Zohar Chadash Yitro Paragraph 307

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

307.1 וְלֹא אֶחָד בָּהֶם, דָּא דָוִד מְשִׁיחָא.

307.2 דְּלָא הֲווֹ לֵיהּ יוֹמִין לְאִתְנַהֲרָא, וְאִיהוּ מָשִׁיךְ לֵיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין.

307.3 כד"א, (תהלים, לט) הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּ יָמַי.

307.4 מַאי טְפָחוֹת, ט' פָּחוֹת.

307.5 טַב הָכָא דְּפָחֵית לוֹן מִיּוֹמוֹי דְּאָדָם, לְמֵיהַב לְדָוִד, דְּהֲוָה טוֹב רוֹאִי.

307.6 טוֹב דִּילֵיהּ, מֵאָדָם קַדְמָאָה, דְּעָבַד עִמֵּיהּ צְדָקָה, בְּגִין דִּיהֵא מוּכָן דָּוִד, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְיִשְׂרָאֵל.

307.7 כְּגַוְונָא דְּקַבֵּיל דָּוִד דְּהֲוָה עָנִי וְאֶבְיוֹן, הָכֵי יָהֵיב לְמִסְכְּנֵי.

307.8 וְכֹלָּא בְּמִשְׁפָּט, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל ב, ח) וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.