Volume III

Bechukotai

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 113a, reference page 3 of 8.

Current daf
113a
Reference units
8

Daf 113a

Unpointed Text

113a.1 כגוונא דא "ויבא אלהים אל לבן הארמי" (בראשית לא, כד) - ההוא דשכיח גביה. "ויבא אלהים אל אבימלך" (בראשית כ, ג). כלהו כגוונא דא! בכל אתר אקרון ליה באינון חרשין. ועל דא הוה שכיח בליליא יתיר מביממא והא אוקמוה.

113a.2 וכל הני חרשין וחכימין הוו לאבימלך דכתיב "וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון" (בראשית כו, ח). כתיב הכא "בעד החלון" וכתיב "בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא" (שופטים ה, כח). לבן - הא אוקמוה. בלעם כדין!

113a.3 ועל דא בכלהו כתיב 'אלהים' - "ויבא אלהים אל בלעם", "ויבא אלהים אל לבן", "ויבא אלהים אל אבימלך". הוו אתא לגבייהו ולאו אינון לגביה - דהא לית להו אתר זמין.

113a.4 ואי תימא הא כתיב "אלהים"!? אלא שמא דא אשתתף בכלא! ואפילו עבודה זרה נמי "אלהים" אקרי! "אלהים אחרים"! ובכללא ד'אלהים אחרים' אלין ממנן! ובכללא דא הוו, ובגין כך אקרי הכי.

113a.5 וההוא רשע הוה אמר בחרשוי וקרי ליה ואתי לגביה. ובגין כך כתיב "לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהו"ה אלי". ההוא רשע קא משבח גרמיה! דהא לא כתיב ביה אלא "ויבא אלהים".

113a.6 דבר אחר: "כאשר ידבר יהו"ה אלי" - על ידא דההוא שליחא דסטרא אחרא.

113a.7 ואי תימא הא ביממא אשתכח לגביה!? אלא ודאי בנחש אסתכלותא הוה ביה, ובההוא זמנא הוה מסתכל לכוונא שעתא. הדא הוא דכתיב "ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים" (במדבר כד, א), "וַיַּרְא בלעם כי טוב בעיני יהו"ה לברך את ישראל" (במדבר כד, א). אלא דההוא יומא אסתכל לכוונא שעתא ולא אשתכח כשאר יומי. וכדין חמא דהא רוגזא רבא לא אשתכח בעלמא. כדין ידע "כי טוב בעיני יהו"ה לברך את ישראל". בההוא זמנא שביק גרמיה מכל נחשים דעלמא ולא אסתכל בהו. הדא הוא דכתיב "ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים".

113a.8 תא חזי בההיא שעתא דרתחא אשתכח - כדין שמאלא אתער. והוה ידע ההוא רשע אתר לאחדא בסטרא שמאלא למילט. ואסתכל בההוא זמנא ולא אשתכח. כדין מה כתיב? "מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה" (במדבר כג, ח).

113a.9 ובגין כך "עמי זכר נא מה יעץ בלק וגו' ומה ענה אותו בלעם בן בעור"

113a.10 זכאין אינון ישראל! זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

113a.11 "אם בחקתי תלכו" (ויקרא כו, ג)

113a.12 "אם בחקותי" - דא אתר דגזירין דאורייתא תליין בההוא אתר. כמה דאת אמר "את חקותי תשמורו‎‎" (ויקרא יח, ד). "חוק" הוא דאקרי הכי, וגזירין דאורייתא בה אתכלילן.

113a.13 "ואת משפטי תשמורו" (ויקרא כה, יח) - "משפטי" - דא הוא אתר אחרא עלאה דההיא חקה אחידת ביה. ומתחבראן דא בדא, דעילאי ותתאי. וכל פקודי אורייתא וכל גזרי אורייתא וכל קדושי אורייתא - בהני אחידן. בגין דהאי 'תורה שבכתב' והאי 'תורה שבעל פה'. ועל דא "אם בחוקותי", כל אינון גזירין ודינין ועונשין ופקודין דאינון בההוא אתר דאקרי "תורה שבעל פה" "חקה", "ואת משפטי תשמורו" - בההוא אתר דאקרי "תורה שבכתב", כמה דאת אמר "משפט לאלהי יעקב" (תהלים פא, ה). ודא אחיד בדא ודא בדא. וכלא חד! ודא הוא כללא דשמא קדישא.

113a.14 ומאן דאעבר על פתגמי אורייתא - כאלו פגים שמא קדישא, בגין ד"חק ומשפט" שמא דקב"ה הוי! ועל דא "אם בחקותי תלכו" - דא תורה שבעל פה, "ואת משפטי תשמרו" - דא תורה שבכתב. ודא הוא כללא דשמא קדישא.

113a.15 "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" - מאי "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"? כיון דאמר 'תלכו ותשמרו' - אמאי "ועשיתם"?! אלא מאן דעביד פקודי אורייתא ואזיל באורחוי - כביכול כאלו עביד ליה לעילא! אמר קב"ה "כאלו עשאני!", ואוקמוה. ועל דא "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כו, ג) - "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" כתיב ודאי. והואיל ומתערי עלייכו לאתחברא דא בדא לאשתכחא שמא קדישא כדקא יאות - "ועשיתם אתם" ודאי!

113a.16 כגוונא דא אמר ר' שמעון: "ויעש דוד שֵׁם" (ש"ב ח, יג) - וכי דוד עביד ליה?! אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא, ואנהיג מלכותא כדקא יאות - כביכול עשה שם לעילא!

113a.17 (אין רעיא מהימנא בפרשת בחקותי)

Pointed Text

113a.1 כְּגַוְונָא דָּא (בראשית ל״א:כ״ד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִי, הַהוּא דִּשְׁכִיחַ גַּבֵּיהּ. (בראשית כ׳:ג׳) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, כֻּלְּהוּ כְּגַוְונָא דָּא. בְּכָל אֲתַר אִקְרוּן לֵיהּ בְּאִינּוּן חַרְשִׁין, וְעַל דָּא הֲוָה שְׁכִיחַ בְּלֵילְיָא יַתִּיר מִבִּימָמָא. וְהָא אוֹקְמוּהָ. וְכָל הָנֵי חַרְשִׁין וְחַכִּימִין הֲווֹ לַאֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ו:ח׳) וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן. כְּתִיב הָכָא בְּעַד הַחַלּוֹן, וּכְתִיב הָתָם (שופטים ה׳:כ״ח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא. לָבָן הָא אוּקְמוּהָ, בִּלְעָם כְּדֵין.

113a.2 וְעַל דָּא בְּכֻלְּהוּ כְּתִיב אֱלֹהִים, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, הוּא אָתָא לְגַבַּיְיהוּ, וְלָאו אִינּוּן לְגַבֵּיהּ, דְּהָא לֵית לְהוּ אֲתַר זַמִּין. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב אֱלֹהִים. אֶלָּא, שְׁמָא דָּא אִשְׁתְּתַּף בְּכֹלָּא, וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי אֱלֹהִים אִקְרֵי, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וּבִכְלָלָא דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים אִלֵּין מְמָנָן, וּבִכְלָלָא דָּא הֲווֹ, וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי הָכֵי. וְהַהוּא רָשָׁע הֲוָה אָמַר בְּחַרְשׁוֹי וְקָרֵי לֵיהּ, וְאָתֵי לְגַבֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב (במדבר כ״ב:ח׳) לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁיבוֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ' אֵלָי. הַהוּא רָשָׁע קָא מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ, דְּהָא לָא כְּתִיב בֵּיהּ, אֶלָּא וַיָּבֹא אֱלֹהִים.

113a.3 דָּבָר אַחֵר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ' אֵלָי, עַל יְדֵי דְּהַהוּא שְׁלִיחָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְאִי תֵּימָא הָא בִּימָמָא אִשְׁתְּכַח לְגַבֵּיהּ. (ס"א כד הוה לגביה בלק אלא) אֶלָּא וַדַּאי בְּנַחַשׁ אִסְתַּכְּלוּתָא הֲוָה בֵּיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דְּהַהוּא יוֹמָא אִסְתָּכַּל לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַּח כִּשְׁאָר יוֹמֵי, וּכְדֵין חָמָא דְּהָא רוּגְזָא רַבָּא לָא אִשְׁתְּכַּח בְּעָלְמָא, כְּדֵין יָדַע כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁבִיק גַּרְמֵיהּ מִכָּל נְחָשִׁים דְּעָלְמָא, וְלָא אִסְתְּכַּל בְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים.

113a.4 תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּרִתְּחָא אִשְׁתְּכַח, כְּדֵין שְׂמָאלָא אִתְּעַר, וַהֲוָה יָדַע הַהוּא רָשָׁע אֲתַר, לְאַחֲדָא בְּסִטְרָא שְׂמָאלָא, לְמֵילַט. וְאִסְתָּכַּל בְּהַהוּא זִמְנָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח. כְּדֵין מַה כְּתִיב, (במדבר כ״ג:ח׳) מַה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעוֹם לֹא זָעַם יְיָ'. וּבְגִין כַּךְ, (מיכה ו׳:ה׳) עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק וְגוֹ'. וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר (בגין כך) זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (דמאריהון אוכח לון הכי)

113a.5 (ויקרא כ״ו:ג׳) אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ. אִם בְּחֻקּוֹתַי, דָּא אֲתַר דִּגְזִירִין דְּאוֹרַיְיתָא תַּלְיָין בְּהַהוּא אֲתַר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא י״ח:ד׳) אֶת חֻקּוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ. חוֹק הוּא דְּאִקְרֵי הָכִי, וּגְזִירִין דְּאוֹרַיְיתָא בָּהּ אִתְכְּלִילָן. (ויקרא כ״ה:י״ח) וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ. מִשְׁפָּטַי, דָּא הוּא אֲתַר אָחֳרָא עִלָּאָה, דְּהַהִיא חֻקָּה אֲחִידַת בֵּיהּ, וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא דְּעִילָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְכָל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְכָל גִּזְרֵי אוֹרַיְיתָא, וְכָל קִדּוּשֵׁי אוֹרַיְיתָא, בְּהָנֵי אֲחִידָן. בְּגִין דְּהַאי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְהַאי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

113a.6 וְעַל דָּא אִם בְּחֻקּוֹתַי, כָּל אִינּוּן גְּזִירִין וְדִינִין וְעוֹנָשִׁין וּפִקּוּדִין, דְּאִינּוּן בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, חֻקָּה. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹרוּ, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (תהילים פ״א:ה׳) מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְדָא אָחִיד בְּדָא וְדָא בְּדָא, וְכֹלָּא חַד. וְדָא הוּא כְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וּמַאן דְּאַעְבַּר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כְּאִלּוּ פָּגִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּחֹק וּמִשְׁפָּט שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי. וְעַל דָּא, אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ: דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ: דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְדָא הוּא כְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

113a.7 וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. מַאי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כֵּיוָן דְּאָמַר תֵּלֵכוּ וְתִשְׁמְרוּ, אֲמַאי וַעֲשִׂיתֶם. אֶלָּא, מַאן דְּעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְאָזִיל בְּאוֹרְחוֹי, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ עֲבִיד לֵיהּ לְעֵילָּא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּאִלּוּ עַשָׂאָנִי, וְאוֹקְמוּהָ. וְעַל דָּא וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם כְּתִיב וַדַּאי, וְהוֹאִיל וּמִתְעָרֵי עָלַיְיכוּ לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא, לְאִשְׁתַּכְּחָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת, וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם וַדַּאי.

113a.8 כְּגַוְונָא דָּא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, (שמואל ב ח׳:י״ג) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם, וְכִי דָּוִד עֲבַד לֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאָזִיל בְּאָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְאַנְהִיג מַלְכוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה שֵׁם לְעֵילָּא. וְלָא הֲוָה מַלְכָּא בְּעָלְמָא דְּזָכָה לְהַאי כְּדָוִד, דְּהֲוָה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, וַהֲוָה מְשַׁבַּח לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּסָלִיק שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכוּרְסְיָּיה, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק נְהוֹרָא דִּימָמָא. כִּבְיָכוֹל הוּא עָבַד שֵׁם מַמָּשׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ״ד:י״א) וַיִּקּוֹב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל. וּבְגִין כָּךְ וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. וְעַל דָּא וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּתִיב, וְאִי אַתּוּן תִּשְׁתַּדְּלוּן לְמֶעְבַּד לוֹן, לְאִתְתַּקְנָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יָאוּת, כָּל אִינּוּן בִּרְכָאן דִּלְעֵילָּא יִשְׁתַּכְּחוּן גַּבַּיְיכוּ בְּתִקּוּנֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת.