Volume III
Bechukotai
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 112b, reference page 2 of 8.
- Current daf
- 112b
- Reference units
- 8
Daf 112b
Unpointed Text
112b.1 תא חזי בלק חכים הוה ורב חרשין בעובדי ידוי יתיר מן בלעם! והכי אוליפנא כל מה דבעי בר נש בהאי עלמא בפולחנא דקב"ה - בעי לאתערא בעובדא לתתא! דבעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא, ועובדא דא בעי בקדושה, והא אוקמוה. ובאתר דלית עובדא - אית מלה. ובמלה דפומא תלייא עובדא לאתערא לעילא.
112b.2 כמה דבעינן לאתערא קדושה עלאה בעובדא ובמלה - הכי נמי אינון דאתיין מסטרא דמסאבותא בעיין לאתערא סטרא דלהון בעובדא ובמלה דפומא! ואע"ג דבלעם חרשא הוה, רב מכל חרשין דעלמא - חרשא עלאה מניה הוה בלק! בקסם הוה בלק רב מכל חכימין! ובלעם בנחש! קסם ונחש תרין דרגין אינון. קסם - תלייא בעובדא. נחש - לא תלייא בעובדא אלא באסתכלותא ובמלה דפומא. וכדין מתערין עלייהו רוח מסאבא לאתלבשא בהו ועביד מה דעביד.
112b.3 וישראל קדישין - לאו הכי! אלא כלהו קדישין וכל עובדייהו לאתערא עלייהו רוח קדישא, כמה דאת אמר "עד יֵעָרֶה עלינו רוח ממרום" (ישעיהו לב, טו). ועל דא כתיב "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" (במדבר כג, כג). דהא אינון בסטרא דקדושה עלאה אחידן, ועובדייהו בקדושה אתו. וקדושה מתערי עלייהו ומתלבשן בה.
112b.4 ותא חזי בקסם הוה בלק רב מכל חכימין ובלעם בנחש. ועל דא בשעתא דבעא בלק לאתחברא עמיה מה כתיב? "וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם" (במדבר כב, ז). תא חזי במלה דפומא הוה בלעם רב מכל חרשין דעלמא! ובאסתכלותא דההוא נחש הוה ידע לכוונא שעתא. ועל דא בעא בלק לאשלמא מלה - קסם ונחש.
112b.5 אמר ליה קב"ה: "רשע! הא קדמוך בני! עובדא אית בגווייהו דכל סטרין בישין וזינין בישין וחרשין דעלמא לא יכלין לקרבא בהדייהו - דכלהו ערקין מקמיה!". ומאי איהו? אהל מועד ומאני קודשא ושמושי מקדשא וקטרת בוסמין - דקא מבטל כל רתחא ורוגזא דעלמא דלעילא ותתא. ועלוון וקרבנין בכל יומא! ותרי מזבחות למעבד עובדא מזבחות, ושלחן לחם הפנים, ואת הכיור ואת כנו. וכמה שמושין לעובדא!
112b.6 למלה דפומא - הארון ותרי לוחייא דאורייתא, ואהרן לכפרא על עמא בצלותא בכל יומא!
112b.7 כיון דאשגח ההוא רשע בהאי אמר "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל". מאי טעמא? "יהו"ה אלהיו עמו ותרועת מלך בו"!
112b.8 ועל דא "עמי זכר נא" (מיכה ו, ה) - בבעו מנייכו - הוו דכירין ההוא זמנא דאתחברו בלק ובלעם לשיצאה לכו ולא יכילו, דאנא אחידנא בכו כאבא דאחיד בבריה ולא שביק ליה בידא דאחרא.
112b.9 "מן השטים ועד הגלגל" (שם) - מאי דא לקביל דא? אלא אמר קב"ה לישראל בבעו מנייכו! הוו דכירין כל זמנא דהויתון אחידן בי, ולא יכיל ההוא רשע בחרשוי וקסמוי לשלטאה עלייכו! כיון דשבקתון ידייכו לאחדא בי והויתון בשטים - מה כתיב? "ויאכל העם וישתחוו לאלהיהם" (במדבר כה, ב). בגלגל כמה דאת אמר "בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ" (הושע יב, יב). וכדין שליטו בכו שנאיכון.
112b.10 וכל דא אמאי? "למען דעת צדקות יהו"ה" - כל אינון צדקות דעבדנא לכו בזמנא דאתון אחידן בי. ולא שביקנא מלה דעלמא לשלטאה בכו. ורוגזא דלעילא ותתא וזיגין בישין לא יכלין לקרבא בכו.
112b.11 "ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהו"ה אלי" (במדבר כב, ח).
112b.12 תא חזי בשעתא דעאל שמשא ותרעין כלהו אסתימו ועאל ליליא ואתחשך - כמה חבילי כלבי שראן משלשליהון, ואזלין ושטאן בעלמא. וכמה רברבי ממנן עלייהו דמדברי להו. ואית ממנא רברבא על כלא מסטרא דשמאלא. וההוא רשע הוה שכיח לגבי ההוא ממנא עלאה מכלא, בחרשוי. והוא הוה אמר בחרשוי בליליא בזמנא דאיהו שלטא בכל סיעתא דיליה, והוא הוה אתי לאשתכחא גביה, ואודע ליה מה דאיהו בעי.
112b.13 (אין רעיא מהימנא בפרשת בחקותי)
Pointed Text
112b.1 רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח עֲלָן תָּדִיר, וְדָכִיר לָן, אִי לָאו דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְדָכִיר לוֹן, לָא יְקוּמוּן חַד יוֹמָא בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא עָבִיד לָן כְּעוֹבָדָנָא.
112b.2 תָּא חֲזֵי, בָּלָק חַכִּים הֲוָה, וְרַב חַרְשִׁין בְּעוֹבָדֵי יְדוֹי, יַתִּיר מִן בִּלְעָם. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא כָּל מַה דְּבָעֵי בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי לְאִתְּעָרָא בְּעוֹבָדָא לְתַתָּא. דִּבְעוֹבָדָא דִּלְתַּתָּא, אִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא, וְעוֹבָדָא דָּא בָּעֵי בִּקְדוּשָּׁה, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבַאֲתַר דְּלֵית עוֹבָדָא, אִית מִלָּה, וּבְמִלָּה דְּפוּמָא, תַּלְיָא עוֹבָדָא, לְאִתְּעָרָא לְעֵילָּא. כְּמָה דְּבָעֵינָן לְאִתְּעָרָא קְדוּשָּׁה עִלָּאָה, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה. הָכִי נָמֵי אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, בַּעְיָין לְאִתְּעָרָא סִטְרָא דִּלְהוֹן, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה דְּפוּמָא.
112b.3 וְאַף עַל גַּב דְּבִלְעָם חַרְשָׁא הֲוָה רַב מִכָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא, חַרְשָׁא עִלָּאָה מִנֵּיהּ הֲוָה בָּלָק. בְּקֶסֶם הֲוָה בָּלָק רַב מִכָּל חַכִּימִין. וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ (והא אוקמוה). קֶסֶם וְנַחַשׁ תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, קֶסֶם תַּלְיָא בְּעוֹבָדָא. נַחַשׁ לָא תַּלְיָא בְּעוֹבָדָא אֶלָּא בְּאִסְתַּכְּלוּתָא, וּבְמִלָּה דְּפוּמָא. וּכְדֵין מִתְעָרִין עָלַיְיהוּ רוּחָא מִסְאֲבָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ, וְעָבִיד מַה דְּעָבִיד.
112b.4 וְיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין לָאו הָכֵי, אֶלָּא כֻּלְּהוּ קַדִּישִׁין, וְכָל עוֹבָדַיְיהוּ לְאִתְּעָרָא עָלַיְיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו ל״ב:ט״ו) עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם. וְעַל דָּא כְּתִיב, (במדבר כ״ג:כ״ג) כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא אִינּוּן בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אֲחִידָן. וְעוֹבָדַיְיהוּ בִּקְדוּשָּׁה אָתוּ, וּקְדוּשָּׁה מִתְעָרֵי עָלַיְיהוּ וּמִתְלַבְּשָׁן בָּהּ.
112b.5 וְתָּא חֲזֵי, בְּקֶסֶם הֲוָה בָּלָק רַב מִכָּל חַכִּימִין, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ. וְעַל דָּא בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא בָּלָק לְאִתְחַבְּרָא עִמֵּיהּ, מַה כְּתִּיב (במדבר כ״ב:ז׳) וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. (ובלעם עובדוי בנחש) תָּא חֲזֵי, בְּמִלָּה דְּפוּמָא הֲוָה בִּלְעָם רַב מִכָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא, וּבְאִסְתַּכְּלוּתָא דְּהַהוּא נַחַשׁ, הֲוָה יָדַע לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא. וְעַל דָּא בָּעָא בָּלָק לְאַשְׁלְמָא מִלָּה (ס"א כלא) קֶסֶם וְנַחַשׁ.
112b.6 אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רָשָׁע, הָא קְדָמוּךָ בָּנַי. עוֹבָדָא אִית בְּגַוַויְיהוּ, דְּכָל סִטְרִין בִּישִׁין וְּזִינִין בִּישִׁין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא לָא יַכְלִין לְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּכֻלְּהוּ עַרְקִין מִקַּמֵּיהּ. וּמַאי אִיהוּ. אֹהֶל מוֹעֵד, וּמָאנֵי קוּדְשָׁא, וְשִׁמּוּשֵׁי מַקְדְּשָׁא, וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, דְּקָא מְבַטֵּל כָּל רִתְחָא וְרוּגְזָא דְּעָלְמָא, דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְעִלָּוָון וְקָרְבְּנִין בְּכָל יוֹמָא, וּתְרֵי מִזְבְּחוֹת, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁין לְעוֹבָדָא, לְמִלָּה דְּפוּמָא, הָאָרֹן וּתְרֵי לוּחַיָּיא דְּאוֹרַיְיתָא, וְאַהֲרֹן לְכַפְּרָא עַל עַמָּא בִּצְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא. כֵּיוָן דְּאַשְׁגַּח הַהוּא רָשָׁע בְּהַאי, אָמַר כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי טַעְמָא. יְיָ' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. וְעַל דָּא עַמִּי זְכָר נָא, בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְשֵׁיצָאָה לְכוּ, וְלָא יָכִילוּ, דַּאֲנָא אֲחִידְנָא בְּכוּ, כְּאַבָּא דְּאָחִיד בִּבְרֵיהּ, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאָחֳרָא. מִן הַשִּׁטִּים וְעַד הַגִּלְגָל, מַאי דָּא לָקֳבֵיל דָּא. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין כָּל זִמְנָא דַּהֲוִיתּוּן אֲחִידָן בִּי, וְלָא יָכִיל הַהוּא רָשָׁע בְּחַרְשׁוֹי וְקִסְמוֹי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיכוּ. כֵּיוָן דִּשְׁבַקְתּוּן יְדַיְיכוּ לְאַחֲדָא בִּי, וַהֲוִיתוּן בְּשִׁטִּים, מַה כְּתִיב. (במדבר כ״ה:ב׳) וַיֹּאכַל הָעָם וַיִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. בַּגִּלְגָּל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע י״ב:י״ב) בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וּכְדֵין שְׁלִיטוּ בְּכוּ שַׂנְאֵיכוֹן.
112b.7 וְכָל דָּא אֲמַאי. לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְיָ' כָּל אִינּוּן צְדָקוֹת, דְּעָבֵדְנָא לְכוּ, בְּזִמְנָא דְּאַתּוּן אֲחִידָן בִּי, וְלָא שָׁבִיקְנָא מִלָּה דְּעָלְמָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכוּ, וְרוּגְזָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְּזִינִין בִּישִׁין, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא בְּכוּ.
112b.8 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁיבוֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ' אֵלָי. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל שִׁמְשָׁא, וְתַרְעִין כֻּלְּהוּ אַסְתִּימוּ, וְעָאל לֵילְיָא וְאִתְחֲשָׁךְ, כַּמָה חֲבִילֵי שָׁרָאן מְשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן, וְאָזְלִין וְשָׁטָאן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה רַבְרְבֵי מְמָנָן עָלַיְיהוּ דִּמְדַבְּרֵי לְהוּ. וְאִית מְמָנָא רַבְרְבָא עַל כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא וְהַהוּא רָשָׁע הֲוָה שְׁכִיחַ לְגַבֵּי הַהוּא מְמָנָא עִלָּאָה מִכֹּלָּא בְּחַרְשׁוֹי. וְהוּא הֲוָה אָמַר בְּחַרְשׁוֹי בְּלֵילְיָא, בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ שַׁלְטָא בְּכָל סִיעָתָא דִּילֵיהּ, וְהוּא הֲוָה אָתֵי לְאִשְׁתַּכְּחָא גַּבֵּיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ מַה דְּאִיהוּ בָּעֵי.
112b.9 כְּגַוְונָא דָּא (בראשית ל״א:כ״ד) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִי, הַהוּא דִּשְׁכִיחַ גַּבֵּיהּ. (בראשית כ׳:ג׳) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, כֻּלְּהוּ כְּגַוְונָא דָּא. בְּכָל אֲתַר אִקְרוּן לֵיהּ בְּאִינּוּן חַרְשִׁין, וְעַל דָּא הֲוָה שְׁכִיחַ בְּלֵילְיָא יַתִּיר מִבִּימָמָא. וְהָא אוֹקְמוּהָ. וְכָל הָנֵי חַרְשִׁין וְחַכִּימִין הֲווֹ לַאֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ו:ח׳) וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן. כְּתִיב הָכָא בְּעַד הַחַלּוֹן, וּכְתִיב הָתָם (שופטים ה׳:כ״ח) בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא. לָבָן הָא אוּקְמוּהָ, בִּלְעָם כְּדֵין.