Volume I

Introduction

Zohar Online Volume I: Genesis and opening texts. Daf 7a, reference page 13 of 28.

Current daf
7a
Reference units
28

Daf 7a

Unpointed Text

7a.1 לעלמין. לית פרודא להון לעלמין. דוד שם ליה לביה, ואיהו לאו לדוד, בגין דתושבחן ושירין ורחמין דסיהרא עביד לשמשא. איהי משיכת ליה לגבה למהוי דיוריה בהדה, ודא איהו "וישימהו דוד אל משמעתו".

7a.2 נפלו רבי אלעזר ורבי אבא קמיה. אדהכי והכי לא חמו ליה. קמו ואסתכלו לכל סטרין ולא חמו ליה. יתבו ובכו ולא יכילו למללא דא לדא. לבתר שעתא אמר רבי אבא, ודאי הא דתנינן דבכל ארחא דצדיקיא אזלין ומילי דאורייתא בינייהו, דאינון זכאין דההוא עלמא אתיין לגביהון, ודאי דא הוא רב המנונא סבא, דאתא לגבן מההוא עלמא לגלאה לן מלין אלין, ועד לא נשתמודע ביה אזל ליה ואתכסי מינן. קמו והוו בעו למטען לחמרי ולא אזלו. בעו למטען ולא אזלו. דחילו ואנחו לון לחמרי. ועד יומא הוו קראן לההוא אתר "דוך דחמרי".

7a.3 פתח רבי אלעזר ואמר, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'" (תהלים לא, כ). כמה הוא טבא עלאה ויקירא, דזמין קב"ה למעבד גבי בני נשא, לאינון זכאין עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתא, כד עאלין לההוא עלמא. "טובך" לא כתיב, אלא "רב טובך", ומאן איהו? "זכר רב טובך יביעו" (תהלים קמה, ז). ודא איהו ענוגא דחיין דנגדין מעלמא דאתי לגבי חי עלמין דאיהו "זכר רב טובך" ודאי, איהו (ישעיה סג ז) "ורב טוב לבית ישראל וגו'".

7a.4 תו - מה "רב טובך"? הכא אגליף רזא דחכמתא וכל רזין אתכלילו הכא. "מ"ה" - כמה דאתמר. "רב" - דא אילנא ר"ב ותקיף; בגין דאית אילנא אחרא זוטא מניה, ודא הוא רב, ואעיל ליה ברום רקיעין. "טוב"ך" - דא אור דאתברי ביומא קדמאה. "אשר צפנת ליראיך" - בגין דגניז ליה לצדיקייא בההוא עלמא. "פעלת" - דא גן עדן עלאה, דכתיב (שמות טו יז) "מכון לשבתך פעלת יהו"ה", ודא הוא "פעלת לחוסים בך". "נגד בני אדם" - דא גן עדן דלתתא, דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא, דאתלבש בלבוש יקר, כגוונא ודיוקנא דהאי עלמא. ודא איהו "נגד בני אדם" - בההוא דיוקנא דבני אדם דהאי עלמא. וקיימי תמן, ופרחי באוירא וסלקו לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג"ע דלעילא. ופרחי ואסתחיין בטלי נהרי אפרסמונא דכיא, ונחתי ושראן לתתא. ולזמנין אתחזון נגד בני אדם למעבד לון נסין כמלאכין עלאין, כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה, ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע רזין דחכמתא יתיר.

7a.5 פתח רבי אבא ואמר (שופטים יג כב) "ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו". אע"ג דמנוח לא הוה ידע מאי עבידתיה, אמר הואיל וכתיב (שמות לג כ) "כי לא יראני האדם וחי" - ודאי אנן חזינן, ובגין כך "מות נמות". ואנן חמינן וזכינן לנהורא דא דהוה אזיל בהדן, ונתקיים בעלמא, דהא קב"ה שדריה לגבן, לאודעא לן רזין דחכמתא דגלי. זכאה חולקנא.

7a.6 אזלו. מטו לחד טורא והוה נטי שמשא, שרו ענפין דאילנא דטורא לאקשא דא בדא ואמרי שירתא. עד דהוו אזלי, שמעו חד קלא תקיפא דהוה אמר "בני אלהין קדישין! אינון דאתבדרו ביני חייא דהאי עלמא! אינון בוצינין בני מתיבתא - אתכנשו לדוכתייכו לאשתעשעא במאריכון באורייתא!". דחילו אלין וקאימו בדוכתייהו ויתבו.

7a.7 אדהכי נפק קלא כמלקדמין ואמר "טנרין תקיפין! פטישין רמאין! הא מארי דגוונין מרקמא בציורין, קאים על אצטוונא, עולו ואתכנשו!". בההיא שעתא שמעו קל ענפי דאילנין רב ותקיף, והוו אמרי (תהלים כט ה) "קול יהו"ה שובר ארזים"? נפלו על אנפייהו רבי אלעזר ורבי אבא, ודחילו סגיא נפל עלייהו. קמו בבהילו ואזלו, ולא שמעו מידי. נפקו מן טורא ואזלו. כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא, חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן - חדו.

Pointed Text

7a.1 וְאַף עַל גַּב דְּלָא עָאל בְּמִנְיָינָא וְחוּשְׁבְּנָא (דחושבנא) דִּלְהוֹן, (שמואל ב כ״ג:כ״ג) וַיְשִימֵהוּ דָּוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ. דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִלּוּחָא דְלִבֵּיהּ לְעָלְמִין. לֵית פִּירוּדָא לְהוֹן לְעָלְמִין. דָּוִד שָׂם לֵיהּ לִבֵּיהּ וְאִיהוּ לָאו לְדָוִד. בְּגִין דְּתוּשְׁבְּחָן וְשִׁירִין וְרַחֲמִין דְּסִיהֲרָא עָבִיד לְשִׁמְשָׁא, אִיהִי מְשִׁיכַת לֵיהּ לְגַבָּהּ לְמֶהוֵי דִיּוּרֵיהּ בַּהֲדָהּ. וְדָא אִיהוּ וַיְשִׂימֵהוּ דָּוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ.

7a.2 נָפְלוּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ. אַדְהָכִי וְהָכִי לָא חֲמוּ לֵיהּ. קָמוּ וְאִסְתַּכָּלוּ לְכָל סִטְרִין וְלָא חֲמוּ לֵיהּ. יָתְבוּ וּבָכוּ וְלָא יָכִילוּ לְמַלָּלָא דָּא לְדָא. לְבָתַר שַׁעֲתָא אָמַר רִבִּי אַבָּא וַדַּאי הָא דְּתָנֵינָן דְּבְּכָל אָרְחָא דְצַדִּיקַיָיא אָזְלִין וּמִילֵי דְאוֹרַיְיתָא בֵּינַיְיהוּ, דְּאִנּוּן זַכָּאִין דְּהַהוּא עָלְמָא אַתְיָאן לְגַבֵּיהוֹן. וַדַּאי דָּא הוּא רַב הַמְנוּנָא סָבָא דְּאָתָא לְגַבָּן מֵהַהוּא עָלְמָא לְגַלָּאָה לָן מִלִּין אִלֵּין, וְעַד לָא נִשְׁתְּמוֹדַע בֵּיהּ אֲזַל לֵיהּ וְאִתְכַּסֵּי מִינָן. קָמוּ וְהֲווּ בָּעוּ לְמִטְעַן לְחַמְרֵי וְלָא אָזְלוּ, בָּעוּ לְמִטְעַן וְלא אָזְלוּ. דְּחִילוּ וְאַנְחוּ לוֹן לְחַמְרֵי. וְעַד יוֹמָא הֲווּ קָרָאן לְהַהוּא אֲתַר, דּוּךְ דְּחֲמָרֵי.

7a.3 פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר (ל"א ב', מ"ו א', י"ח א) וְאָמַר (תהילים ל״א:כ׳) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ וְגו' כַּמָּה הוּא טָבָא עִלָּאָה וְיַקִּירָא דְּזָמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד גַּבֵּי בְּנִי נְשָׁא לְאִנּוּן זַכָּאִין עִלָּאִין דַּחֲלֵי חֶטְאָה דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא כַּד עָאלִין לְהַהוּא עָלְמָא. טוּבְךָ לָא כְּתִיב אֶלָא רַב טוּבְךָ. וּמָאן אִיהוּ (תהילים קמ״ה:ז׳) זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְדָא אִיהוּ עִנּוּגָא דְּחַיִּין דְּנַגְדִין מֵעָלְמָא דְּאָתֵי לְגַבֵּי חַי עָלְמִין דְּאִיהוּ זֵכֶר רַב טוּבְךָ. וַדַּאי אִיהוּ (ישעיהו ס״ג:ז׳) וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְגו'.

7a.4 תּוּ מָה רַב טוּבְךָ, הָכָא אַגְלִיף רָזָא דְחָכְמְתָא וְכָל רָזִין אִתְכְּלִילוּ הָכָא, מָ"ה, כְּמָה דְּאִתְמָר. רַב דָּא אִילָנָא רַ"ב וְתַקִּיף. בְּגִין דְּאִית אִילָנָא אָחֳרָא זוּטָא מִנֵּיהּ, וְדָא הוּא רַב וְאָעִיל לֵיהּ בְּרוּם רְקִיעִין.

7a.5 טוּבְ"ךָ דָּא אוֹר דְּאִתְבְּרֵי בְּיוֹמָא קַדְמָאָה. אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ בְּגִין דְּגָנִיז לֵיהּ לְצַדִּיקַיָּיא בְּהַהוּא עָלְמָא. פָּעַלְתָּ דָּא גַּן עֵדֶן עִלָּאָה. דִּכְתִיב, (שמות ט״ו:י״ז) מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, וְדָא הוּא פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ.

7a.6 (בראשית מו ע"ב) נֶגֶד בְּנֵי אָדָם דָּא גַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא לְגוֹ מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא בְּהַהוּא גַּן עֵדֶן דִּלְעֵילָא. וּפָרְחֵי וְאִסְתַּחְיָין בְּטַלֵּי נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹנָא דַכְיָא וְנַחֲתֵי וְשָׁרָאן (ושריין) לְתַתָּא.

7a.7 וּלְזִמְנִין אִתְחֲזוּן נֶגֶד בְּנֵי אָדָם לְמֶעְבַּד לוֹן נִסִּין כְּמַלְאָכִין עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דְּחֲזֵינָא הַשְׁתָּא נְהִירוּ דְּבוּצִינָא עִלָּאָה וְלָא זָכִינָא לְאִסְתַּכָּלָא וּלְמִנְדַע רָזִין דְּחָכְמָתָא יַתִּיר.

7a.8 פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר (שופטים י״ג:כ״ב) וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת כִּי אֱלהִים רָאִינוּ, אַף עַל גַּב דְּמָנוֹחַ לָא הֲוָה יָדַע מַאי עֲבִידְתֵּיהּ, אָמַר הוֹאִיל וּכְתִיב, (שמות ל״ג:כ׳) כִּי לא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וַדַּאי אֲנַן חֲזֵינָן וּבְגִין כָּךְ מוֹת נָמוּת. וְאֲנַן חָמֵינָן וְזָכֵינָן לִנְהוֹרָא דָא דְּהֲוָה אָזִיל בַּהֲדָן וְנִתְקַיֵּים (ואתקיימנא) בְּעָלְמָא. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁדְּרֵיהּ לְגַבָּן לְאוֹדְעָא לָן רָזִין דְּחָכְמְתָא דְּגָלֵי, זַכָּאָה חוּלְקָנָא.

7a.9 אֲזְלוּ, מְטוּ לְחַד טוּרָא וְהֲוָה נָטֵי שִׁמְשָׁא. שָׁרוּ עַנְפִין דְּאִילָנָא דְטוּרָא לְאֲקָשָׁא דָּא בְדָא וְאָמְרֵי שִׁירָתָא. עַד דַּהֲווּ אָזְלֵי, שְׁמָעוּ חַד קָלָא תַּקִּיפָא דְּהֲוָה אָמַר בְּנֵי אֱלָהִין קַדִּישִׁין אִנּוּן דְּאִתְבַּדְּרוּ בֵּינֵי חַיָּיא דְהַאי עָלְמָא, אִנּוּן בּוֹצִינֵי בְּנֵי מְתִיבְתָּא, אִתְכַּנְּשׁוּ לְדוּכְתַּיְיהוּ לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּמָארֵיכוֹן בְּאוֹרַיְיתָא. דְּחִילוּ אִלֵּין וְקָאִימוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ וְיָתְבֵי. אַדְּהָכִי נָפִיק קָלָא כְּמִלְקַדְּמִין וְאָמַר טִנָּרִין תַּקִיפִין פַּטִּישִׁין רָמְאִין הָא מָארֵי דִּגְוָונִין מְרַקְמָא בְּצִיּוּרִין קָאִים עַל אִצְטְוָונָא, עוּלוּ וְאִתְכַּנְשׁוּ.

7a.10 בְּהַהִיא שַׁעֲתָא שְׁמָעוּ קָל עַנְפֵי דְאִילָנִין רַב וְתַקִּיף וְהֲווּ אָמְרֵי (תהילים כ״ט:ה׳) קוֹל יְיָ שׁוֹבֵר אֲרָזִים. נָפְלוּ עַל אַנְפַּיְהוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וּדְחִילוּ סַגְיָא נָפַל עֲלַיְהוּ, קָאמוּ בִּבְהִילוּ וְאֲזְלוּ וְלָא שְׁמָעוּ מִידִי. נָפְקוּ מִן טוּרָא וְאָזְלוּ.

7a.11 כַּד מָטוּ לְבֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא חֲמוּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי תַּמָּן. חָדוּ חָדֵי (חדא), רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לוֹן וַדַּאי אָרְחָא דְּנִסִּין וְאָתִין עִלָּאִין קָא עֲבַרְתּוּן, דְּאֲנָא דָמִיכְנָא הַשְׁתָּא וְחָמֵינָא לְכוּ וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע דְּקָא מְשַׁדֵּר לְכוּ תְּרֵין עִטְרִין עַל יְדָא דְּחַד סָבָא לְאַעַטְּרָא לְכוּ. וַדַּאי בְּאָרְחָא דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה. תּוּ דַּחֲמֵינָא אַנְפַּיְיכוּ מְשַׁנְיָין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי יָאוֹת אֲמַרְתּוּן דְּחָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. אֲתָא רִבִּי אֶלְעָזָר וְשַׁוִּי רֵישֵׁי בֵּין בִּרְכּוֹי דְּאֲבוֹי וְסָח (ליה) עוֹבָדָא.