Zohar Chadash Yitro Paragraph 400

Zohar Chadash: Pointed Text

400.1 הַאי רוּחַ, אִיהוּ רוּחַ מְמַלְּלָא. רוּחַ דְּכָלֵיל כָּל רוּחִין בְּגַוֵּיהּ. רוּחַ טָמִיר וְגָנִיז בְּגַוַּויְיהוּ. רוּחַ דָּא, אִיהוּ רוּחַ דְּכָלֵיל בְּרָזָא דִּלְתַתָּא, לָקֳבֵל תְּלַת קִידּוּשִׁין דְּאִתְקַדַּשׁ בְּהוֹן כַּחֲדָא. וְאִינוּן קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, לָקֳבֵל תְּלַת זִימְנִין רוּחַ דִּכְתִיב הָכָא. אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ, חַד. עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ, תְּרֵי. שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת, תְּלַת. בְּגִין, דְּרוּחַ דָּא כָּלֵיל מִתְּלַת רוּחִין, רָזָא דְּחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ עִילָּאִין, דְּאִינוּן רָזָא דִּתְלַת קְדוּשָׁאן, דְּנָחֲתָא מֵהַהוּא קֹדֶשׁ עִילָּאָה, רוּחַ סְתִימָא, דְּכָל קְדוּשָׁאן מִנֵּיהּ תַּלְיָין.