Volume III
Bechukotai
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 113b, reference page 4 of 8.
- Current daf
- 113b
- Reference units
- 8
Daf 113b
Unpointed Text
113b.1 ולא הוה מלכא בעלמא דזכה להאי כדוד! דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקב"ה עד דסליק שמא קדישא בכורסייא, בשעתא דסליק נהורא דיממא. כביכול הוא עבד שם ממש! כמה דאת אמר "ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל" (ויקרא כד, יא). ובגין כך "ויעש דוד שם".
113b.2 ועל דא "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" כתיב. ואי אתון תשתדלון למעבד לון לאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות - כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא יאות!
113b.3 "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'" (ויקרא כו, ד).
113b.4 כל חד וחד יתן חילא דיליה עלייכו. מאן אינון? ההוא תקונא דעבדתון דהוא שמא קדישא. כגוונא דא כתיב "ושמרו דרך יהו"ה לעשות צדקה ומשפט" - וכי כיון דכתיב "ושמרו דרך יהוה" - אמאי "לעשות צדקה ומשפט"?! אלא מאן דנטיר אורחוי דאורייתא - כביכול הוא עושה צדקה ומשפט! ומאי צדקה ומשפט? דא קב"ה!
113b.5 בכה ר' שמעון ואמר: "ווי לון לבני נשא דלא ידעין ולא משגיחין ביקרא דמאריהון! מאן עביד שמא קדישא בכל יומא? -- הוי אימא מאן דיהיב צדקה למסכני!"
113b.6 תא חזי! הא אוקמוה והכי הוא! דמסכנא אחיד ביה בדינא וכל מיכליה בדינא הוא, אתר דאקרי "צדק". כמה דאת אמר "תפלה לעני כי יעטוף" (תהלים קב, א) - "תפלה" - דא 'תפלה של יד' ואוקימנא. ומאן דיהיב ליה צדקה למסכנא - הוא עביד לעילא שמא קדישא שלים כדקא יאות! בגין דצדקה דא אילנא דחיי! וצדקה יהיב לצדק! וכד יהיב לצדק - כדין אתחבר דא בדא ושמא קדישא אשתכח שלים! מאן דעביד אתערותא דא דלתתא - ודאי כאלו עביד שמא קדישא בשלימו! כגוונא דאיהו עביד לתתא - הכי אתער לעילא! ועל דא כתיב "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת" (תהלים קו, ג). "עושה צדקה" - דא קב"ה - כביכול הוא עביד ליה!
113b.7 תא חזי! מסכנא הא אתמר מאן הוא אתריה. מאי טעמא? בגין דמסכנא לא אית ליה מדיליה כלום אלא מה דיהבין ליה. וסיהרא לא אית לה נהורא מדילה אלא מה דיהיב לה שמשא. תא חזי אמאי "עני חשוב כמת"? מאי טעמא? בגין דההוא אתר גרים ליה! דהא באתר דמותא הוא שכיח ובגין כך אקרי 'מת'. ההוא דחייס עליה - הוא יהיב ליה צדקה - אילנא דחיי שריא עלוי, כמה דאת אמר "וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב). וכגוונא דעביד בר נש לתתא - הכי נמי עביד לעילא ממש! זכאה חולקיה דזכי למעבד שמא קדישא לעילא!
113b.8 בגין כך צדקה סליק על כלא! והני מלי צדקה לשמה - דהא אתער 'צדקה' ל'צדק' לחברא לון כחדא ולמהוי כלא שמא קדישא כדקא יאות. דהא 'צדק' לא אתתקן ולא אשתלים אלא ב'צדקה' דכתיב "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי" (ישעיהו נד, יד). ולכנסת ישראל אתמר.
113b.9 בגין כך "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וגו'"
113b.10 "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ו)
113b.11 רבי יוסי פתח: "רגזו ואל תחטאו וגו'" (תהלים ד, ה).
113b.12 "רגזו ואל תחטאו" - האי קרא אוקמוה דבעי בר נש לארגזא יצר טוב על יצר הרע. ושפיר! אבל בשעתא דרמש ליליא ובר נש שכיב על ערסיה - כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין, ובני נשא בעאן לאתרגזא מקמיה קב"ה ולדחלא מניה, בגין דלא ישתכח נפשיה בגווייהו וישתזיב מנייהו. ויבעי ליה לבר נש דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה, בגין דלא יתער להו לגביה ולא ישתכחון בהדיה. הדא הוא דכתיב "אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה" - דלא יפיק מנייהו מלה מפומיה.
113b.13 תא חזי בשעתא דאתשכחון ישראל זכאין קמיה קב"ה מה כתיב? "ונתתי שלום בארץ". האי לעילא - דאתי קב"ה לאתחברא בכנסת ישראל. כדין "ושכבתם ואין מחריד". מאי טעמא?
113b.14 (אין רעיא מהימנא בפרשת בחקותי)
Pointed Text
113b.1 כְּגַוְונָא דָּא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, (שמואל ב ח׳:י״ג) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם, וְכִי דָּוִד עֲבַד לֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאָזִיל בְּאָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְאַנְהִיג מַלְכוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה שֵׁם לְעֵילָּא. וְלָא הֲוָה מַלְכָּא בְּעָלְמָא דְּזָכָה לְהַאי כְּדָוִד, דְּהֲוָה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וַהֲוָה מְשַׁבַּח לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּסָלִיק שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכוּרְסְיָּיה, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק נְהוֹרָא דִּימָמָא. כִּבְיָכוֹל הוּא עָבַד שֵׁם מַמָּשׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ״ד:י״א) וַיִּקּוֹב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל. וּבְגִין כָּךְ וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. וְעַל דָּא וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּתִיב, וְאִי אַתּוּן תִּשְׁתַּדְּלוּן לְמֶעְבַּד לוֹן, לְאִתְתַּקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יָאוּת, כָּל אִינּוּן בִּרְכָאן דִּלְעֵילָּא יִשְׁתַּכְּחוּן גַּבַּיְיכוּ בְּתִקּוּנֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת.
113b.2 (ויקרא כ״ו:ד׳) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְגוֹ'. כָּל חַד וְחַד, יִתֵּן חֵילָא דִּילֵיהּ עָלַיְיכוּ. מַאן אִינּוּן. הַהוּא תִּקּוּנָא דַּעֲבַדְתּוּן דְּהַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (בראשית י״ח:י״ט) וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְיָ' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְכִי כֵּיוָן דִּכְתִּיב וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְיָ', אֲמַאי לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. אֶלָּא מַאן דְּנָטִיר אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, כִּבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמַאי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, דְּלָא יַדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, מַאן עָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכָל יוֹמָא, הֲוִי אֵימָא מַאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי.
113b.3 תָּא חֲזֵי, הָא אוּקְמוּהָ הָכִי הוּא, דְּמִסְכְּנָא אָחִיד בֵּיהּ בְּדִינָא, וְכָל מֵיכְלַיְיהוּ בְּדִינָא הוּא, אֲתַר דְּאִקְרֵי צֶדֶק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים כב) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף. תְּפִלָּה, דָּא תְּפִלָּה שֶׁל יַד, וְאוֹקִימְנָא. וּמַאן דְּיָהִיב לֵיהּ צְדָקָה לְמִסְכְּנָא, הוּא עָבִיד לְעֵילָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים כְּדְקָא יָאוּת. בְּגִין דִּצְדָקָה דָּא אִילָנָא דְּחַיֵּי, וּצְדָקָה יָהִיב לְצֶדֶק. וְכַד יָהִיב לְצֶדֶק, כְּדֵין אִתְחַבָּר דָּא בְּדָא, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח שְׁלִים. מַאן עָבִיד דָּא אִתְּעָרוּתָא (ד"א דעביד אתערותא דא) דִּלְתַּתָּא, וַדַּאי כְּאִלּוּ עָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא בִּשְׁלִימוּ. כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ עָבִיד לְתַּתָּא, הָכִי אִתְּעַר לְעֵילָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ק״ו:ג׳) אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט עוֹשֵׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת. עוֹשֵׂה צְדָקָה, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הוּא עָבִיד לֵיהּ.
113b.4 תָּא חֲזֵי, מִסְכְּנָא הָא אִתְּמַר מַאן הוּא אַתְרֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּמִסְכְּנָא לָא אִית לֵיהּ מִדִילֵיהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה דְּיָהֲבִין לֵיהּ וְסִיהֲרָא לָא אִית לָהּ נְהוֹרָא מִדִילָהּ, אֶלָּא מַה דְּיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא.
113b.5 תָּא חֲזֵי, אֲמַאי עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהוּא אֲתַר גָּרִים לֵיהּ, דְּהָא בַּאֲתַר דְּמוֹתָא הוּא שְׁכִיחַ, וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי מֵת. הַהוּא דְּחָיִיס עָלֵיהּ, הוּא יָהִיב לֵיהּ צְדָקָה, אִילָנָא דְּחַיֵּי שַׁרְיָא עֲלוֹי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי י׳:ב׳) וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוְת. וּכְגַוְונָא דְּעָבִיד בַּר נָשׁ לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי עָבִיד לְעֵילָּא מַמָּשׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּזָכֵי לְמֶעְבַּד שְׁמָא קַדִּישָׁא לְעֵילָּא, בְּגִין כָּךְ צְדָקָה סָלִיק עַל כֹּלָּא.
113b.6 וְהָנֵי מִלֵי, צְדָקָה לִשְׁמָהּ. דְּהָא אִתְּעַר צְדָקָה לְצֶדֶק, לְחַבְּרָא לוֹן כַּחֲדָא, וּלְמֶהֱוִי כֹּלָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יָאוּת. דְּהָא צֶדֶק, לָא אִתְתָּקַּן, וְלָא אִשְׁתְּלִים, אֶלָּא בִּצְדָקָה. דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״ד:י״ד) בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, וְלִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמַר, וּבְגִין כָּךְ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם וְגוֹ'.
113b.7 (ויקרא כ״ו:ו׳) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהילים ד׳:ה׳) רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ וְגוֹ'. רִגְזוּ וְאַל תֶּחטָאוּ, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְגָּזָא יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, וְשַׁפִּיר. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּרָמַשׁ לֵילְיָא, וּבַר נָשׁ שָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ, כַּמָה גַּרְדִּינֵי נִמוּסִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין, וּבְנֵי נָשָׁא בָּעָאן לְאִתְרַגְּזָא מִקָּמֵיה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח נַפְשֵׁיהּ בְּגַּוַּיְיהוּ, וְיִשְׁתֵּזִיב מִנַּיְיהוּ. וְיִבְעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה בְּפוּמֵיהּ. בְּגִין דְּלָא יִתְּעַר לְהוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָא יִשְׁתַּכְּחוּן בַּהֲדֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. דְּלָא יָפִּיק מִנַּיְיהוּ מִלָּה מִפּוּמֵיהּ.
113b.8 תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכָחוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. הַאי לְעֵילָּא. דְּאָתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְחַבְּרָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּדֵין וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. מַאי טַעְמָא. בְּגִין וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ. דָּא חַיָּה דְּזִינָא בִּישָׁא לְתַתָּא. וּמַאי אִיהִי. אַגְרַת בַּת מַחֲלַת, הִיא, וְכָל סִיעָתָא דִּילָהּ. הַאי בְּלֵילְיָא. בִּימָמָא, בְּנֵי נָשָׁא דְּאָתוּ מִסִּטְרָהָא דָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ו:ו׳) וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם.