Zohar Chadash Yitro Paragraph 129

Zohar Chadash: Pointed Text

129.1 וּכְעָן צָרִיךְ לְפָרְשָׁא, מָאן אִיהוּ עַיִן דְּאִתְגַּלְגֵּל בְּגִלְגּוּלָא דִּתְלַת גְּוָונִין, אִלֵּין אָדָם קַדְמָאָה דְּסִטְרָא דַּכְיָיא, דְּאִית אָדָם אוֹחֲרָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא תְּלַת אָדָם אִינוּן: אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַּעֲשִׂיָּה, מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ. וְאִית אָחֳרָא מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּ, דְּאִיהוּ אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן, יֵצֶר הָרָע. אָדָם טוֹב, יֵצֶר הַטוֹב. דְּהָכֵי אוֹקְמוּהָ קַדְמָאִין, (קהלת ז׳:י״ד) גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים.