Chukat

Pointed Text

184a.1 אוּף הָכָא, הֲווֹ אַמְרֵי יִשְׂרָאֵל הָנֵי מִלִּין, מִלִּין דִּקְשׁוֹט, בְּגִין לְאַתְּעָרָא לְהַאי בֵּירָא, וּלְאַשְׁקָאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְעַד דְּאַמְרֵי הָנֵי מִלֵּי לָא אִתְּעַר. וְכֵן אֲפִילּוּ בְּאִינּוּן חֲרָשֵׁי עָלְמָא, דְּמִשְׁתַּמְשֵׁי בְּזִינִין בִּישִׁין, עַד דְּעַבְדֵּי עוֹבָדוֹי דִּקְשׁוֹט לְגַבַּיְיהוּ, אִי לָא אָמְרוּ מִלֵּי דִּקְשׁוֹט, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא לוֹן בְּהָנֵי גְּוָונָא דְּבַעְיָין, לָא מִתְעָרִין לְגַבַּיְיהוּ, וַאֲפִילּוּ דְּצַוְוחֵי כָּל יוֹמָא בְּמִלִּין אַחֲרָנִין, אוֹ בְּעוֹבָדָא אַחֲרָא, לָא מַשְׁכִין לוֹן לְגַבַּיְיהוּ לְעָלְמִין, וְלָא מִתְעָרִין לָקֳּבְלַיְיהוּ.

184a.2 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (מלכים א י״ח:כ״ו) וְיִקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל וְגוֹ'. מַאי טַעֲמָא. חַד דְּלָאו רְשׁוּ בְּהַהוּא בַּעַל בְּהַאי. וְעוֹד דְּמִלִּין לָא מִתְכַּשְּׁרָן בֵּינַיְיהוּ, וְאַנְשֵׁי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א י״ח:ל״ז) וְאַתָּה הַסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי לְמִקְרֵי לְמָארֵיהוֹן כַּדְּקָא יָאוּת.

184a.3 אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָכָא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה מִלָּה. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא עוֹבָדָא כַּדְּקָא יָאוּת, וּלְסַדְּרָא מִלִּין כַּדְּקָא יָאוּת, הָא ודַּאי מַתְעָרֵי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַמְשָׁכָא מִלִּין עִלָּאִין דְּמִתְכַּשְׁרָן. (ס"א ואי לא, לא אתכשר לגבייהו). וְלָא אִכְשַׁר לְגַבַּיְיהוּ אִי הָכִי כָּל עָלְמָא יַדְעֵי לְסַדְּרָא עוֹבָדָא, וּלְסַדְּרָא מִלִּין, מַאי חָשִׁיבוּ דִּלְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי עִקָּרָא דְּמִלָּה וְעוֹבָדָא, וְיַדְעֵי לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא, יַתִּיר מֵאִלֵּין אַחֲרָנִין, דְּלָא יַדְעֵי כָּל כַּךְ.

184a.4 אֶלָּא אִלֵּין דְּלָא יַדְעֵי עִקָּרָא דְּעוֹבָדָא כּוּלֵי הַאי, אֶלָּא סִדּוּרָא בְּעָלְמָא וְלָא יַתִּיר, מַשְׁכִין עָלַיְיהוּ מְשִׁיכוּ דְּבָתַר כַּתְפוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא טָס בַּאֲוִירָא דִּשְׁגִּיחוּ אִקְרֵי.

184a.5 וְאִלֵּין דְּיַדְעֵי וּמְכַוְּונֵי לִבָּא וּרְעוּתָא, מַפְּקֵי בִּרְכָאן מֵאֲתָר דְּמַחֲשָׁבָה, וְנָפְקֵי בְּכָל גִּזְעִין וְשָׁרָשִׁין בְּאֹרַח מֵישָׁר כַּדְּקָא יָאוּת, עַד דְּמִתְבָּרְכִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה מִתְבָּרַךְ עַל יְדֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לְגַבֵּיהוֹן, וְזַמִּין לָקֳבְלֵיהוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּקָארוּן לֵיהּ, הוּא זַמִּין לוֹן. בְּשַׁעֲתָא דְּאִינּוּן בְּעָאקוּ, הוּא לְגַבַּיְיהוּ, הוּא אוֹקִיר לוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים צ״א:י״ד) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי.

184a.6 (במדבר כ״א:ל״ד) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ וְגוֹ'. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (משלי ל״א:כ״א) לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָה לָבוּשׁ שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יַנְקָא מִתְּרֵי סִטְרֵי, הַשְׁתָּא בְּרַחֲמֵי, הַשְׁתָּא בְּדִינָא. כַּד בַּעְיָא לְיַנְקָא בְּרַחֲמֵי, אִשְׁתְּכַח אֲתָר לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ. כַּד בָּעֵי לְיָנְקָא בְּדִינָא, אֲתָר אִשְׁתְּכַח לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ, וּלְמִשְׁרֵי עָלוֹהִי, דְּהָכִי הוּא בְּכָל אֲתָר, לָא שָׁארֵי מִלָּה דִּלְעֵילָּא, עַד דְּאִשְׁתְּכַח אֲתָר לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְעַל דָּא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא תִירָא לְבֵיתָא מִשָּׁלֶג, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּכָל בֵּיתָא לָבוּשׁ שָׁנִים. לָא שַׁרְיָא הַאי, אֶלָּא בְּהַאי חִוָּור בְּסוּמָק, וְסוּמָק בְּחִוָּור. וְהָא אוֹקְמוּהָ.

184a.7 וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אוֹתוֹ, תְּרֵין אוֹתוֹ אִינּוּן שְׁלֵימִין בְּאוֹרַיְיתָא בִּתְרֵין וָוִי"ן, חַד דָּא, וְחַד, (דברים כ״ב:ב׳) עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִינּוּן אוֹת מַמָּשׁ. עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ (אחיך ממש) אוֹתוֹ, דְּבָעֵי לְפָרְשָׁא הַהוּא אוֹת, דְּהַהוּא אֲבֵידָה.

184a.8 אוּף הָכָא דֵּין אוֹתוֹ, דָּא עוֹג, דְּאִתְדַּבָּק בְּאַבְרָהָם, וּמֵאַנְשֵׁי בֵּיתֵיהּ הֲוָה, וְכַד אִתְגְּזַר אַבְרָהָם מַה כְּתִיב, וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ'. דָּא עוֹג דְּאִתְגְּזַר עִמֵּיהּ, וְקַבִּיל הַאי אָת קַדִּישָׁא, כֵּיוָן דְּחָמָא עוֹג דְּיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין גַּבֵּיהּ, אָמַר הָא ודַּאי אֲנָא אַקְדִּימְנָא זְכוּתָא דְּקָאִים לוֹן, וְדָא שַׁוִּי לְקָבְלֵיהּ.

184a.9 בֵּיהּ שַׁעֲתָא דָּחִיל מֹשֶׁה, הֵיךְ יָכִיל לְאַעְקְרָא רְשִׁימָא דְּרָשִׁים אַבְרָהָם. אָמַר, וַדַּאי הָא יְמִינָא דִּילִי מִית, דְּהָא יְמִינָא בַּעְיָא לְהַאי. אִי נֵימָא הָא אֶלְעָזָר, יְמִינָא דְּסִיהֲרָא הוּא, וְלָא דִּילִי. וְהַאי אָת לִימִינָא הוּא, דְּאַבְרָהָם לִימִינָא הוּא.

184a.10 מִיָּד אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַל תִּירָא אוֹתוֹ, לָא תִּדְּחַל לְהַהוּא אֹת דִּילֵיהּ, וַאֲפִילּוּ לִימִינָא לָא אִצְטְרִיךְ. כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי. שְׂמָאלָא דִּילָךְ יַעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, דְּהָא הוּא פָּגִים רְשִׁימָא דִּילֵיהּ, וּמַאן דְּפָגִים לְהַאי אָת, אִתְחֲזֵי לְאִתְעַקְּרָא מֵעָלְמָא, כָּל שֶׁכֵּן שְׂמָאלָא דִּילָךְ, דְּאִיהוּ יְדָךְ, יֶעְקָר לֵיהּ מֵעָלְמָא, בְּגִין כַּךְ אִתְּעֲקָר מֵעָלְמָא, וַאֲפִילּוּ דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא מִבְּנֵי גַּבְרַיָּיא, וּבָעָא לְשֵׁיצָאָה לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, נָפַל בִּידֵיהּ דְּמֹשֶׁה וְאִשְׁתְּצֵי.