Volume II

Pekudei

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 222a, reference page 5 of 99.

Current daf
222a
Reference units
99

Daf 222a

Unpointed Text

222a.1 (מלכים א יז, יב) "ותאמר חי יהו"ה אלה"יך אם יש לי מעוג, כי אם מלא כף קמח בכד, ומעט שמן בצפחת וגו'", והא הכא מדידו הוה בההוא קמחא, דהא הוה ביה מלא כף קמח בכד, כף הוא מדידו דיליה, ואתחזי דלא שריין ביה ברכן הואיל וקאים במדה, מה כתיב (מלכים א יז, יד) "כי כה אמר יהו"ה אלה"י ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עַד יוֹם תת יהו"ה גשם", "תת", "תתן" כתיב. מאי טעמא? בגין דבכל דרא לא אשתכח מאן דיזכי לזכו כהאי אתתא, ועל דא כתיב "תתן", אנת תתן מטרא על עלמא, בגין דזכותך סגי. וכתיב (מלכים א יז, טז) "כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר, כדבר יהו"ה אשר דבר ביד אליהו", וכי אם ההוא קמחא דקיימא במדידו דהוה מלא כף קמח, לא פסקו מניה ברכאן בגין מלה דאליהו, דכתיב "כד הקמח לא תכלה", וכתיב "כד הקמח לא כלתה", משכן העדות אף על גב דקיימא בחושבנא, הואיל ואתפקד על ידא דמשה, כל שכן וכל שכן דשריין ביה ברכאן, ועל דא כתיב "אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה":

222a.2 "אלה פקודי המשכן", רבי חזקיה פתח ואמר, (שמות ג, ה) "אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך וגו'", האי קרא אוקמוה, דפריש ליה קודשא בריך הוא מאתתיה, בגין לאתדבקא בשכינתא, דכתיב (שם) "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא", "אדמת קדש" דא שכינתא, אתדבקותא קדישא אתדבק משה בההיא שעתא לעילא, דכדין קודשא בריך הוא קשיר ליה בחביבותא דלעילא, ואתפקד רב ממנא על ביתא, ואיהו גזיר וקודשא בריך הוא עביד, דכתיב (במדבר טז, ל) "ופצתה האדמה את פיה וגו'", וכתיב (במדבר טז, לא) "ויהי ככלותו לדבר וגו' ותבקע האדמה", וכתיב (שם י לה) "קומה יהו"ה, שובה יהו"ה", הדא הוא דכתיב "אשר פקד על פי משה", על פי משה אתתקן ואתפקד בכלא. פקידא דמשכן הוה על ידא דמשה, דכתיב (שמות ג, טז) "פקד פקדתי אתכם", דאיהו הוה קול דאפיק לההוא דבור, ועבד ליה פקידה לנפקא מן גלותא, והשתא אתפקדא לאמשכא קדושה מעילא לתתא, כמה דאת אמר (שמות כה, ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם":

222a.3 "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וגו'", אמר רבי יהודה, הא אתמר דהא בצלאל מסטרא דימינא הוה, ואיהו אתקין תיקונא דכלא. ותו דהא יהודה הוה שליטא ומלכא על כל שאר שבטין, ומניה נפק מאן דאתקין כל משכנא.

222a.4 "בצלאל", הא אוקמוה, בצל אל, ומאן איהו בצל אל? דא ימינא. ותו מסטרא דא אתקין כלא, וירית חכמתא למעבד כל עבידא. "ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן", דא איהו מסטרא דשמאלא, ודא איהו מסטרא דדינא קשיא (נ"א קדישא), והא אוקמוה, דהא מתרין סטרין אלין אתעבד משכנא, ואתתקן בהו לאתקשרא בהו, למהוי בין ימינא ושמאלא, והא אתמר ואוקמוה.

222a.5 פתח ואמר, (תהלים מח, ג) "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב", תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, אשדי חד אבנא יקירא מתחות כרסי יקריה, ושקע עד תהומא, ורישא חדא דההוא אבנא נעיץ גו תהומי, ורישא אחרא לעילא, וההוא רישא אחרא עלאה, איהו חד נקודה (עלאה) דקיימא באמצעיתא דעלמא, ומתמן אתפשט עלמא לימינא ושמאלא ולכל סטרין, ואתקיים בההיא נקודה אמצעיתא, וההיא אבנא אתקרי שתיה, דמנה אשתיל עלמא לכל סטרין. תו שתי"ה - ש"ת י"ה, קודשא בריך הוא שוי לה למהוי יסודא דעלמא ושתילו דכלא.

Pointed Text

222a.1 מַה כְּתִיב, (מלכים א י״ז:י״ב) וַתֹּאמֶר חַי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אִם יֵשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְגוֹ'. וְהָא הָכָא מְדִידוּ הֲוָה בְּהַהוּא קִמְחָא, דְּהָא הֲוָה בֵּיהּ מְלא כַּף קֶמַח בַּכַּד, כַּף הוּא מְדִידוּ דִּילֵיהּ, וְאִתְחַזֵּי דְּלָא שַׁרְיָין בֵּיהּ בִּרְכָן, הוֹאִיל וְקָאִים בְּמִּדָּה. מַה כְּתִיב, (מלכים א י״ז:י״ד) כִּי כֹה אָמַר יְיָ' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת יְיָ' גֶּשֶׁם.

222a.2 תֵּת, תִּתֵּן כְּתִיב, מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּבְכָל דָּרָא לָא אִשְׁתְּכַח מַאן דְּיִזְכֵּי לִזְכוּ כְּהַאי אִתְּתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב תִּתֵּן, אַנְתְּ תִּתֵּן מִטְרָא עַל עָלְמָא, בְּגִין דִּזְכוּתָךְ סַגִּי.

222a.3 וּכְתִיב (מלכים א י״ז:ט״ז) כַּד הַקֶּמַח לא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לא חָסֵר כִּדְבַר יְיָ' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ. וְכִי אִם הַהוּא קִמְחָא דְּקַיְּימָא בִּמְדִּידוּ, דְּהֲוָה מְלֹא כַף קֶמַח, לָא פַּסְקוּ מִנֵּיהּ בִּרְכָאן בְּגִין מִלָּה דְּאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִּיב כַּד הַקֶּמַח לא תִכְלָה, וּכְתִיב כַּד הַקֶּמַח לא כָלָתָה. מִשְׁכַּן הָעֵדוּת אַף עַל גַּב דְּקַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, הוֹאִיל וְאִתְפְּקַד עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן דְּשַׁרְיָין בֵּיהּ בִּרְכָאן. וְעַל דָּא כְּתִיב, אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה.

222a.4 (שמות ל״ח:כ״א) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, (שמות ג׳:ה׳) אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּפָרִישׁ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְאִתְּתֵיהּ, בְּגִין לְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִּיב, (שמות ג׳:ה׳) כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. אַדְמַת קֹדֶשׁ, דָּא שְׁכִינְתָּא, אִתְדַּבְּקוּתָא קַדִּישָׁא אִתְדַּבָּק מֹשֶׁה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא לְעֵילָּא.

222a.5 דִּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָשִׁיר לֵיהּ בַּחֲבִיבוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְאִתְפְּקַד רַב מְמָנָא עַל בֵּיתָא, וְאִיהוּ גָּזִיר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד, דִּכְתִּיב, (במדבר ט״ז:ל׳) וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וְגוֹ', וּכְתִיב (במדבר ט״ז:ל״א) וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וְגוֹ', וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה. וּכְתִיב, (במדבר י׳:ל״ה) קוּמָה יְיָ'. שׁוּבָה יְיָ'. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה. עַל פִּי מֹשֶׁה אִתְתָּקַּן, וְאִתְפְּקַד בְּכֹלָּא. (ויצא קנ"ט ע"ב) פְּקִידָה דְּמִשְׁכָּן הֲוָה עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, דִּכְתִּיב (שמות ג׳:ט״ז) פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, דְּאִיהוּ הֲוָה קוֹל, דְּאַפִּיק לְהַהוּא דִּבּוּר, וְעָבִיד לֵיהּ פְּקִידָה לְנָפְקָא מִן גָּלוּתָא. וְהַשְׁתָּא אִתְפָּקְדָא לְאַמְשָׁכָא קְדוּשָּׁה מֵעֵילָּא לְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות כ״ה:ח׳) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

222a.6 (שמות ל״ח:כ״ב) וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא אִתְּמַר, דְּהָא בְּצַלְאֵל מִסִּטְרָא דִּימִינָא הֲוָה, וְאִיהוּ אַתְקִין תִּקּוּנָא דְּכֹלָּא. וְתוּ, דְּהָא יְהוּדָה אִיהוּ שַׁלִּיטָא וּמַלְכָּא עַל כָּל שְׁאַר שְׁבָטִין, וּמִנֵּיהּ נָפַק מַאן דְּאַתְקִין כָּל מַשְׁכְּנָא. בְּצַלְאֵל, הָא אוּקְמוּהָ, בְּצֵל אֵל, וּמַאן אִיהוּ בְּצֵל אֵל. דָּא יְמִינָא. וְתוּ, מִסִּטְרָא דָּא אַתְקִין כֹּלָּא, וְיָרִית חָכְמְתָא לְמֶעְבַּד כָּל עֲבִידָא.

222a.7 וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָּן, דָּא אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, דָּא אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, (נ"א קדישא) וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּהָא מִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, אִתְעָבִיד מַשְׁכְּנָא, וְאִתְתָּקַּן בְּהוּ, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, לְמֶהֱוֵי בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְהָא אִתְּמַר וְאוּקְמוּהָ.

222a.8 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים מ״ח:ג׳) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, אַשְׁדֵּי חַד אַבְנָא יַקִּירָא מִתְּחוֹת כֻּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְשָׁקַע עַד תְּהוֹמָא, וְרֵישָׁא חֲדָא דְּהַהוּא אַבְנָא נָעִיץ גּוֹ תְּהוֹמֵי, וְרֵישָׁא אַחֲרָא לְעֵילָּא, וְהַהוּא רֵישָׁא אַחֲרָא עִלָּאָה, אִיהוּ חַד נְקוּדָה (עילאה) דְּקַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא, וּמִתַּמָּן אִתְפָּשַׁט עָלְמָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא וּלְכָל סִטְרִין, וְאִתְקָיָּים בְּהַהִיא נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא, וְהַהִיא אַבְנָא אִתְקְרֵי שְׁתִיָּה, דְּמִנָהּ אִשְׁתִּיל עָלְמָא לְכָל סִטְרִין. תּוּ (ויחי רל"א ע"א) שְׁתִיָּ"ה, שָׁת יָ"הּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁוֵּי לָהּ לְמֶהֱוֵי יְסוֹדָא דְּעָלְמָא וּשְׁתִילוּ דְּכֹלָּא.

222a.9 בִּתְלַת גַּוְונִין אִתְפַּשְּׁטַת אַרְעָא סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה, אִתְפַּשְּׁטוּתָא קַדְמָאָה, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה, כָּל צָחוּתָא וּזְכוּתָא דְּאַרְעָא קַיְּימָא תַּמָּן, וְתַמָּן אִיהוּ. וְהַאי קַיְּימָא לְעֵילָּא עַל כָּל אַרְעָא סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נְקוּדָה. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תִּנְיָינָא, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא קַדְמָאָה, לָאו אִיהוּ צָחוּתָא וְזָכּוּתָא כְּהַהוּא קַדְמָאָה, אֲבָל אִיהוּ דָּקִיק וְצַח בְּצָחוּתָא דְּעַפְרָא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עָפָר אַחֲרָא. אִתְפַּשְּׁטוּתָא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ חָשׁוּךְ וְגָסוּ דְּעַפְרָא יַתִּיר מְכֻּלְּהוּ, וְסַחֲרָנֵיהּ דְּהַאי, קַיְימִין מַיִין דְּיַמָּא דְּאוֹקְיָּינוֹס, דְּאַסְחַר כָּל עָלְמָא. אִשְׁתְּכַח דְּהַהוּא נְקוּדָה קַיְּימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ גַּוְונִין דְּאִתְפְּשָׁטוּתָא דְּעָלְמָא סַחֲרָנֵיהּ.