Volume I

Introduction

Zohar Online Volume I: Genesis and opening texts. Daf 13b, reference page 26 of 28.

Current daf
13b
Reference units
28

Daf 13b

Unpointed Text

13b.1 ותו גיורין לית לון חולקא באילנא עלאה, כל שכן בגופא דיליה. אבל חולקא דלהון בגדפין איהו ולא יתיר. וגיורא תחות גדפי שכינתא ולא יתיר. "גרי הצדק" אינון דתמן שראן ואתאחדן ולא לגו כמה דאתמר, ובגין כך "תוצא הארץ נפש חיה למינה", ולמאן? "בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה" - כלהו שאבין 'נפש' מההיא 'חיה', אבל כל חד "למינה" כדקא חזי לה.

13b.2 פקודא תשיעאה - למיחן למסכני ולמיהב לון טרפא, דכתיב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". "נעשה אדם" בשותפא כלל דכר ונוקבא, "בצלמנו" - עתירי, "כדמותנו" - מסכני. דהא מסטרא דדכורא עתירי, ומסטרא דנוקבא מסכני. כמה דאינון בשתופא חדא, וחס דא על דא, ויהיב דא לדא, וגמיל ליה טיבו -- הכי אצטריך בר נש לתתא למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא, ולמיהב דא לדא, ולגמלאה טובא דא לדא.

13b.3 "וירדו בדגת הים וגו'" - רזא דנן חמינן בספרא דשלמה מלכא, דכל מאן דחס על מסכני ברעותא דלבא, לא משתני דיוקניה לעלם מדיוקנא דאדם הראשון. וכיון דדיוקנא דאדם אתרשים ביה - שליט על כל בריין דעלמא בההוא דיוקנא. הה"ד "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו'" (בראשית ט, ב) - כלהו זעין ודחלין מההוא דיוקנא דאתרשים ביה, בגין דדא הוא פקודא מעליא לאסתלקא בר נש בדיוקניה דאדם על כל שאר פקודין. מנא לן? מנבוכדנצר - אע"ג דחלם ההוא חלמא - כל זמנא דהוה מיחן למסכני לא שרא עליה חלמיה. כיון דאטיל עינא בישא דלא למיחן למסכני - מה כתיב "עוד מלתא בפום מלכא וגו'" (דניאל, ד) - מיד אשתני דיוקניה ואטריד מן בני נשא. ובגין כך "נעשה אדם" - כתיב הכא 'עשיה', וכתיב התם "שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז" (רות ב, יט).

13b.4 פקודא עשיראה - לאנחא תפילין, ולאשלמא גרמיה בדיוקנא עלאה, דכתיב "ויברא אלהי"ם את האדם בצלמו" (בראשית, א).

13b.5 פתח ואמר "ראשך עליך ככרמל" (שיר ז, ו) - האי קרא אוקימנא ואתמר, אבל "ראשך עליך ככרמל" - דא רישא עלאה תפלין דרישא, שמא דמלכא עלאה קדישא יהו"ה, באתוון רשימין כל את ואת פרשתא חדא. שמא קדישא גליפא בסדורא דאתוון כדקא יאות. ותנן "כי שם יהו"ה נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י) - אלין תפלין דרישא, דאינון שמא קדישא בסדורא דאתווי.

13b.6 פרשתא קדמאה "קדש לי כל בכור" (שמות יג, ב) - דא י' דאיהי קדש, בוכרא דכל קודשין עלאין. "פטר כל רחם" - בההוא שביל דקיק דנחת מן יו"ד, דאיהו אפתח רחמא למעבד פירין ואיבין כדקא יאות, ואיהו קדש עלאה.

13b.7 פרשתא תניינא "והיה כי יביאך" (שם ה) - דא ה' - היכלא דאתפתח רחמא דילה מגו יו"ד, בחמשין פתחין אכסדראין ואדרין סתימין דביה דההוא פטר דעביד יו"ד בהאי היכלא למשמע בה קלא דנפקא מגו שופר דא. בגין דשופר דא הוה סתים בכל סטרין, ואתא יו"ד ופתח ליה לאפקא מניה קלא. וכיון דאפתח ליה - תקע ליה, ואפיק מניה קלא לאפקא עבדין לחירו. ובתקיעו דשופרא דא נפקו ישראל ממצרים. וכך זמין זימנא אחרא לסוף יומיא. וכל פורקנא - מהאי שופר אתיא, ובגין כך אית בה יציאת מצרים בפרשתא דא, דהא מהאי שופר אתי בחילא דיו"ד דפתח רחמא דילה, ואפיק קליה לפורקנא דעבדין. ודא ה' - את תניינא דשמא קדישא.

13b.8 פרשתא תליתאה - רזא דיחודא ד"שמע ישראל" (דברים ו, ד). דא ו' דכליל כלא, וביה יחודא דכלא, וביה אתייחדן, והוא נטיל כלא.

13b.9 פרשתא רביעאה - "והיה אם שמוע" (שם יא יג) - כלילו דתרין סטרין, דאתאחדת בהו כנסת ישראל גבורה דלתתא, ודא ה' בתראה, דנטלא לון ואתכלילת מנהון.

Pointed Text

13b.1 אֲבָל נִשְׁמְתָא דְיִשְׂרָאֵל נָפְקָא מִגּוֹ גּוּפָא דְּהַהוּא אִילָנָא, וּמִתַּמָּן פָּרְחִין נִשְׁמְתִין לְגוֹ הַאי אֶרֶץ גּוֹ מְעָהָא לְגוֹ לְגוֹ. וְרָזָא (מלאכי ג׳:י״ב) כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל בֵּן יַקִּיר דְּהָמוּ מְעָהָא עֲלֵיהּ וְאִקְרוּן (ישעיהו מ״ו:ג׳) הָעֲמוּסִים מִנִּי בָּטֶן וְלָא מְגַדְּפִין לְבַר. וְתוּ גִּיּוֹרִין לֵית לוֹן חוּלָקָא בְּאִילָנָא עִלָּאָה כָּל שְׁכֵּן בְּגוּפָא דִּילֵיהּ. אֲבָל חוּלָקָא דִלְהוֹן בְּגַדְפִין אִיהוּ וְלָא יַתִּיר. וְגִיּוֹרָא תְּחוֹת גַּדְפֵי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר (לך לך צ"ו ע"א) גֵּירֵי הַצֶּדֶק אִנּוּן דְּתַמָּן שָׁרָאן וְאִתְאַחֲדָן וְלָא לְגוֹ כְּמָה דְּאִתְּמָר. וּבְגִין כָּךְ תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ. וּלְמָאן, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׁ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ כֻּלְהוּ שָׁאֲבִין נֶפֶשׁ מֵהַהִיא חַיָּה, אֲבָל כָּל חַד לְמִינָהּ כְּדְקָא חָזֵי לָהּ:

13b.2 פִּקּוּדָא תְּשִׁיעָאָה לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי וּלְמֵיהַב לוֹן טַרְפָּא. דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. נַעֲשֶׂה אָדָ"ם, מְשׁוּתָּפָא כְּלַל דְּכַר וְנוּקְבָא. בְּצַלְמֵנוּ, עֲתִירֵי. כִּדְמוּתֵנוּ, מִסְכְּנֵי.

13b.3 דְּהָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא עֲתִירֵי, וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא מִסְכְּנֵי. כְּמָה דְאִנּוּן בְּשׁוּתְּפָא חֲדָא. וְחָס דָּא עַל דָּא, וְיָהִיב דָּא לְדָא וְגָמִיל לֵיהּ טִיבוּ, הָכִי אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַתָּא לְמֶהֱוֵי עֲתִירָא וּמִסְכְּנָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וּלְמֵיהַב דָּא לְדָא וּלְגָמְלָאָה טוּבָא דָּא לְדָא.

13b.4 וְיִרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וְגו' רָזָא דְנָן חֲמֵינָן בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּכָל מָאן דְחָס עַל מִסְכְּנֵי בִּרְעוּתָא דְלִבָּא, לָא מִשְׁתַּנִי דִיוּקְנֵיהּ לְעָלָם מִדִּיּוֹקְנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. וְכֵיוָן דְּדִיוֹקְנָא דְּאָדָ"ם אִתְרְשִׁים בֵּיהּ, שַׁלִּיט עַל כָּל בְּרִיָּין דְּעָלְמָא בְּהַהוּא דִּיוּקְנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ט׳:ב׳) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְגו' כֻּלְהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מֵהַהוּא דִיוּקְנָא דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, בְּגִין דְּדָא הוּא פִּקּוּדָא מַעַלְיָא לְאִסְתַּלָּקָא בַּר נָשׁ בְּדִיוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם עַל כָּל שְׁאָר פִּקּוּדִין.

13b.5 מְנָא לָן מִנְבוּכַדְנֶצַר (חייבא). אַף עַל גַּב דְּחָלַם הַהוּא חֶלְמָא, כָּל זִמְנָא דְּהֲוָה מֵיחַן לְמִסְכְּנֵי לָא שָׁרָא עֲלֵיהּ חֶלְמֵיהּ. כֵּיוָן דְּאַטִיל עֵינָא בִישָׁא דְּלָא לְמֵיחַן לְמִסְכְּנֵי, מַה כְּתִיב, (דניאל ד׳:כ״ח) עוֹד מִלְּתָא בְּפוּם מַלְכָּא וְגו', מִיָּד אִשְׁתְּנֵי דִּיוּקְנֵיהּ וְאַטְרִיד מִן בְּנֵי נְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ נַעֲשֶׂה אָדָם. כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָה, וּכְתִיב הָתָם (רות ב׳:י״ט) שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז.

13b.6 פִּקּוּדָא עֲשִׂירָאָה לְאֲנָחָא תְּפִלִּין וּלְאַשְׁלָמָא גַרְמֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה. דִּכְתִיב, (בראשית א׳:כ״ז) וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. פָּתַח וְאָמַר (שיר השירים ז׳:ו׳) רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא וְאִתְּמַר. אֲבָל רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, שְׁמָא דְמַלְכָּא עִלָאָה קַדִּישָׁא ידוד בְּאָתְוָון רְשִׁימִין, כָּל אָת וְאָת פַּרְשָׁתָא חָדָא, שְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא בְּסִדּוּרָא דְּאָתְוָון כְּדְקָא יְאוּת. וּתְנַן (דברים כ״ח:י׳) כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ, אִלֵּין תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, דְּאִנּוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּסִדּוּרָא דְּאָתְווֹי.

13b.7 פַּרְשְׁתָא קַדְמָאָה (שמות י״ג:ב׳) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכֹר. דָּא י דְּאִיהִי קֹדֶשׁ. בּוּכְרָא דְּכָל קוּדְשִׁין עִלָּאִין. פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, בְּהַהוּא שְׁבִיל דַּקִּיק דְּנָחַת מִן יוּ"ד דְּאִיהוּ אַפְתַּח רַחֲמָא (רחמה) לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִבִּין כְּדְקָא יָאוֹת. וְאִיהוּ קֹדֶשׁ עִלָּאָה.

13b.8 פַּרְשְׁתָא תִּנְיָינָא (שמות יג) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ. דָּא ה הֵיכָלָא. דְּאִתְפַּתַּח רַחֲמָא (רחמה) דִילָהּ מִגּוֹ יוּ"ד בְּחַמְשִׁין פִּתְחִין אַכְּסַדְּרָאִין וְאִדְּרִין סְתִימִין דְּבֵיהּ. דְּהַהוּא פֶּטֶר דְּעֲבִיד יו"ד בְּהַאי הֵיכָלָא לְמִשְׁמַע בָּהּ קָלָא דִי נָפְקָא מִגּוֹ שׁוֹפָר דָּא. בְּגִין דְּשׁוֹפָר דָּא הוּא סָתִים בְּכָל סִטְרִין, וְאָתָא יוּ"ד וּפְתַח לֵיהּ לְאַפָּקָא מִינֵּיהּ קָלָא. וְכֵיוָן דְּאַפְתַּח לֵיהּ תָּקַע לֵיהּ וְאַפִּיק מִנֵּיהּ קָלָא לְאַפָּקָא עַבְדִין לְחֵירוּ.

13b.9 וּבִתְקִיעוּ דְשׁוֹפָרָא דָא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְכָךְ זָמִּין זִימְנָא אָחֳרָא לְסוֹף יוֹמַיָא. וְכָל פּוּרְקָנָא מֵהַאי שׁוֹפָר אַתְיָא. וּבְגִין כָּךְ אִית בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפַרְשָׁתָא דָא. דְּהָא מֵהַאי שׁוֹפָר אָתֵי בְּחֵילָא דְּיוּ"ד דְּפָתַח רַחֲמָא דִּילָהּ וְאַפִּיק קָלֵיהּ לְפוּרְקָנָא דְעַבְדִין. וְדָא ה אָת תִּנְיָינָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

13b.10 פַּרְשְׁתָא תְּלִיתָאָה רָזָא דְיִחוּדָא (דברים ו) דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דָּא וָא"ו דְּכָלִיל כֹּלָּא, וּבֵיהּ יִחוּדָא דְכֹלָּא. וּבֵיהּ אִתְיַיחֲדָן וְהוּא נָטִיל כֹּלָּא. פַּרְשְׁתָא רְבִיעָאָה (דברים ה) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, כְּלִילוּ דִּתְרֵין סִטְרִין דְּאִתְאַחֲדַת בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גְּבוּרָה דִּלְתַתָּא. וְדָא ה בַּתְרָאָה דְּנָטְלָא לוֹן וְאִתְכְּלֵילַת מִנְּהוֹן.