Volume III

Ki Teitzei

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 276a, reference page 2 of 31.

Current daf
276a
Reference units
31

Daf 276a

Unpointed Text

276a.1 "עני ורוכב על חמור". "עני" איהו תמן בסימן ערובין נדה יבמות, ושאר מתניתין בכלל. ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה - כנסת ישראל.

276a.2 קוב"ה כד איהו לבר מאתריה - לאו איהו מלך. וכד אתהדר לאתריה - "והיה יהוה למלך" (זכריה יד, ט). והכי ישראל אתמר בהון "כל ישראל בני מלכים". כגוונא דאבא אינון בנוי - לאו אינון בני מלכים עד דיהדרון לארעא דישראל.

276a.3 ואי תימא דהדיוט דא - אף על גב דאיהו הדיוט לגבי מאריה ברכתא - עלה אתמר "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", והדיוט דא לגבי מלכא עבד מטטרון.

276a.4 ואדם קדמאה דלא נטר יקר דיהבו ליה - נחתו ליה למיכל עם חמרים ואמר "אני וחמורי נאכל באבוס אחד?!". ויששכר בהאי חמרא זכה לאתקרי "יששכר חמור גרם" (בראשית מט, יד).

276a.5 ורבנן מארי מתניתין! מטרוניתא אתמר בה "ומלכותו בכל משלה" (תהלים קג, יט). בתר דאתלבשת באסתר - שליטת אסתר על אחשורוש ואומתיה ואתמר בהו "והרוג בשונאיהם" (אסתר ט, טז). ואי תימא דאתייחד עמה - אע"ג דהוו בביתא חדא - חס ושלום! אלא כגוונא דיוסף דאתמר ביה "ותנח בגדו אצלה" (בראשית לט, טז) - ולא לבושו, אלא "בגדו" לישנא ד"בוגדים בגדו".

276a.6 והכא סתרא רברבא - ובגין דא אסתר לישנא דסתראה - "אתה סתר לי" (תהלים לב, ז). שכינתא אסתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהדרת איהי בדרועיה דמרדכי. ומרדכי דהוה ידע שמא מפרש ושבעין לשון עבד כל דא בחכמתא. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין דאפילו בלא דא אית ליה לבר נש קודם דיתיחיד עם אתתיה למללא עמה בגין דשמא שידה אתחלפא באתתיה.

276a.7 ודא באתתא מאילנא דטוב ורע. אבל אם היא משכינתא - לית לה שנוי. הדא הוא דכתיב "אני יהו"ה לא שניתי" (מלאכי ג, ו). "אני" - דא שכינתא. ולית לה דחילו מכל סטרין אחרנין - הדא הוא דכתיב "כל הגוים כאין נגדו" (ישעיהו מ, יז). ובאתרא דשכינתא תמן - כמה סגולות תמן. ובגין דאסתר אתלבשת שכינתא בה - חזיא הות למעבד עמה כמה סגולות .

276a.8 כגוונא דא אשכחנא בשרה דקוב"ה נטיר לה מפרעה ואפילו לבושה ותכשיטיה - בכולהו שוי קוב"ה סגולות בגין שכינתא. ובגין דא אתא פרעה לסנדלא - מחא ליה עמיה. והכי נמי בכל תכשיטין דילה - בכל תכשיט ותכשיט דהוה נגע ביה - מחי ליה עד דאתפרש מנה ההוא טמא ואחזר לה לבעלה. ואי בתשכיטין דילה כך - כל שכן מאן דנגע בגופא ואפילו באצבע דילה לסטרא דיחודא - "והזר הקרב יומת". דקוב"ה לא יהיב ליה רשו למקרב גבה. הדא הוא דכתיב "אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן".

276a.9 ובגין דא לא כל 'שם רע' שקול. מרגלים דאפיקו שום ביש על ארעא דישראל - מיתו. מאן דאפיק שום ביש על שכינתא - כל שכן דלקיין בנשמתהון! דאלין דאפיקו שום ביש על ארעא לקו בגופייהו, ומיתת גרמייהו מיתו. אבל מאן דאפיק שום ביש על שכינתא - נשמתא דלהון לקאה!

276a.10 והאי למאן דידע רזא דא ועינוי פתחין. אבל מאן דעינוי סתימין - לית ליה עונשא כל כך.

276a.11 ומה דרבנן דמתניתין שויין קמייהו דאתתא אנוסה מותרת לבעלה - ודאי איסור והיתר דמתניתין לא ממלל אלא במיליה דבר נש, ואתתא דאיהי מאילנא דעץ הדעת טוב ורע. אבל אתתא דאיהי מאילנא דחיי - לאו לה דינא כאלין. דההוא דאילנא דחיי - "צדיק וטוב לו". ובגיניה אתמר "לא יאונה לצדיק כל און" ולא לבת זוגו צדקת. ואוליפנא משרה בביתא דפרעה דלא הוה ליה רשו למקרב בהדה.

276a.12 ומאן דאיהו "צדיק ורע לו" - האי דאיהו מאילנא דטוב ורע, דכיון דרע עמיה - אין צדיק אשר לא יחטא בההוא רע בתר דאיהו עמיה.

276a.13 "רשע וטוב לו" - דאתגבר יצר הרע על יצר טוב. אתמר "וטוב לו" - טוב איהו תחות רשותיה. ובגין דרע שליט על טוב - "רשע" איהו, דההוא דאתגבר נטיל שמא.

276a.14 "רשע ורע לו" - "אל אחר", סמאל. "ורע לו" - סם המות דיליה, "עבודה זרה". "תמותת רשע רעה" (תהלים לד, כב). ובגין דא אנוסה לאו איהי אלא אי אית בה תערובת בההיא נשמתא דטוב ורע.

276a.15 ואורייתא דאתבריאת - אתברו לוחין דילה דאינון משולים לבתולים, וקוב"ה הדר יהיב לון לישראל לנטרא לה. אורייתא דבעל פה אתקריאת "הלכה למשה מסיני". וחתן דידה תבר בתולים דילה. ומאן דאפיק שום ביש עלה דיימא דהא ההיא אורייתא לאו איהי דא דהא לוחין דילה אתברו - קוב"ה יימא ליה דאיהו "אבי הנערה" ("בת" דאיהו בתיבת "בראשית", איהי ברתא דמלכא). קוב"ה אמר "ופרשו השמלה" - ואתפתחת יריעה מספר תורה ויחזון דאתמר ביה "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת" (שמות לד, א).

Pointed Text

276a.1 לֵית דַּרְכָּא דְּמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, לְמִרְכַּב עַל חֲמָרָא, אֶלָּא עַל סוּסְוָון. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (חבקוק ג׳:ח׳) כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבוֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. דְּאֵין מְזַלְזְלִין בְּמַלְכוּתָא, לְמִרְכַּב מַטְרוֹנִיתָא עַל חֲמָרָא. כָּל שֶׁכֵּן מַלְכָּא, לֵית דֵּין אֲתָר הֶדְיוֹט עֶבֶד, דְּאָרְחֵיהּ לְמִרְכַּב עַל חֲמָרָא. וּבְגִין דָּא כְּתִיב בֵּיהּ בְּמָשִׁיחַ, (זכריה ט׳:ט׳) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר. עָנִי אִיהוּ תַּמָּן בְּסִימָן, עֵרוּבִין נִדָּה יְבָמוֹת, וּשְׁאַר מַתְנִיתִין בִּכְלָל. וְלָא אִתְקְרֵי תַּמָּן מֶלֶךְ, עַד דְּרָכִיב בְּסוּסְיָא דִּילֵיהּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

276a.2 קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, לָאו אִיהוּ מֶלֶךְ. וְכַד אִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ, (זכריה יד) וְהָיָה יְיָ' לְמֶלֶךְ. וְהָכִי יִשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. כְּגַוְונָא דְּאַבָּא, אִינּוּן בְּנוֹי. לָאו אִינּוּן בְּנֵי מְלָכִים, עַד דִּיהַדְרוּן לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְאִי תֵּימָא דְּהֶדְיוֹט דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ הֶדְיוֹט לְגַבֵּי מָארֵיהּ, עָלֵיהּ אִתְּמַר, אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָהּ בְּעֵינֶיךָ. וְהֶדְיוֹט דָּא לְגַבֵּי מַלְכָּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן. וְאָדָם קַדְמָאָה דְּלָא נָטַר יְקָר דְּיָהֲבוּ לֵיהּ, נַחְתּוּ לֵיהּ לְמֵיכַל עִם חֲמוֹרִים (חמריה), וְאָמַר אֲנִי וַחֲמוֹרִי נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. וְיִשָּׂשׂכָר בְּהַאי חֲמָרָא, זָכָה לְאִתְקְרֵי (בראשית מ״ט:י״ד) יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם.

276a.3 וְרַבָּנָן מָארֵי מָתְנִיתִין, מַטְרוֹנִיתָא אִתְּמַר בָּהּ (תהילים ק״ג:י״ט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בָּתַר דְּאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ אֶסְתֵּר, שְׁלִיטַת אֶסְתֵּר עַל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְאוּמָתֵיהּ. וְאִתְּמַר בְּהוּ (אסתר ט׳:ט״ז) וְהָרוֹג בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. וְאִי תֵּימָא דְּאִתְיָיחַד עִמָּהּ. אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ בְּבֵיתָא חֲדָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא, כְּגַוְונָא דְּיוֹסֵף, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית ל״ט:ט״ז) וַתַּנַח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ, וְלָא לְבוּשׁוֹ, אֶלָּא בִּגְדוֹ, לִישָׁנָא (ישעיה כד) דְּבוֹגְדִים בָּגָדוּ.

276a.4 וְהָכָא סִתְרָא רַבְרְבָא. וּבְגִין דָּא, אֶסְתֵּר, לִישָׁנָא דְּסִתְרָאָהּ, (תהילים ל״ב:ז׳) אַתָּה סֵתֶר לִי, שְׁכִינְתָּא אַסְתִּירַת לָהּ מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְיָהִיב לֵיהּ שִׁידָה בְּאַתְרָהּ, וְאִתְהַדְּרַת אִיהִי בִּדְרוֹעֵיהּ דְּמָרְדְּכַי. וּמָרְדְּכַי דְּהֲוָה יָדַע שְׁמָא מְפֹרָשׁ, וְשִׁבְעִין לָשׁוֹן, עֲבַד כָּל דָּא בְּחָכְמְתָא. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּאֲפִילּוּ בְּלָא דָּא, אִית לֵיהּ לְבַּר נָשׁ קוֹדֶם דְּיִתְיָחֵד עִם אִתְּתֵיהּ, לְמַלְּלָא עִמָּהּ, בְּגִין דְּשֶׁמָא שִׁידָה אִתְחַלְּפָא בְּאִתְּתֵיהּ.

276a.5 וְדָא בְּאִתְּתָא מֵאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, אֲבָל אִם הִיא מִשְׁכִינְתָּא, לֵית לָהּ שִׁנּוּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלאכי ג׳:ו׳) אֲנִי יְיָ' לֹא שָׁנִיתִי. אֲנִי, דָּא שְׁכִינְתָּא. וְלֵית לָהּ דְּחִילוּ מִכָּל סִטְרִין אַחֲרָנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ׳:י״ז) כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ.

276a.6 וּבְאַתְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּמָּן, כַּמָה סְגוּלוֹת תַּמָּן. וּבְגִין דְּאֶסְתֵּר אִתְלַבְּשַׁת שְׁכִינְתָּא בָּהּ, חַזְיָא הֲוַת לְמֶעְבַּד עִמָּהּ כַּמָה סְגוּלוֹת (ס"א צומות). כְּגַוְונָא דְּשָׂרָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לָהּ, בְּגִין שְׁכִינְתָּא דַּהֲוַת עִמָּהּ, נָטִיר לָהּ מִפַּרְעֹה, וַאֲפִילּוּ לְבוּשָׁהּ וְתַכְשִׁיטֶיהָ בְּכֻלְּהוּ שַׁוֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סְגוּלוֹת, בְּגִין שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין דָּא, אָתָא פַּרְעֹה לְסַנְדָּלָא, מָחָא לֵיהּ עִמֵּיהּ. וְהָכִי נָמֵי בְּכָל תַּכְשִׁיטִין דִּילָהּ. בְּכָל תַּכְשִׁיט וְתַכְשִׁיט דְּהֲוָה נָגַע בֵּיהּ, מָחֵי לֵיהּ, עַד דְּאִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ הַהוּא טָמֵא, וְאַחְזָר לָהּ לְבַעְלָהּ.

276a.7 וְאִי בְּתַכְשִׁיטִין דִּילָהּ כַּךְ, כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּנָגַע בְּגוּפָא. וַאֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע דִּילָהּ, לְסִטְרָא דְּיִחוּדָא, (במדבר א׳:נ״א) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְמִקְרַב גַּבָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן.

276a.8 וּבְגִין דָּא, לָא כָּל שֵׁם רָע שָׁקוּל. מְרַגְּלִים דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל מִיתוּ. מַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל שְׁכִינְתָּא, כָּל שֶׁכֵּן דְּלַקְיָין בְּנִשְׁמָתְהוֹן. דְּאִלֵּין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא, לָקוּ בְּגוּפַיְיהוּ, וּמִיתַת גַּרְמַיְיהוּ מִיתוּ. אֲבָל מַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל שְׁכִינְתָּא, נִשְׁמְתָא דִּלְהוֹן לָקְאָהּ. וְהַאי לְמַאן דְּיָדַע רָזָא דָּא, וְעֵינוֹי פַּתְחִין. אֲבָל מַאן דְּעֵינוֹי סְתִימִין, לֵית לֵיהּ עוֹנְשָׁא כָּל כַּךְ.

276a.9 וּמַה דְּרַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין שַׁוְיָין קַמַּיְיהוּ, דְּאִתְּתָא אֲנוּסָה מוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וַדַּאי אִיסוּר וְהֶיתֵּר דְּמַתְנִיתִין לָא מְמַלֵּל אֶלָּא בְּמִילֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְאִתְּתָא דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. אֲבָל אִתְּתָא דְּאִיהִי מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, לָאו לָהּ דִּינָא כְּאִלֵּין, (דאינון מאילנא דעץ הדעת טוב ורע) דְּהַהוּא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר, (משלי י״ב:כ״א) לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וְלָא לְבַת זוּגוֹ צַדֶּקֶת. וְאוֹלִיפְנָא מִשָׂרָה בְּבֵיתָא דְּפַרְעֹה, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּ לְמִקְרַב בַּהֲדָהּ.

276a.10 וּמַאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וְרָע לוֹ, הַאי דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, דְּכֵיוָן דְּרָע עִמֵּיהּ, (קהלת ז) אֵין צַדִּיק אֲשֶׁר לֹא יֶחטָא בְּהַהוּא רָע, בָּתַר דְּאִיהוּ עִמֵּיהּ. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, דְּאִתְגַּבָּר יֵצֶר הָרָע עַל יֵצֶר טוֹב, אִתְּמַר וְטוֹב לוֹ, טוֹב אִיהוּ תְּחוֹת רְשׁוּתֵיהּ, וּבְגִין דְּרָע שַׁלִּיט עַל טוֹב, רָשָׁע אִיהוּ, דְּהַהוּא דְּאִתְגַּבָּר נָטִיל שְׁמָא. רָשָׁע וְרָע לוֹ, אֵל אַחֵר סָמָאֵל, וְרָע לוֹ, סַם הַמָּוֶת דִּילֵיהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, (תהילים ל״ד:כ״ב) תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. וּבְגִין דָּא, אֲנוּסָה לָאו אִיהִי, אֶלָּא אִי אִית בָּהּ תַּעֲרוֹבֶת בְּהַהִיא נִשְׁמְתָא, דְּטוֹב וָרָע.

276a.11 וְאוֹרַיְיתָא דְּאִתְבְּרִיאַת (נ"א דאתייהיבת), אִתְּבָּרוּ לוּחִין דִּילָהּ, דְּאִינּוּן מְשׁוּלִים לַבְּתוּלִים. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲדַר יָהִיב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, לְנַטְרָא לָהּ, אוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה אִתְקְרִיאַת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְחָתָן דִּידָהּ, תָּבַר בְּתוּלִים דִּילָהּ. וּמַאן דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עָלָהּ, דְּיֵימָּא דְּהָא הַהִיא אוֹרַיְיתָא לָאו אִיהִי דָּא, דְּהָא לוּחִין דִּילָהּ אִתְּבָּרוּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵימָּא לֵיהּ, דְּאִיהוּ אֲבִי הַנַּעֲרָה. בַּת, דְּאִיהוּ בְּתֵיבַת בְּרֵאשִׁית, אִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה, וְאִתְפַּתְחַת יְרִיעָה מִסֵפֶר תּוֹרָה, וְיֶחֶזּוּן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (שמות ל״ד:א׳) פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ.