Zohar Chadash Yitro Paragraph 201

Zohar Chadash: Pointed Text

201.1 וְעוֹד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, דָּא חָכְמָה. מֵרָחֹק בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמַת קַבָּלַת משֶׁה, וְאִתְרַחֲקָא אִיהִי מִנַּיְיהוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, (שמות ב׳:ה׳) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר, נָחֲתָא מִדַּת הַדִּין לְקַטְרְגָא עֲלֵייהוֹן, וּלְאִתְרַחֲצָא מִדָּמָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן דָּמִים דִּלְהוֹן, דְּאִינוּן חַיֵּיהוֹן. וְכֹלָּא עַל דְּהַהוּא אוֹר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (בראשית א׳:ד׳) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, עַל אוֹר דְאוֹרַיְיתָא, דַּהֲווֹ מִתְרַחֲקִין מִינָהּ, אוֹר דְּמשֶׁה וַדַּאי.