Volume III

Ki Teitzei

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 279a, reference page 8 of 31.

Current daf
279a
Reference units
31

Daf 279a

Unpointed Text

279a.1 "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב" (חבקוק ב, ג), ואוקמוה דהאי קרא נוקב ויורד עד תהומא רבא.

279a.2 מאן הוא דנחית לתהום רבא לאשכחא זמנא דא אלא אנת! דאתמר בך "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה" (תהלים לו, ז). כמה מארי מתניתין דבעו לנחתא לעומקא דהלכה לאשכחא תמן קץ דפרקנא, ונחתו תמן ולא סליקו. ואע"ג דלישנהון הות כפטיש יפוצץ סלע - חליש פטיש דלהון לנקבא בההוא סלע. ומאן דנקיבו דיליה בההוא סלע בלא רשו - אתא חויא לנשכא ליה.

279a.3 ואית אחרנין דנקיבו לה עד דמטו לתהומא רבא - ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא - כל מאן דהוה נפיל תמן לא הוה סליק. ומשיח בן דוד נפל תמן עם משיח בן יוסף. דחד איהו "עני ורוכב על חמור" (זכריה ט, ט), וחד איהו "בכור שורו" (דברים לג, יז) - דא משיח בן יוסף. והאי איהו "כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור" (שמות כא, לג). ובגין דא אקרי משיח "בר נפלי".

279a.4 ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ואנת הוא "בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" (שמות כא, לד) - דא משיח בן יוסף דעתיד לאתקטלא.... (מצאתי כאן חלק כמו ד' שורות. ונראה שחסר)

279a.5 ...נחת בגיניה...

279a.6 דודאי ארבע גליות הוו. תלת לקבל תלת קליפין דאגוזא דאינון

279a.7 תהו - קו ירוק קליפה ירוקא דאגוזא

279a.8 תניינא בהו - אבנין מפולמין דאינון סלעים תקיפין. דמארי מתניתין פסקו מנייהו כמה פסקות ונקיבו לון לאפקא מיא דאורייתא. ובגין דא אתקריאו "אבנים מפולמות" דמנייהו מיין נפקין.

279a.9 קליפה תליתאה דקיקא - גלותא תליתאה דהוה זעיר, והאי איהו וחשך.

279a.10 גלותא רביעאה - תהום רבה, חלל דאגוזא. והאי איהו "וחשך על פני תהום". ואתקרי "בור" דנפל שמה שור - דא דכתיב ביוסף "בכור שורו הדר לו" דאתמר ביה "וישליכו אותו הבורה" - נוקבא בישא, "והבור רק" - דכורא. "רק" בלא תורה - אבל נחשים ועקרבים יש בו. ודא גלותא רביעאה! דור דרשעים מלא נחשים ועקרבים! רמאים כנחשים, ועקרבים - דעקרין מלי דרבנן ודיינין לשקרא. עלייהו אתמר "היו צריה לראש" (איכה א, ה).

279a.11 "ויפן כה וכה וירא" כי אין איש דישראל באלין רשיעייא ערב רב! ודא בסוף גלותא. ובגין דא - קץ דפורקנא נוקב עד התהום רבה.

279a.12 ורעיא מהימנא! תהום הוא המות בהפוך אתוון, ולית 'מות' אלא עניותא. אנת נחיתת תמן! והא קא אתבריר לעילא קמי תנאים ואמורים, וכלהו נחתין בגינך בתהומא לסייעא לך. ואנת "תניא דמסייע לך" יתיר מכלהו! בגין דאנת לויתן דימא דאורייתא. מאריה דכל נונין - "לויתן" אתקרי על שם אורייתא דאתמר ביה "כי לוית חן הם לראשך". ובך "אדם ובהמה תושיע יהו"ה". "אדם" - דאתמר ביה "אדם כי ימות באהל", ואוקמוה מארי מתניתין "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", ולית 'מיתה' אלא עניותא. "ובהמה" - אלין עמי הארץ דאינון מתכפיין כסוס כפרד תחות מארי מתניתין.

279a.13 אדהכי הא בוצינא קדישא אתא.

279a.14 פתח רעיא מהימנא ואמר: מארי מתניתין! מאן איהו לויתן?

279a.15 אמר ליה בוצינא קדישא: האי איהו דדרגיה עמודא דאמצעיתא וצדיק, דאתמר ביה "גוף וברית חשבינן חד". ואתרבי בימא דא דאיהי אימא עלאה, ים, דבה מייחדין לקב"ה כ"ה כ"ה אתוון דאינון ים בחושבן. ואיהו בה.

279a.16 אמר רעיא מהימנא: ודאי לויתן דקאים על שפת הים! ועלמא קאי על סנפירוי - דא צדיק יסוד עולם דכל עלמא קאים עלוי.

279a.17 אמר בוצינא קדישא: זכאה חולקך רעיא מהימנא!... כאן חסר

279a.18 ...בת קול בגלותא עד דתיתי אנת לגבה דאנת 'קול' דילה. דכל אשה בת בעלה כמה דאת אמר "ותהי לו לבת" (אסתר ב, טו). מאורשה איהי לך. עדיין לא עאלת עמיה לחופה. אתמר "צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה" (דברים כב, כז). והכי שכינתא אימא דילה! צועקת על בנה - "ואין מושיע לה", עד דייתי עמודא דאמצעיתא בגינה דאיהו "מושיע", דבגינה אתמר "הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע" (זכריה ט, ט) - הוא מושיע לעילא, ואנת לתתא. ובגין דאנת בדיוקניה אתמר בך "ואתה פה עמוד עמדי" (דברים ה, כח) - דכלהו ישראל אהדרו לאהליהון ואנת לאו - עד פורקנא בתרייתא.

279a.19 ומאן גרם דא? ערב רב. דבגינייהו "וישלך מידו את הלוחות" (שמות לב, יט). ומההיא שעתא - נפלה! ולא אתפרקת מערב רב דאתמר בהון "וגם ערב רב עלה אתם". בכל דא לא אתפרשו מישראל, ושפחה מגברתה, עד פורקנא בתרייתא.

279a.20 אנת ברא דלמכא! כגוונא דילך אתמר בעמודא דאמצעיתא בכלא!

Pointed Text

279a.1 (חבקוק ב׳:ג׳) כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָּפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, וְאוֹקְמוּהָ דְּהַאי קְרָא נוֹקֵב וְיּוֹרֵד, עַד תְּהוֹמָא רַבָּא. מַאן הוּא דְּנָחִית לִתְהוֹם רַבָּא, לְאַשְׁכְּחָא זִמְנָא דָּא, אֶלָּא אַנְתְּ, דְּאִתְּמַר בָּךְ (תהילים ל״ו:ז׳) צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. כַּמָה מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּבָעוּ לְנַחְתָּא לְעוּמְקָא דַּהֲלָכָה, לְאַשְׁכְּחָא תַּמָּן קֵץ דְּפֻרְקָנָא, וְנַחְתּוּ תַּמָּן, וְלָא סְלִיקוּ. וְאַף עַל גַּב דְּלִישָׁנְהוֹן הֲוַת כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע, חֲלִישׁ פַּטִּישׁ דִּלְהוֹן, לְנַקְבָא בְּהַהוּא סֶלַע. וּמַאן דִּנְקִיבוּ דִּילֵיהּ בְּהַהוּא סֶלַע בְּלָא רְשׁוּ, אָתָא חִוְיָא לְנַשְּׁכָא לֵיהּ. וְאִית אַחֲרָנִין דִּנְקִיבוּ לָהּ, עַד דְּמָטוּ לִתְהוֹמָא רַבָּא, וְלָא סְלִיקוּ מִתַּמָּן.

279a.2 וּבְזִמְנָא דְּנוּקְבָּא פְּתִיחָא, כָּל מַאן דְּהֲוָה נָפִיל תַּמָּן, לָא הֲוָה סְלִיק. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נָפַל תַּמָּן עִם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דְּחָד אִיהוּ (זכריה ט׳:ט׳) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. וְחַד אִיהוּ, (דברים ל״ג:י״ז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. וְהַאי אִיהוּ (שמות כ״א:ל״ג) כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. וּבְגִין דָּא אִקְרֵי מָשִׁיחַ, בַּר נַפְלֵי. וְאִיהִי נַפְלַת בַּתְרַיְיהוּ, וְאִתְּמַר עָלָהּ, (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְאַנְתְּ הוּא (שמות כ״א:ל״ד) בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו. וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ, דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּעָתִיד לְאִתְקָטְלָא. (מצאתי כאן חלק כמו ד' שורות ונראה שחסר)

279a.3 נָחַת בְּגִינֵיהּ. דְּוַדַּאי אַרְבַּע גָּלִיוֹת הֲווֹ, תְּלַת, לָקֳבֵל תְּלַת קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִינּוּן תֹּהוּ, קַו יָרוֹק, קְלִיפָּה יְרוֹקָא דֶּאֱגוֹזָא. תִּנְיָינָא בֹּהוּ, אֲבָנִין מְפוּלָּמִין, דְּאִינּוּן סְלָעִים תַּקִּיפִין, דְּמִכָּל מָקוֹם פַּסְקוּ מִינַּיְיהוּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְנָקִיט לוֹן, לְאַפָּקָא מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת, דְּמִנַּיְיהוּ מַיִין נָפְקִין. קְלִיפָּה תְּלִיתָאָה, דְּקִיקָא, גָּלוּתָא תְּלִיתָאָה, דְּהֲוָה זְעֵיר, וְהַאי אִיהוּ וְחֹשֶׁךְ. גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, תְּהוֹם רַבָּה, חָלָל דֶּאֱגוֹזָא. וְהַאי אִיהוּ, (בראשית א׳:ב׳) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.

279a.4 וְאִתְקְרֵי בּוֹר, דְּנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר, דָּא דִּכְתִיב בְּיוֹסֵף, (דברים ל״ג:י״ז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית ל״ז:כ״ד) וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַבּוֹרָה. נוּקְבָּא בִּישָׁא. וְהַבּוֹר רֵק, דְּכוּרָא (נ"א דבורא), רֵק בְּלָא תּוֹרָה, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְדָא גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, דּוֹר דִּרְשָׁעִים מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, רַמָּאִים כִּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, דְּעַקְרִין מִלֵּי דְּרַבָּנָן, וְדַיְינִין לְשַׁקְרָא, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (איכה א׳:ה׳) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ.

279a.5 (שמות ב׳:י״ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ דְּיִשְׂרָאֵל, בְּאִלֵּין רַשִׁיעַיָּא עֵרֶב רַב, וְדָא בְּסוֹף גָּלוּתָא. וּבְגִין דָּא קֵץ דְּפוּרְקָנָא נוֹקֵב עַד הַתְּהוֹם רַבָּה. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, תְּהוֹם הוּא הַמָּוֶת בְּהִיפוּךְ אַתְוָון, וְלֵית מָוֶת אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, אַנְתְּ נְחִיתַת תַּמָּן. וְהָא קָא אִתְבְּרִיר לְעֵילָּא, קַמֵּי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֻלְּהוּ נַחְתִין בְּגִינָךְ בִּתְהוֹמָא לְסַיְּיעָא לָךְ.

279a.6 וְאַנְתְּ תַּנְיָא דִּמְסַיֵּיעַ לָךְ יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ, בְּגִין דְּאַנְתְּ לִוְיָתָן (נחש בריח) דְּיַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא, מָארֵיהּ דְּכָל נוּנִין לִוְיָתָן אִתְקְרֵי, עַל שֵׁם אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי א׳:ט׳) כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ. וּבָךְ (תהילים ל״ו:ז׳) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ'. אָדָם דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (במדבר י״ט:י״ד) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּימֶת אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֵיהָ, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא. וּבְהֵמָה, אִלֵּין עַמֵּי הָאָרֶץ, דְּאִינּוּן מִתְכַּפְיָין כַּסּוּס כַּפֶּרֶד תְּחוֹת מָארֵי מַתְנִיתִין.

279a.7 אַדְּהָכִי הָא בּוּצִינָא קַדִישָׁא אָתָא, פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, מָארֵי מַתְנִיתִין מַאן אִיהוּ לִוְיָתָן. אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִישָׁא, הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּיהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְצַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, גּוּף וּבְרִית חַשְׁבֵינָן חַד. וְאִתְרַבֵּי בְּיַמָּא דָּא, דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, יָם, דְּבָהּ מְיַיחֲדִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כ"ה כ"ה אַתְוָון, דְּאִינּוּן יָם בְּחוּשְׁבָּן, וְאִיהוּ בָּהּ. אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, וַדָאי לִוְיָתָן דְּקָאִים עַל שְׂפַת הַיָּם, וְעָלְמָא קָאֵי עַל סְנַפִּירוֹי, דָּא (משלי י׳:כ״ה) צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּכָל עָלְמָא קָאִים עֲלוֹי. אָמַר בּוּצִינָא קַדִישָׁא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַעְיָא מְהֵימְנָא. (כאן חסר)

279a.8 בַּת קוֹל בְּגָלוּתָא, עַד דְּתֵיתֵי אַנְתְּ לְגַבָּהּ, דְּאַנְתְּ קוֹל דִּילָהּ, דְּכָל אִשָׁה בַּת בַּעְלָהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר וַתְּהִי לוֹ לְבַת. מְאוֹרָשָׂה אִיהִי לָךְ, עֲדַיִין לָא עַבְדַת (ד"א עאלת עמיה) עִמָּהּ לַחוּפָּה.

279a.9 אִתְּמַר, צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאוֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ. הָכִי שְׁכִינְתָּא, אִימָּא דִּילָהּ (נ"א עלאה), צוֹעֶקֶת עַל בְּנָה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, עַד דְּיֵיתֵי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּגִינָהּ, דְּאִיהוּ מוֹשִׁיעַ. דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר, (זכריה ט׳:ט׳) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע. הוּא מוֹשִׁיעַ לְעֵילָּא, וְאַנְתְּ לְתַתָּא. וּבְגִין דְּאַנְתְּ בְּדִיּוּקְנֵיהּ, אִתְּמַר בָּךְ, (דברים ה׳:כ״ח) וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי. דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל אָהַדְרוּ לְאָהֳלֵיהוֹן, וְאַנְתְּ לָאו, עַד פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא. וּמַאן גָּרַם דָּא, עֵרֶב רַב. דִּבְגִּינַיְיהוּ, (שמות ל״ב:י״ט) וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלּוּחוֹת. וּמֵהַהִיא שַׁעֲתָא נָפְלָה, וְלָא אִתְפָּרְקַת מֵעֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות י״ב:ל״ח) וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. בְּכָל דָּא לָא אִתְפָּרְשָׁן מִיִּשְׂרָאֵל. וְשִׁפְחָה מִגְּבִרְתָּהּ, עַד פּוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא.

279a.10 אַנְתְּ בְּרָא דְּמַלְכָּא, כְּגַוְונָא דִּילָךְ אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּכֹלָּא, חֶדְוָה דִּילָךְ, כְּחֶדְוָה דִּילֵיהּ יְהֵא, כַּד יֵיתֵי לְמִפְרַק לְכַלָּתֵיהּ, (תהילים י״ט:ו׳) וְהוּא כֶּחָתָן יוֹצֵא מֵחוּפָּתוֹ וְגוֹ'. דְּהָא לְבוּשִׁין דִּילָהּ בְּגָלוּתָא חֲשׁוֹכִין, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי מִתְלַבְּשַׁת בְּהוֹן, אִיהִי אָמְרָה (שיר השירים א׳:ו׳) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת. וְאִלֵּין קְלִיפִּין אִינּוּן, מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, נוּקְבָּא בִּישָׁא, שִׁפְחָה בִּישָׁא, שַׁבְתַּאי, (משלי ל׳:כ״ג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, דְּאִיהִי שַׁבָּת מַלְכְּתָא. מַשְׁחִית אַף וְחֵמָּה, סָחֲרִין לִתְלָתָא אֲבָהָן.