Volume III

Chukat

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 181a, reference page 4 of 11.

Current daf
181a
Reference units
11

Daf 181a

Unpointed Text

181a.1 "עץ ארז ואזוב וגו'" -- כדין אתחלש חילא דלהון! ובכל אתר דשראן - אתברו ואתחלשו וערקין מניה, דהאי חילא דלהון אתחזי כגוונא דא לגבייהו! כדין לא שראן בבר נש ואתדכי. ועל דא אתקרי "מי נדה" - מייא לדכאה כד עלמא שארי בדינא וסטרא מסאבא אתפשט בעלמא.

181a.2 הכא אתכלילן כל זינין מסאבי וכל זיני דכיו, ובגין כך 'טומאה וטהרה' כללא עלאה דאורייתא, ואוקמוה חברייא.

181a.3 אמר ר' שמעון: "אלעזר! עבדת דלא יימרון חברייא מלה אבתרך!"

181a.4 פתח ר' שמעון ואמר: "המשלח מעינים בנחלים וגו' ישקו כל חיתו שדי וגו'" (תהלים ק"ד, י'-י"א). הני קראי דוד מלכא ברוחא קדישא אמרן ואית לאסתכלא בהו.

181a.5 תא חזי בשעתא דחכמתא עלאה בטש בגליפוי - אע"ג דהיא טמירא בכל סטרין - פתח ואתנגיד מניה חד נהרא מליא בתרעין עלאין. כמבועא דמקורא דמיא דמלי קוזפא רבא מניה ומתמן אתמשכן מבועין דנחלין ונהרין בכל סטר. כך האי! בחד שביל דקיק דלא אתיידע - משיך ונגיד ההוא נהר דנגיד ונפיק וממלי לההוא נחלא עמיקא, ומתמן אתמשכאן מבועין ונחלין ואתמליין מניה.

181a.6 הדא הוא דכתיב "המשלח מעינים בנחלים וגו'" - אלין נהרי עלאי קדישא דאפרסמונא דכייא. וכלהו אתשקיין כחד מההוא נביעא דנחלא עלאה קדישא דנפיק ונגיד. לבתר "ישקו כל חיתו שדי" - היינו דכתיב "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" (בראשית ב, י). הני ד' ראשין אלין אינון "חיתו שדי" - כללא דכל אינון משריין וכל אינון חיילין דאחידן בהו. "שָׂדָי" - אל תקרי "שָׂדָי" אלא שדי - דהוא נטיל ואשלים שמא מיסודא דעלמא.

181a.7 "ישברו פראים לצמאם" - אלין אינון דכתיב בהו "והאופנים ינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים" (יחזקאל א, כ). מאן "חיה" אלא אלין "חיתו שדי"! ארבע אינון, וכל חד וחד לחד סטרא דעלמא. וההוא אקרי "חיה". ואופנים לקביל כל חד וחד. ולא אזלין אלא מרוח דההיא חיה דאזיל עלייהו. וכד אלין מתשקיין מההוא שקיו עלאה - כל שאר חיילין אחרנין אשתקיין ואתרוון ומשתרשן בשרשייהו, ואתאחדן אלין באלין בדרגין ידיען. הדא הוא דכתיב "עליהם עוף השמים ישכון וגו'" (תהלים קד, יב).

181a.8 "משקה הרים מעליותיו וגו'" (תהלים קד, יג) - אלין שאר דרגין עלאין.

181a.9 לבתר כל דא - "מפרי מעשיך תשבע הארץ" לתתא, וכל עלמין כולהו חדאן ומתברכן.

181a.10 דא בשעתא דברכאן משתכחי משקיו דנחלא, עמיקא דכלא.

181a.11 ובשעתא דעלמא יתיב בדינא - ברכאן לא משתכחן לנחתא בעלמא, וכדין אסתאב מקדש. וכמה חבילי טריקין משתכחי בעלמא ושראן על בני נשא, ומסאב ההוא רוחא להו. כבר נש דגוע ורוח מסאבא שריא עליה - הכי נמי שריא למאן דיקרב בהדיה! הדא הוא דכתיב "תסתיר פניך יבהלון וגו'" (תהלים קד, כט). האי קרא מאי קא מיירי? אלא "תסתיר פניך יבהלון" - דהא לא אתשקיין לאשתכחא ברכאן לעלמין. "תוסף רוחם יגועון" - ואתער רוחא אחרא מסטר שמאלא ורוח מסאבא שריא על בני נשא על אינון דמיתין ומאן דקאים בהדייהו, ועל שאר בני נשא.

181a.12 מאי אסוותא דלהון? הא דכתיב "ואל עפרם ישובון" - דא עפר שריפת החטאת בגין לאתדכאה ביה. והיינו רזא "הכל היה מן העפר - ואפילו גלגל חמה". לבתר דמהדרן להאי עפר בגין לאתדכאה ביה - מתעבר רוחא מסאבא ואתער רוחא אחרא קדישא ושארי בעלמא. הדא הוא דכתיב "תשלח רוחך יבראון" (תהלים קד, ל) - ויתסון באסוותא עלאה דרוחא אחרא. "ותחדש פני אדמה" - דהא אתדכיאת אתתא לבעלה, וחדתותי דסיהרא אשתכח, ועלמין כלהו מתברכאן.

181a.13 זכאה חולקהון דישראל דקב"ה יהיב לון עיטא דכלא אסוותא בגין דיזכון לחיי עלמא דאתי, וישתכחו דכיין בהאי עלמא קדישין לעלמא דאתי! עלייהו כתיב "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (יחזקאל לו, כה):

181a.14 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

181a.1 פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהילים ק״ד:י׳) הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים וְגוֹ'. יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וְגוֹ'. הָנֵי קְרָאֵי דָּוִד מַלְכָּא בְּרוּחָא קַדִּישָׁא אַמָרָן, וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה בָּטַשׁ בִּגְלִיפוֹי, אַף עַל גַּב דְּהִיא טְמִירָא בְּכָל סִטְרִין, פָּתַח וְאִתְנְגִיד מִנֵּיהּ חַד נַהֲרָא, מַלְיָא (נ"א ומלייא לתרעין) בְּתַרְעִין עִלָּאִין.

181a.2 כְּמַבּוּעָא וּמְקוֹרָא דְּמַיָא דְּמָלֵּי קוּזְפָא רַבָּא מִנֵּיהּ, וּמִתַּמָּן אִתְמַשְּׁכָן מַבּוּעִין דְּנַחֲלִין וְנַהֲרִין בְּכָל סְטָר, כַּךְ הַאי, בְּחַד שְׁבִיל דָּקִיק דְּלָא אִתְיְידַע, מָשִׁיךְ וְנָגִיד הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וּמְמַלֵּי לְהַהוּא נַחֲלָא עֲמִיקָא, וּמִתַּמָּן אִתְמַשְּׁכָאן מַבּוּעִין וּנְחָלִין, וְאִתְמַלְּיָין מִנֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים וְגוֹ'. אִלֵּין נַהֲרֵי עִלָּאֵי קַדִּישָׁא דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָיא, וְכֻלְּהוּ אִתְשַׁקְיָין כְּחַד מֵהַהוּא נְבִיעָא דְּנַחֲלָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּנָפִיק וְנָגִיד.

181a.3 לְבָתַר, יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:י׳) וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. הָנֵי ד' רָאשִׁין, אִלֵּין אִינּוּן חַיְתוֹ שָׂדָי, כְּלָלָא דְּכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, וְכָל אִינּוּן חַיָּילִין, דַּאֲחִידָן בְּהוּ שָׂדַי, אַל תִּקְרֵי שָׂדָי, אֶלָּא שַׁדָּי. דְּהוּא נָטִיל, וְאַשְׁלִים שְׁמָא מִיְּסוֹדָא דְּעָלְמָא.

181a.4 יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם, אִלֵּין אִינּוּן דִּכְתִּיב בְּהוּ, (יחזקאל א׳:כ׳) וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים, מַאן חַיָּה. אֶלָּא אִלֵּין חַיְתוֹ שָׂדָי, אַרְבַּע אִינּוּן, וְכָל חַד וְחַד לְחַד סִטְרָא דְּעָלְמָא. וְהַהוּא אִקְרֵי חַיָּה, וְאוֹפַנִּים לָקֳבֵיל כָּל חַד וְחַד. וְלָא אַזְלִין אֶלָּא מֵרוּחַ דְּהַהִיא חַיָּה דְּאָזִיל עָלַיְיהוּ וְכַד אִלֵּין מִתְשַׁקְיָין מֵהַהוּא שַׁקְיוּ עִלָּאָה, כָּל שְׁאַר חַיָּילִין אַחֲרָנִין אִשְׁתַּקְיָין, וְאִתְרַוָון, וּמִשְׁתָּרְשָׁן בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ, וְאִתְאַחֲדָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, בְּדַרְגִּין יְדִיעָן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן וְגוֹ'. מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו וְגוֹ'. אִלֵּין שְׁאַר דַּרְגִּין עִלָּאִין.

181a.5 לְבָתַר כָּל דָּא, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ, (ס"א לתתא וכל עלמין וכו') אַרְעָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. וְכַד אִיהִי מִתְבָּרְכָא, כָּל עָלְמִין כֻּלְּהוּ חַדָּאן, וּמִתְבָּרְכָאן. דָּא בְּשַׁעֲתָא דְּבִרְכָּאן מִשְׁתַּכְּחֵי, מִשַּׁקְיוּ דְּנַחֲלָא (בראשית רכ"א ע"א) עֲמִיקָא דְּכֹלָּא.

181a.6 וּבְשַׁעֲתָא דְּעָלְמָא יְתִיב בְּדִינָא דְּבִרְכָאן לָא מִשְׁתַּכְּחֵי לְנַחְתָּא בְּעָלְמָא, כְּדֵין אִסְתְּאַב מִקְדָּשׁ (ס"א ובשעתא דברכאן לא משתכחי לנחתא בעלמא, כדין עלמא יתיב בדינא, ומסטרא דשמאלא רוחא אתער ואתפשט בעלמא) וְכַמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּעָלְמָא, וְשָׁרָאן (בכמה אתרי) עַל בְּנֵי נָשָׁא, וּמְסָאַב הַהוּא רוּחָא לְהוּ, כְּבַר נָשׁ דְּגָוַע (ס"א כבר האי רוח) וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ. הָכִי נָמֵי שַׁרְיָא, לְמַעַן דְּיִקְרַב בַּהֲדֵיהּ.

181a.7 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן וְגוֹ'. הַאי קְרָא מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, דְּהָא לָא אִתְשַׁקְיָין לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן לְעָלְמִין. תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, (נ"א לאתערא) וְאִתְּעַר רוּחָא אַחֲרָא מִסִּטְרָא שְׂמָאלָא, וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עַל בְּנֵי נָשָׁא, עַל אִינּוּן דְּמֵיתִין, וּמַאן דְּקָאִים בַּהֲדַיְיהוּ, וְעַל שְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא, מַאי אַסְוָותָא דִּלְהוֹן. הָא דִּכְתִּיב וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. דָּא עֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת, (ס"א דא עפר מקדשא דלעילא) בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בֵּיהּ. וְהַיְינוּ רָזָא (קהלת ג׳:כ׳) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר, ואֲפִילּוּ גַּלְגַּל חַמָּה.

181a.8 לְבָתַר דִּמְהַדְרִן לְהַאי עָפָר, בְּגִין לְאִתְדַכְּאָה בֵּיהּ, מִתְעַבָר רוּחָא מִסְאֲבָא, וְאִתְּעַר רוּחָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא, וְשָׁארִי בְּעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, יִבָּרֵאוּן, וְיִתְּסוּן בְּאַסְוָותָא עִלָּאָה, דְּרוּחָא אַחֲרָא. וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, דְּהָא אִתְדַכִּיאַת, (אתתא לבעלה) וְחַדְתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא אִשְׁתְּכַח, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לוֹן עֵיטָא, דְּכֹלָּא אַסְוָותָא, בְּגִין דְּיִזְכּוּן לְחַיֵּי עָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּכָחוּ דַּכְיָין בְּהַאי עָלְמָא, קַדִּישִׁין לְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (יחזקאל ל״ו:כ״ה) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם.