Pekudei

Pointed Text

240a.1 כְּתִיב, (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, מַאי לא תּוֹסִיף קוּם. (משמע דחד זמנא אחרא קמת) אֶלָּא בְּזִמְנָא אַחֲרָא קָמַת. הִיא קָמַת מִגַּרְמָהּ, וְלָא אוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹקִים לָהּ, וְעֲבַד כַּמָה נִסִּין, בְּגִין לְאַקָּמָא לָהּ, וּבְגָלוּתָא דְּבָבֶל הוּא לָא אוֹקִים לָהּ, בְּגִין דְּלָא עֲבַד לוֹן נִסִּים, דְּגָרִים חוֹבָה, אֶלָּא הִיא קָמַת. וּסְלִיקוּ בְּנֵי גּוֹלָה, כְּאִינּוּן דְּלָא הֲוָה לוֹן פָּרוֹקָא, וְלָא הֲוָה תִּיאוּבְתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, בְּגִין דְּגָרַם הַהוּא חוֹבָא, דְּאִינּוּן נָשִׁים נָכְרִיּוֹת.

240a.2 וְעַל דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אוֹקִים לָהּ לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָא עָבֵד לָהּ נִסִּין וּגְבוּרָאן בְּהַהוּא זִמְנָא כְּדְקָא יֵאוֹת. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, לֹא תוֹסִיף קוּם כְּתִיב, לָא תּוֹסִיף, קוּם מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָהּ, דִּכְתִּיב אָקִים אֶת סוּכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת. וּכְתִיב (ירמיהו ל׳:ט׳) וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב הָכָא, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וַיָּקֶם מֹשֶׁה וְגוֹ'.

240a.3 תָּא חֲזֵי, כַּד אוֹקִים לֵיהּ מֹשֶׁה לְמַשְׁכְּנָא, אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא אַחֲרָא עִמֵּיהּ. וּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, אוֹקִים (נ"א אוקיר) וְסָעִיד כֹּלָּא, בְּגִין דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה, סָתִים וְגָנִיז אִיהוּ לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וּמַשְׁכְּנָא אַחֲרָא אִתְּקַם עַל מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא וְקַיְּימָא עָלֵּיהּ, (ס"א עמיה. ומשכנא עילאה ההוא דסתים וגניז לעילא לעילא אוקים וסעיד כלא. ומשכנא אחרא ההוא אתקם על ידא דמשכנא דלתתא קיימא עליה) בְּחֵילָא דְּהַהוּא מַשְׁכְּנָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וְכַמָּה דְּאִתְּקַם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, אוּף הָכִי לְעֵילָּא, עַל יְדֵי דְּהַהוּא דְבָּנֵי דְּמֹשֶׁה (נ"א דרגא דמשה). מְנָלָן. דִּכְתִּיב, וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. אֶת דַּיְיקָא, לְאִתְחֲזָּאָה דִּתְרֵי מַשְׁכְּנִין בְּרָזָא דְּמֹשֶׁה אִתְּקָנוּ (נ"א אתקמו).

240a.4 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכִי וַיָּקֶם מֹשֶׁה, וְהָא כֹּלָּא עַד לָא אִתְתָּקַּן, וְקִימָה לָאו אִיהוּ אֶלָּא כַּד אִשְׁתְּלִים כֹּלָּא, וְעָאל שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפֵיהּ, מַאי וַיָּקֶם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בִּתְלַת סִטְרִין אוֹקִים מֹשֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא, מַה כְּתִיב וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וַיִתֵּן אֶת אֲדָנָיו, וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו. בְּהָנִי תְּלַת סִטְרֵי, אוֹקִים מֹשֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא. וּבְהָנֵי תְּלַת סִטְרֵי, אִסְתַּלָּק מַשְׁכְּנָא. וְאִתְכַּפְיָיא סִטְרָא אַחֲרָא. ועֲבוֹדָה זָרָה, כַּד אוֹקִים מֹשֶׁה לְהַאי סִטְרָא, אִתְכַּפְיָיא סִטְרָא אַחֲרָא. בְּגִין כָּךְ מֹשֶׁה אוֹקִים לֵיהּ וְלָא אַחֲרָא.

240a.5 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב וַיִתֵּן אֶת אֲדָנָיו, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִזְדַּעְזָע סָמָאֵ"ל מֵאַתְרִיהּ, וְאַרְבְּעִין רְתִיכִין דְּעִמֵּיהּ, וְעָרַק אַרְבַּע מֵאָה פַּרְסֵי, גּוֹ טְסִירוּ דְּנוּקְבָּא דְּעַפְרָא. אָעִיל מֹשֶׁה אִינּוּן סַמְכִין, וְאִתָּקִיף סִטְרָא דָּא, כְּדֵין אִינּוּן סַמְכִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, נָפְלוּ וְאִתְרְפוּ.

240a.6 פָּתַח וְאָמַר, בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת וְגוֹ', מַאי בַּיוֹם הַהוּא. בְּיוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַעְבִּיד דִּינָא בְּעָלְמָא, וְיִפְקוֹד עַל חַיָּיבֵי עָלְמָא כְּעוֹבָדֵיהוֹן. דְּהָא לֵית קִימָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, בְּעוֹד דְּאִינּוּן חַיָּיבִין דְּיִשְׂרָאֵל יְקוּמוּן בְּעָלְמָא. מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, (עמוס ט׳:י׳) בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חֲטָּאֵי עַמִּי הָאוֹמְרִים לא תַגִישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵנוּ הָרָעָה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת וְגוֹ'.

240a.7 הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, (עמוס) אֶת פִּרְצֵיהֶן, אֶת פִּרְצָהּ מִבָּעֵי לֵיהּ. וַהֲרִיסוֹתָיו, וַהֲרִיסוֹתֶיהָ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן מִמַּאן, מֵאִינּוּן חַיָּיבִין, דִּכְתִּיב בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי, דְּהָא כְּדֵין יִתְעֲבִיד פִּרְצָן בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן. וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים, הֲרִיסוֹתָיו דְּמַאן, הֲרִיסוֹתָיו דְּסוּכַּת דָּוִד. (ממאן מדוד) בְּגִין, דְּכַד אִתָּקַף מַלְכוּ חַיָּיבָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין הַאי מַלְכוּ קַדִּישָׁא אִתְרַפֵי, וְסֻכַּת דָּוִד אַסְתִּיר בִּנְיָינָא דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים.

240a.8 דְּהָא תָּנֵינָן, כָּל זִמְנָא דְּהַאי אִתָּקַף, הַאי אִתְרַפֵי. דָּא מַלְיָא, וְדָא חָרְבָה. וּבְגִין כָּךְ, עַד הַהוּא יוֹמָא, מַלְכוּ חַיָּיבָא יִתְקַף. בְּהַהוּא יוֹמָא, יִתָּקַף וְיוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַאי מַלְכוּ קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים. וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם, מַאי וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (ישעיהו ל׳:כ״ו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְגוֹ'.

240a.9 (שמות לט) וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, בְּמַאי אוֹקִים לֵיהּ. דִּכְתִּיב וַיִתֵּן אֶת אֲדָנָיו וְיָהַב אִינּוּן סַמְכִין דִּתְחוֹתֵיהּ, לְקַיְּימָא עָלַיְיהוּ, וּלְאַסְחֲרָא בְּהוּ אִינּוּן צִירִים דְּפִתְחִין. בְּגִין דְּאִינּוּן סַמְכִין דִּתְחוֹתַיְיהוּ, אִינּוּן קִיוּמָא לְאַסְחֲרָא. אֲמַאי וַיִתֵּן. אַתְקִיף וְאַתְקִין לוֹן בְּתוּקְפוֹי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַעְדִּיוּ אִינּוּן סַמְכִין אַחֲרָנִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא.

240a.10 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (תהילים קל״ז:ז׳) זְכוֹר יְיָ' לִבְנִי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַ ם הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּה. וְעַל דָּא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי יְסוֹדֵי יְרוּשָׁלַ ם, מִיְסוֹדִין אַחֲרָנִין, דְּיִשְׁלְטוּן עַל כֹּלָּא. וּמַאן אִינּוּן. סַפִּירִין. דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״ד:י״א) וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, דְּאִלֵּין אִינּוּן יְסוֹדִין, וְסַמְכִין תַּקִּיפִין וְעִלָּאִין, דְּלֵית לְהוּ חֲלִישׁוּ כְּקַדְמָאֵי. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאֲבָנִין קַדְמָאִין מֵאִינּוּן יְסוֹדֵי, יָכִילוּ שְׁאַר עַמִּין לְמִשְׁלַט עָלַיְיהוּ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּלֵית בְּהוּ נְהִירוּ עִלָּאָה, כְּדְקָא יֵאוֹת. אֲבָל אִלֵּין, יְהוֹן נְהִירִין מִגּוֹ נְהִירוּ עִלָּאָה, וּמְשַׁקְּעָאן גּוֹ תְּהוֹמֵי, דְּלָא יַכְלִין לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. וְאִלֵּין אִינּוּן סַפִּירִין, דְּיִנְהֲרוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. (ואי תימא) בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יִתּוֹסַף נְהִירוּ עִלָּאָה, לְעֵילָּא וְתַתָּא.