Volume II

Pekudei

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 220a, reference page 1 of 99.

Current daf
220a
Reference units
99

Daf 220a

Unpointed Text

220a.1 עמיה אולידת נשמתין. בגין דדא איהו על גופא ודא על נשמתא, ותרווייהו דא בדא. דא נקיט נשמתא, ודא נקיט גופא. וזמינא דא חויא לאולדא כל אינון גופין עד דלא ייתי זמנא דיליה. הדא הוא דכתיב "בטרם תחיל ילדה" (ישעיה, סו). זמנא דחויא לאולדא בשבע שנין - והכא בשית מה דלאו איהו זמניה. ובההוא זמנא דאוליד לון - מההוא לידה ימות, דכתיב "בלע המות לנצח" (ישעיהו כה, ח), וכתיב "יחיו מתיך נבלתי יקומון" (ישעיהו כו, יט).

220a.2 אמר רבי שמעון בההוא זמנא דיתערון מתי עלמא ויתעתדון בארעא קדישא - יקומון חיילין חיילין כלהו על ארעא דגליל. בגין דתמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה, בגין דאיהו חולקיה דיוסף. ותמן אתברו בקדמיתא, ומתמן שארו לאגלאה מכל אתרייהו ולאתבדרא ביני עממיא, כמה דאת אמר "וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף" (עמוס ו, ו). ואמאי יקומון תמן? בגין דאיהו חולקיה דההוא דאשתוי בארונא, דכתיב "ויישם בארון במצרים" (בראשית נ, כו). ולבתר אתקבר בארעא קדישא דכתיב "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל מצרים קברו בשכם" (יהושע כד, לב).

220a.3 ודא איהו דקאים בקיומא דברית יתיר מכלא. ובההוא זמנא דיתערון כלהו חיילין חיילין - כלהו יהכון - דא לחולק אבהתהון ודא לחולק אבהתהון, דכתיב "ושבתם איש אל אחוזתו" (ויקרא, כה). וישתמודעון דא לדא. וזמין קב"ה לאלבשא לון לכל חד וחד לבושי מרקמן, וייתו כלהו וישבחון למאריהון בירושלם, ויתחברון תמן אוכלוסין אוכלוסין, וירושלם יתמשך לכל סטרין יתיר ממה דאתמשך כד אתחברו תמן מגלותא. כיון דיתחברון וישבחון למאריהון - קודשא בריך הוא יחדי עמהון. הדא הוא דכתיב "ובאו ורננו במרום ציון" (ירמיהו, לא). ולבתר "ונהרו אל טוב יהו"ה וגו'" - כל חד וחד לחולקיה וחולק אבהתוי. ואחסנתהון דישראל תהא עד מתא דרומאי, ותמן ילפון אורייתא והא אוקמוה. וכתיב "הקיצו ורננו שוכני עפר וגו'" (ישעיה, כו):

Pointed Text

220a.1 (שמות ל״ח:כ״א) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה וגוֹ'. רִבִּי חִיָיא פָּתַח, (קהלת א׳:ז׳) כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר, אֲבָל כָּל הַנְּחָלִים אִלֵּין רָזִין דִּנְחָלִין וּמַבּוּעִין קַדִּישִׁין, דְּאִתְמַלְּיָין, וְנָפְקִין (מבועין קדישין) לְאַנְהָרָא וּלְמַלְּיָיא לְהַאי יַמָּא רַבָּא, וְכֵיוָן דְּהַאי יַמָא רַבָּא אִתְמְלֵי מִסִּטְרָא דְּאִינּוּן נַחֲלִין כְּדֵין הוּא אַפִּיק מַיָּא, וְאַשְׁקֵי לְכָל חֵיוָון בָּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ק״ד:י״א) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי.

220a.2 מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים וְגוֹ', וּלְבָתַר, יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׂבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. אִלֵּין אִינּוּן רְתִיכִין דִּלְתַתָּא, דְּכַד יַמָּא נָקִיט לוֹן, כֻּלְּהוּ נָקִיט לוֹן, וְשָׁאִיב לוֹן בְּגַוִיהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק מַיִין לְסִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִינּוּן רְתִיכִין קַדִּישִׁין דִּלְתַתָּא, וְאַשְׁקֵי לוֹן. וְכֻלְּהוּ אִתְמְנוּן ואִתְפָּקְדוּן בִּשְׁמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו מ׳:כ״ו) לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. וּבְגִין כַּךְ, (שמות לה) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.

220a.3 רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (תהילים ל״א:כ׳) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנִי אָדָם. מָה רַב טוּבְךָ. כַּמָה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע בְּאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא קָלָא נָפִיק, וְאַכְרִיז וְאָמַר, אִסְתַּמְרוּ בְּנֵי עָלְמָא, טְרוּקוּ גַּלֵּי חוֹבִין, אִסְתָּלָּקוּ מֵרְשָׁתָא דְּתָפִיס, עַד לָא יִתָּפְסוּן רַגְלַיְיכוּ בְּהַאי רְשָׁתָא. (רל"ה ע"ב) גַּלְגָּלָּא סָחֲרָא תָּדִיר, סָלִיק וְנָחִית. וַוי לְאִינּוּן דְּדַחְיָין רַגְלַיְיהוּ מִגּוֹ גַּלְגָּלָּא, דְּהָא נַפְלֵי לְגוֹ עוּמְקָא, דְּטָמִיר לְאִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא.