Volume II

Pekudei

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 225b, reference page 12 of 99.

Current daf
225b
Reference units
99

Daf 225b

Unpointed Text

225b.1 לאדבקא! אי הכי מאי "עיני יהו"ה אל צדיקים"? אלא רזא הכא, תא חזי, כל אינון בריין דעלמא, כלהו אשתמודעאן לעילא, בין לסטרא דא ובין לסטרא דא, אינון דלסטרא דקדושה אשתמודעאן לעילא לגביה, ואשגחותא דיליה תדיר עלייהו, ואינון דלסטרא מסאבא אשתמודעאן לגביה, ואשגחותא דיליה תדיר עלייהו. ובאתר דשלטא ההיא אשגחותא דסטרא דקדושה, לא אשגח עליה סטרא אחרא, ולא יקרב לגביה לעלמין, ולא יכיל לדחייא ליה מאתריה בכלא בכל מה דאיהו עביד, ועל דא "עיני יהו"ה אל צדיקים וגו'", בגין דא סטרא אחרא לא יכיל לשלטאה עליה, והשתא סייעתא דשמיא הכא, וכל אשגחותא טבא דלעילא הכא, וכל סטרא אחרא וכל מלה בישא, לא יכיל לשלטאה עלייכו.

225b.2 אמר רבי אבא, הא אוליפנא דבכל אתר דסטרא דקדושה שריא עלוי, אף על גב דקיימא בחושבנא, ברכתא לא אתמנע מתמן. אמר רבי אלעזר ודאי הכי הוא. אמר ליה, הא ישראל אינון קדש, ואתיין מסטרא דקדש, דכתיב (ירמיהו ב, ג) "קדש ישראל ליהו"ה", וכתיב (ויקרא כ, כו) "והייתם קדושים כי קדוש אני", אמאי כד עבד דוד חושבנא לישראל, הוה בהון מותנא, דכתיב (ש"ב כד, טו) "ויתן יהו"ה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד". אמר ליה, בגין דלא נטל מנייהו שקלים דאיהו פורקנא, דכתיב (שמות ל, יב) "ונתנו איש כפר נפשו ליהו"ה בפקד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם", בגין דאצטריך קדש (דאיהו באתגלייא), למיהב פורקנא דקדש, וההיא פורקנא דקדש לא אתנטיל מנייהו.

225b.3 תא חזי, ישראל איהו קדש דקיימא בלא חושבנא (דגרמייהו), ועל דא אצטריך פורקנא דיתנטיל מנייהו, וההוא פורקנא קיימא בחושבנא, ואינון לא קיימו בחושבנא, מאי טעמא, בגין דקדש איהו רזא עלאה דכל דרגין, מה ההוא קדש איהו סליק על כלא, ואית ליה לבר קדש אחרא לתתא, דקיימא תחותיה וקאים בחושבנא ובמניין, אוף הכי ישראל אינון קדש, דכתיב "קדש ישראל ליהו"ה", ואינון יהבי קדש אחרא פורקן דלהון דקיימי בחושבנא. ורזא דא, ישראל אינון אילנא דקיימא לגו, פורקנא (נ"א קדש) אחרא קיימא לבר וסליק לחושבנא, ואגין דא על דא.

225b.4 אזלו, פתח רבי אלעזר ואמר, (הושע ב, א) "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר וגו'", מהו "כחול הים"? תרין גוונין אינון הכא.

225b.5 חדא כחול הים, בגין דימא כד סלקין גלוי בזעפא ורוגזא, ואינון גלין סלקאן לשטפא עלמא, כד מטאן וחמאן חולא דימא, מיד אתברו ותבין לאחורא ומשתככי, ולא יכלין לשלטאה ולשטפא עלמא. כגוונא דא, ישראל אינון חולא דימא, וכד שאר עמין, דאינון גלי ימא מארי דרוגזא מארי דדינין קשין, בעאן לשלטאה ולשטפא עלמא, חמאן להו לישראל דאינון מתקשרן בקודשא בריך הוא, ותבין ומתתברי קמייהו, ולא יכלין לשלטאה בעלמא.

225b.6 גוונא אחרא, בגין דחולא דימא לית ליה חושבנא, ולא קיימא בחושבנא ולא במדידו, דכתיב "אשר לא ימד ולא יספר", אוף הכי ישראל לית להו חושבנא, ולא קיימין בחושבנא.

225b.7 תא חזי, אית מדידו טמיר וגניז, ואית חושבן דקיימא בגניזו טמיר וגניז, והאי קיימא במדידו, והאי קיימא בחושבן, ודא איהו רזא וקיומא דכלא דלעילא ותתא. בגין דההוא מדידו, לא אתיידע לעלמין על מה קיימא רזא דההוא מדידו, ועל מה קיימא רזא דההוא חושבנא, ודא איהו רזא דמהימנותא דכלא. וישראל לתתא לא קיימין בחושבנא, אלא בסטרא דמלה אחרא, ופורקנא איהו דקיימא בחושבנא, ובגין כך ישראל כד עאלין

Pointed Text

225b.1 רִבִּי אַבָּא, וְרִבִּי אֲחָא, וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי מִטְּבֶרְיָה לְצִפּוֹרִי, עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמוּ לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּהֲוָה אָתֵי, וְרִבִּי חִיָיא עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי נִשְׁתַּתֵּף בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. אוֹרִיכוּ לְהוּ, עַד דְּמָטוּ לְגַבַּיְיהוּ. כֵּיוָן דְּמָטוּ גַּבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב (תהלים לה) עֵינִי יְיָ' אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם. הַאי קְרָא קַשְׁיָא, מַאי עֵינִי יְיָ' אֶל צַדִּיקִים. אִי בְּגִין דְּאַשְׁגָּחוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ לְאוֹטָבָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, הָא חֲמֵינָן, כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן בְּהַאי עָלְמָא, וַאֲפִילּוּ מְזוֹנָא כְּעוֹרְבֵי בָּרָא לא יַכְלִין לְאַדְבְּקָא, אִי הָכִי מַאי עֵינֵי יְיָ' אֶל צַדִּיקִים.

225b.2 אֶלָּא רָזָא הָכָא, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא, וּבֵין לְסִטְרָא דָּא. אִינּוּן דִּלְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא לְגַבֵּיהּ, וְאַשְׁגָחוּתָא דִּילֵיהּ תָּדִיר עָלַיְיהוּ. וְאִינּוּן דִּלְסִטְרָא מִסְאֲבָא, אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְגַבֵּיהּ, וְאַשְׁגָחוּתָא דִּילֵיהּ תָּדִיר עָלַיְיהוּ. וּבַאֲתָר דְּשַׁלְטָא הַהִיא אַשְׁגָּחוּתָא דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, לָא אַשְׁגַּח עָלֵיהּ סִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא יִקְרַב לְגַבֵּיהּ לְעָלְמִין, וְלָא יָכִיל לְדַחְיָיא לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, בְּכֹלָּא, בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד. וְעַל דָּא, עֵינֵי יְיָ' אֶל צַדִּיקִים וְגוֹ', בְּגִין דָּא סִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. וְהַשְׁתָּא סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הָכָא, וְכָל אַשְׁגָּחוּתָא טָבָא דִּלְעֵילָּא הָכָא, וְכָל סִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מִלָּה בִּישָׁא, לָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיכוּ.

225b.3 אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָא אוֹלִיפְנָא דִּבְכָל אֲתָר דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה שַׁרְיָא עֲלוֹי, אַף עַל גַּב דְּקַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, בִּרְכָתָא לָא אִתְמְנַּע מִתַּמָּן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הוּא. אֲמַר לֵיהּ, הָא יִשְׂרָאֵל אִינּוּן קֹדֶשׁ, וְאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּקֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב (ירמיה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ', וּכְתִיב (ויקרא כ׳:כ״ו) וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי, אֲמַאי כַּד עָבֵד דָּוִד חוּשְׁבָּנָא לְיִשְׂרָאֵל, הֲוָה בְּהוֹן מוֹתָנָא, דִּכְתִּיב, (שמואל ב כ״ד:ט״ו) וַיִתֵּן יְיָ' דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מִן הַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד.

225b.4 אֲמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא נָטַל מִנַּיְיהוּ שְׁקָלִים, דְּאִיהוּ פּוּרְקָנָא. דִּכְתִּיב, (שמות ל׳:י״ב) וְנָתְנוּ אִישׁ כֹפֶר נַפְשׁוֹ לַיְיָ' בִּפְקוֹד אוֹתָם וְלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אוֹתָם. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ קֹדֶשׁ, (דאיהו באתגלייא) לְמֵיהַב פּוּרְקָנָא דְּקֹדֶשׁ, וְהַהִיא פּוּרְקָנָא דְּקֹדֶשׁ לָא אִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ. תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל אִיהוּ קֹדֶשׁ, דְּקַיְּימָא בְּלָא חוּשְׁבָּנָא, (דגרמייהו) וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ פּוּרְקָנָא דְיִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ, וְהַהוּא פּוּרְקָנָא קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, וְאִינּוּן לָא קַיְימוּ בְּחוּשְׁבָּנָא.

225b.5 מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּקֹדֶשׁ אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל דַּרְגִּין, מַה הַהוּא קֹדֶשׁ אִיהוּ סָלִיק עַל כֹּלָּא, וְאִית לֵיהּ לְבַר קֹדֶשׁ אַחֲרָא לְתַתָּא דְּקַיְּימָא תְּחוֹתֵיהּ, וְקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא וּבְמִנְיָין. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל אִינּוּן קֹדֶשׁ, דִּכְתִּיב קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ', וְאִינּוּן יַהֲבֵי קֹדֶשׁ אַחֲרָא, פּוּרְקָן דִּלְהוֹן, דְּקַיְימֵי בְּחוּשְׁבָּנָא, וְרָזָא דָּא, יִשְׂרָאֵל אִינּוּן אִילָנָא דְּקַיְּימָא לְגוֹ, פּוּרְקָנָא (נ"א קדש) אַחֲרָא קַיְּימָא לְבַר, וְסָלִיק לְחוּשְׁבָּנָא, וְאָגִין דָּא עַל דָּא. אָזְלוּ.

225b.6 פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (הושע ב׳:א׳) וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא יִמַּד וְלא יִסָּפֵר וְגוֹ'. מַהוּ כְּחוֹל הַיָּם. תְּרֵין גַּוְונִין אִינּוּן הָכָא. חֲדָא כְּחוֹל הַיָּם, בְּגִין דְּיַמָּא כַּד סַלְּקִין גַּלוֹי בְּזַעְפָּא וְרוּגְזָא, וְאִינּוּן גַּלִּין סַלְּקָאן לְשַׁטְּפָא עָלְמָא, כַּד מָטָאן וְחָמָאן חוֹלָא דְּיַמָּא, מִיַּד אִתְבָּרוּ וְתָבִין לַאֲחוֹרָא, וְאִשְׁתְּכָכֵי, וְלָא יַכְלִין לְשַׁלְטָאָה וּלְשַׁטְפָא עָלְמָא.

225b.7 כְּגַוְונָא דָּא, יִשְׂרָאֵל אִינּוּן חוֹלָא דְּיַמָּא, וְכַד שְׁאַר עַמִּין דְּאִינּוּן גַּלֵּי יַמָּא, מָארֵי דְּרוּגְזָא, מָארֵי דְּדִינִין קָשִׁין, בָּעָאן לְשַׁלְטָאָה וּלְשַׁטְפָא עָלְמָא, חָמָאן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן מִתְקַשְּׁרָאן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָבִין וְאִתְבָּרוּ קַמַּיְיהוּ, וְלָא יַכְלִין לְשַׁלְטָאָה בְּעָלְמָא. גַּוְונָא אַחֲרָא, בְּגִין דְּחוֹלָא דְּיַמָּא לֵית לֵיהּ חוּשְׁבָּנָא, וְלָא קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא, וְלָא בִּמְדִּידוּ, דִּכְתִּיב אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל לֵית לְהוּ חוּשְׁבָּנָא, וְלָא קַיְּימִין בְּחוּשְׁבָּנָא.

225b.8 תָּא חֲזֵי, אִית מְדִידוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְאִית חוּשְׁבָּן דְּקַיְּימָא בִּגְנִיזוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְהַאי קַיְּימָא בִּמְדִּידוּ, וְהַאי קַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּן. וְדָא אִיהוּ רָזָא וְקִיּוּמָא דְּכֹלָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין דְּהַהוּא מְדִידוּ לָא אִתְיְידַע לְעָלְמִין, עַל מַה קַיְּימָא רָזָא דְּהַהוּא מְדִידוּ. וְעַל מַה קַיְּימָא רָזָא דְּהַהוּא חוּשְׁבָּנָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא.

225b.9 וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לָא קַיְימִין בְּחוּשְׁבָּנָא, אֶלָּא בְּסִטְרָא דְּמִלָּה אַחֲרָא, וּפוּרְקָנָא אִיהוּ דְּקַיְּימָא בְּחוּשְׁבָּנָא. וּבְגִין כַּךְ יִשְׂרָאֵל כַּד עָאלִין בְּחוּשְׁבָּנָא נַטְלֵי מִנַּיְיהוּ פּוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְעַל דָּא בְּיוֹמוֹי דְּדָוִד, כַּד עָבֵד חוּשְׁבָּנָא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָא נָטִיל מִנְּהוֹן פּוּרְקָנָא, הֲוָה רוּגְזָא, וְאִתְאֲבִידוּ מִיִשְׂרָאֵל כַּמָה חֵילִין וְכַמָּה מַשִׁרְיָין.