Volume III
Chukat
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 183b, reference page 9 of 11.
- Current daf
- 183b
- Reference units
- 11
Daf 183b
Unpointed Text
183b.1 רבי יצחק פתח: "ויהי ביום השלישי וַתִּלְבַּשׁ אסתר מלכות וגו'" (אסתר ה, א). מגלת אסתר ברוה"ק נאמרה ובגין כך כתובה בין הכתובים. "ויהי ביום השלישי" - דאתחלש חילא דגופא והא קיימא ברוחא בלא גופא - כדין "ותלבש אסתר מלכות". מאי "מלכות"? אי תימא בלבושי יקר וארגוונא -- הא לאו הכי אקרי! אלא "ותלבש אסתר מלכות" - דאתלבשת במלכות עלאה קדישא ודאי. לבשה רוח הקדש! מאי טעמא זכתה להאי אתר? בגין דנטרא פומה דלא לחוואה מדי. הדא הוא דכתיב "אין אסתר מגדת מולדתה" (אסתר ב, כ). ואוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה - זכי לאתלבשא ברוח דקודשא.
183b.2 וכל מאן דסטי פומיה למלה בישא - הא ודאי ההוא מלה בישא עליה. ואי לאו - הא נגעים או צרעת דמוקדן כחויא עליה. והא אוקמוה "וידבר העם באלהים ובמשה" (במדבר כא, ה) - דאמרו מלה בישא בקב"ה, וכתרגומו "ועם משה נצו". "למה העליתונו" - שוו כל אפייא שווין - בגין כך אזדמן לגבייהו חוויין דמוקדן לון כאשא, ועייל אשא למעייהו ונפלין מתין. כמה דאת אמר "וישלח יהו"ה בעם את הנחשים השרפים" (במדבר כא, ו).
183b.3 ר' חייא אמר, חווין הוו אתיין מלחשן בפומייהו ונשכין ומתין. מאי מלחשן? כמה דאת אמר "אם ישוך הנחש בלא לחש" (קהלת י, יא) - אשא הוו מלהטן בפומייהו ונשכן ושדיין אשא בהו ואתוקדאן מעייהו ומתין.
183b.4 והא מלין אלין אסתלקו לאתר אחרא.
183b.5 "ומשם בארה הוא הבאר" (במדבר כא, טז). מאי שנא דהכא "בארה" ולבתר "באר"? אלא 'בארה' - לבתר דמתכנשי מייא לגו ימא ונחתי לתתא. 'באר' - בשעתא דיצחק מלייא ליה.
183b.6 "היא הבאר" - "הוא" כתיב. ורזא דא כמה דכתיב "ועבד הלוי הוא" (במדבר יח, כג).
183b.7 ר' אבא אמר בכל אתר "הוא" וקרינן "היא" -- דכר ונוקבא כחדא וכללא עלאה. ה' נוקבא, ו' דכר, א' כללא דכלא, דהא א' בשלימו שריא. זכאין אינון ישראל! אע"ג דאינון לתתא אינון אחידן בכללא עלאה דכלא! ובגין כך כתיב "הוא עשנו ולא אנחנו" (תהלים ק, ג) באל"ף כתיב - כללא דו"ה וא' דכליל כלא.
183b.8 ר' שמעון אמר רוח דמיא דא הוא רוח הקדש דנשב בקדמיתא, כמה דאת אמר "הפיחי גני" (שיר ד, טז). לבתר נזלין מייא למליא לה. הדא הוא דכתיב "ישב רוחו יזלו מים" (תהלים קמז, יח) - "ישב רוחו" בקדמיתא, ולבתר "יזלו מים". ועד לא נשיב האי רוחא - לא נזלין מייא. מאי קא משמע לן? משמע דבעי בכלא לאתערא מלה בעובדא או במלה או לאתחזאה כחיזו דעובדא. והכא - עד דרוחא לא נשיב - לא נזלין מייא לגביה דההוא רוח.
183b.9 "הוא הבאר" - "היא הבאר" קרינן. מאי שנא בקדמיתא "בארה" והשתא "באר"? אלא בקדמיתא נוקבא בלחודהא, והשתא דקאמר "הוא", כללא דדכר ונוקבא, אקרי "באר". ובאתר דאשתכח דכר - אפילו מאה נוקבא - דכר קרינן לכלא.
183b.10 "אשר אמר יהו"ה למשה אסוף את העם ואתנה להם מים" (במדבר כא, טז) - בגין דהאי באר - לא אעדי באר מנייהו. ואי תימא היך יכלין לשאבא מניה כלא? אלא איהו נפיק לתליסר נחלין, ונביע אתמלי ונפיק לכל סטרין. וכדין הוו ישראל בשעתא דשארן ובעיין מייא קיימין עליה ואמרי שירתא. ומה אמרי? "עלי באר" (במדבר כא, יז) - סלקי מימיך לאנפקא מיין לכלא ולאתשקאה מנך! וכן אמרי תושבחתא דהאי באר - "באר חפרוה שרים וגו'" (במדבר כא, יח). מלה קשוט הוו אמרי וכך הוא.
183b.11 מהכא אוליפנא, כל מאן דבעי לאתערא מלין דלעילא, בין בעובדא בין במלה, אי ההוא עובדא או ההוא מלה לא אתעביד כדקא יאות - לא אתער מדי. כל בני עלמא אזלין לבי כנישתא לאתערא מלה דלעילא, אבל זעירין אינון דידעין לאתערא. וקב"ה קריב לכלא דידעי למקרי ליה ולאתערא מלה כדקא יאות. אבל אי לא ידעי למקרי ליה - לאו איהו קריב דכתיב "קרוב יהו"ה לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" (תהלים קמה, יח). מאי "באמת"? דידעי לאתערא מלה דקשוט כדקא יאות. וכן בכלא.
183b.12 אוף הכא הוו אמרי ישראל הני מלין, מלין דקשוט, בגין לאתערא
183b.13 (הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)
Pointed Text
183b.1 רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (אסתר ה׳:א׳) וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וְגוֹ'. מְגִּלַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, וּבְגִין כַּךְ כְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי, דְּאִתְחֲלָשׁ חֵילָא דְּגוּפָא, וְהָא קַיְּימָא בְּרוּחָא בְּלָא גּוּפָא, כְּדֵין וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת. מַאי (קפ"ט ע"ב) מַלְכוּת. אִי תֵּימָא בִּלְבוּשֵׁי יְקָר וְאַרְגְּוָונָא, הָא לָאו הָכִי אִקְרֵי. אֶלָּא וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּמַלְכוּת עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וַדַּאי לָבְשָׁה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא זָכְתָה לְהַאי אֲתָר. בְּגִין דְּנַטְרָא פּוּמָה דְּלָא לְחַוָואָה מִדִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (אסתר ב׳:כ׳) אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּה. וְאוֹלִיפְנָא כָּל מַאן דְּנָטִיר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, זָכֵי לְאִתְלַבְּשָׁא בְּרוּחַ דְּקוּדְשָׁא. וְכָל מַאן דְּסָטֵי פּוּמֵיהּ לְמִלָּה בִּישָׁא, הָא וַדַּאי הַהוּא מִלָּה בִּישָׁא עָלֵיהּ. (ס"א ואי לאו), וְאִי תֵּימָא הָא נְגָעִים, אוֹ צָרַעַת, דְּמוֹקְדָן כְּחִוְיָא עָלֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.
183b.2 וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. דְּאָמְרוּ מִלָּה בִּישָׁא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְתַרְגּוּמוֹ. וְעִם מֹשֶׁה נָצוּ. לָמָּה הֶעֱלִיתוּנוּ, שַׁווּ כָּל אַפַּיָיא שַׁוְּויָן בְּגִין כָּךְ אִזְדְּמַן לְגַבַּיְיהוּ חִוְויָין, דְּמוֹקְדָן לוֹן כְּאֶשָּׁא, וְעַיִּיל אֶשָּׁא לְמֵעַיְיהוּ וְנַפְלִין מֵתִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וַיְשַׁלַח יְיָ בָּעָם אֵת הַנְחָשִׁים הַשְּׂרָפִים.
183b.3 רִבִּי חִיָּיא אָמַר, חִוְויָן הֲווֹ אַתְיָין, מְלַחֲשָׁן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִין וּמֵתִין. מַאי מְלַחֲשָׁן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קהלת י׳:י״א) אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ. אֶשָּׁא הֲווֹ מְלַהֲטָן בְּפוּמַיְיהוּ, וְנַשְׁכִן, וְשַׁדְיָין אֶשָּׁא בְּהוּ, וְאִתּוֹקְדָאן מֵעַיְיהוּ וּמֵתִין וְהָא מִלִּין אִלֵּין אִסְתְּלָקוּ לַאֲתָר אַחֲרָא.
183b.4 (במדבר כ״א:ט״ז) וּמִשָׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר. מַאי שְׁנָא דְּהָכָא בְּאֵרָה, וּלְבָתַר בְּאֵר. אֶלָּא בְּאֵרָה, לְבָתַר דְּמִתְכַּנְשֵׁי מַיָּיא לְגוֹ יַמָּא, וְנַחְתֵּי לְתַתָּא. בְּאֵר, בְּשַׁעֲתָא דְּיִצְחָק מַלְּיָיא לֵיהּ. הִיא הַבְּאֵר, הוּא כְּתִיב וְרָזָא דָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (במדבר י״ח:כ״ג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא.
183b.5 רִבִּי אַבָּא אָמַר, בְּכָל אֲתָר הוּא, וְקָרֵינָן הִיא, דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא. וּכְלָלָא עִלָּאָה, ה' נוּקְבָּא, ו' (רפ"ה ע"ב, פקודי רל"ה ע"ב) דְּכַר, א' כְּלָלָא דְּכֹלָּא. דְּהָא א' בִּשְׁלִימוּ שַׁרְיָא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן לְתַתָּא, אִינּוּן אֲחִידָן בִּכְלָלָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (תהלים ק) הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנָחְנוּ, בְּאָלֶף כְּתִיב. כְּלָלָא דְּו"ה וְא' דְּכָלִיל כֹּלָּא.
183b.6 רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, רוּחַ דְּמַיָּא, דָּא הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דְּנָשַׁב בְּקַדְמִיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ד׳:ט״ז) הָפִיחִי גַנִּי, לְבָתַר נַזְלִין מַיָּיא לְמַלְיָּא לָהּ, (כלא) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קמ״ז:י״ח) יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. יַשֵּׁב רוּחוֹ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר יִזְּלוּ מָיִם. וְעַד לָא נָשִׁיב הַאי רוּחָא, לָא נַזְלִין מַיָּיא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, מַשְׁמַע דְּבָעֵי בְּכֹלָּא לְאַתְּעָרָא מִלָּה, בְּעוֹבָדָא אוֹ בְּמִלָּה, אוֹ לְאִתְחֲזָאָה כְּחֵיזוּ דְּעוֹבָדָא. וְהָכָא, עַד דְּרוּחָא לָא נָשִׁיב, לָא נַזְלִין מַיָּיא לְגַבֵּיהּ דְּהַהוּא רוּחַ.
183b.7 הוּא הַבְּאֵר, הִיא הַבְּאֵר קָרֵינָן, מַאי שְׁנָא בְּקַדְמִיתָא בְּאֵרָה, וְהַשְׁתָּא בְּאֵר, אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא נוּקְבָּא בִּלְחוֹדָהָא, וְהַשְׁתָּא דְּקָאָמַר הוּא, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי בְּאֵר. וּבַאֲתָר דְּאִשְׁתְּכַח דְּכַר, אֲפִילּוּ מְאָה נוּקְבָּא, דְּכַר קָרֵינָן לְכֹלָּא.
183b.8 אֲשֶׁר אָמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֱסוֹף אֶת הָעָם, בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר לָא אַעְדֵּי (באר) מִנַּיְיהוּ. וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ יַכְלִין לְשָׁאֲבָא מִנֵּיהּ כֹּלָּא, אֶלָּא אִיהוּ נָפִיק לִתְלֵיסַר נַחֲלִין, וּנְבִיעַ אִתְמְלֵּי וְנָפִיק לְכָל סִטְרִין, וּכְדֵין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארָן וּבַעְיָין מַיָּיא, קַיְימִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא. וּמַה אַמְרֵי, עֲלִי בְאֵר. סַלְקִי מֵימַיִךְ, לְאַנְפָּקָא מַיִין לְכֹלָּא, וּלְאִתְשָׁקָאָה מִנָךְ. וְכֵן אַמְרֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּהַאי בְּאֵר, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ'. מִלָּה קְשׁוֹט הֲווֹ אַמְרֵי, וְכַךְ הוּא.
183b.9 מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא (נ"א תא חזי), כָּל מַאן דְּבָעֵי לְאַתְּעָרָא מִלִּין דִּלְעֵילָּא, בֵּין בְּעוֹבָדָא בֵּין בְּמִלָּה. אִי הַהוּא עוֹבָדָא, אוֹ הַהוּא מִלָּה, לָא אִתְעָבִיד כַּדְּקָא יָאוּת, לָא אִתְּעַר מִדִי. כָּל בְּנֵי עָלְמָא אַזְלִין לְבֵי כְּנִישְׁתָּא לְאַתְּעָרָא מִלָּה דִּלְעֵילָּא, אֲבָל זְעִירִין אִינּוּן דְּיַדְעִין לְאַתְּעָרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לְכֹלָּא דְּיַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ וּלְאַתְעֲרָא מִלָּה כַּדְּקָא יָאוּת, אֲבָל אִי לָא יַדְעֵי לְמִקְרֵי לֵיהּ, לָאו אִיהוּ קָרִיב, דִּכְתִּיב (תהילים קמ״ה:ט׳) קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו וְגוֹ'. מַאי בֶאֱמֶת. דְּיַדְעֵי לְאַתְּעָרָא מִלָּה דִּקְשׁוֹט כַּדְּקָא יָאוּת, וְכֵן בְּכֹלָּא.
183b.10 אוּף הָכָא, הֲווֹ אַמְרֵי יִשְׂרָאֵל הָנֵי מִלִּין, מִלִּין דִּקְשׁוֹט, בְּגִין לְאַתְּעָרָא לְהַאי בֵּירָא, וּלְאַשְׁקָאָה לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְעַד דְּאַמְרֵי הָנֵי מִלֵּי לָא אִתְּעַר. וְכֵן אֲפִילּוּ בְּאִינּוּן חֲרָשֵׁי עָלְמָא, דְּמִשְׁתַּמְשֵׁי בְּזִינִין בִּישִׁין, עַד דְּעַבְדֵּי עוֹבָדוֹי דִּקְשׁוֹט לְגַבַּיְיהוּ, אִי לָא אָמְרוּ מִלֵּי דִּקְשׁוֹט, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא לוֹן בְּהָנֵי גְּוָונָא דְּבַעְיָין, לָא מִתְעָרִין לְגַבַּיְיהוּ, וַאֲפִילּוּ דְּצַוְוחֵי כָּל יוֹמָא בְּמִלִּין אַחֲרָנִין, אוֹ בְּעוֹבָדָא אַחֲרָא, לָא מַשְׁכִין לוֹן לְגַבַּיְיהוּ לְעָלְמִין, וְלָא מִתְעָרִין לָקֳּבְלַיְיהוּ.