Volume I

Zohar Introduction Daf 2b

Zohar Online Volume I: Genesis and opening texts. Daf 2b, reference page 4 of 28.

Daf 2b begins with the heavenly hosts (tzvaot) brought out by number (mispar) through the divine name (Elohim) , whose strength (koah) leaves none missing and preserves Israel (Yisrael) as one counted image. The passage then opens the hearing of the letters (otiot) , which approach the Holy One (Qudsha Berikh Hu) in reverse order and request the beginning of the world (alma) . Tav (tav) bases its claim on truth (emet) and the seal (hotam) , while Shin (shin) is measured through Shaddai (Shaddai) and its participation in falsehood (sheqer) . Isaiah (Yeshayahu) , six hundred thousand (shishim ribo) , death (mavet) , and the faithful (meheimnin) connect celestial counting with the alphabetic trial. Creation (beriah) frames both the counted host and tested alphabet.

Current daf
2b
Reference units
28

Daf 2b

Unpointed Text (The Mantua Edition 1818)

2b.1 בארח סתים. "ואמיץ כ"ח" - דא רזא דעלמא עלאה דאסתלק בשם 'אלהים' כדקאמרן. "איש לא נעדר" - מאינון שתין רבוא דאפיק בחילא דשמא. ובגין דאיש לא נעדר - בכל אתר דמיתו ישראל ואתענשו בחובייהו - אתמנון, ולא אעדר מאינון שתין רבוא אפילו חד, בגין למהוי כלא דיוקנא חדא. כמה דאיש לא נעדר לעילא, אוף הכי לא נעדר לתתא.

2b.2 "בראשית" -- רב המנונא סבא אמר, אשכחן אתוון בהפוכא! בי"ת בקדמיתא ולבתר! ב' בקדמיתא היינו "בראשית", "ברא" לבתר! אל"ף בקדמיתא ולבתר! אל"ף בקדמיתא היינו "אלהים", "את" לבתר!

2b.3 אלא כד בעא קב"ה למעבד עלמא כל אתוון הוו סתימין, ותרין אלפין שנין עד דלא ברא עלמא הוה מסתכל קב"ה ואשתעשע בהו. כד בעא למברי עלמא - אתו כל אתוון קמיה מסופא ארישייהו.

2b.4 שריאת את ת למיעל ברישא. אמרה רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא חותמא דגושפנקא דילך אמ"ת, ואנת אתקריאת אמ"ת. יאות למלכא למשרי באת אמ"ת, ולמברי בי עלמא. אמר לה קב"ה, יאות אנת וזכאה אנת, אלא לית אנת כדאי למברי בך עלמא, הואיל ואנת זמינא למהוי רשים על מצחין דגוברין מהימנין, דקיימו אורייתא מאל"ף ועד תי"ו, וברשימו דילך ימותון. ועוד דאנת חותמא דמות, הואיל ואנת כך - לית אנת כדאי למברי בך עלמא. מיד נפקת.

2b.5 עאלת את ש קמיה. אמרה קמיה רבון עלמין ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקרי שמך שד"י, ויאות למברי עלמא בשמא קדישא? אמר לה יאות אנת וטב אנת וקשוט אנת, אבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי עמהון - לא בעינא למברי בך עלמא. דבגין דלא אתקיים שקרא אלא אי יטלון לך - ק ר. מכאן מאן דבעי למימר שקרא - יטול יסודא דקשוט בקדמיתא, ולבתר יוקים ליה שקרא. דהא את ש' את קשוט איהו, את קשוט דאבהתן דאתייחדו בה.

2b.6 ק ר אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון, ובגין לאתקיימא נטלי את ש' בגווייהו - הוי קשר. כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה.

2b.7 עאלת את צ. אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא (ס"א, דבי) בי חתימין צדיקים, ואנת דאתקריאת צדיק בי רשים, דכתיב (תהלים יא ז) "כי צדיק יהו"ה צדקות אהב", ובי יאות למברי עלמא? אמר לה "צדי, צדי אנת וצדיק אנת, אבל אנת צריך למהוי טמירא, לית אנת צריך לאתגלייא כל כך, בגין דלא למיהב פתחון פה לעלמא". מאי טעמא? צ איהי, אתיא י' דשמא דברית קדישא, ורכיב עלה ואתאחד בהדה. ורזא דא, כד ברא קב"ה לאדם הראשון דו פרצופין בראו, ובגין כך אנפוי דיו"ד מהדר לאחורא כגוונא דא , ולא אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דא . אסתכל לעילא כגוונא דא , אסתכלת לתתא כגוונא דא . אמר לה קב"ה תו, דאנא זמין לנסרא לך ולמעבד לך אפין באפין, אבל באתרא אחרא תסתלק. נפקת מקמיה ואזלת.

2b.8 עאלת את פ, אמרה קמיה רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא בי רשים, ודא הוא פדות, ובי יאות למברי עלמא. אמר לה יאות אנת, אבל בך אתרשים פשע בטמירו, כגוונא דחיויא דמחי ואעיל רישיה בין גופיה, הכי מאן דחב כפיף רישיה ואפיק ידוי.

2b.9 וכן ע - עון. אע"ג דאמרה דאית בי ענוה - אמר לה קב"ה לא אברי בך עלמא. נפקת מקמיה.

2b.10 עאלת את ס. אמרה קמיה רבון

Pointed Text (Vocalized Zohar, Israel 2013)

2b.1 מֵרוֹב אוֹנִים, (ישעיהו מ׳:כ״ו) מַאי מֵרוֹב אוֹנִים, דָּא (פקודי רל"א ב) רִישׁ דַּרְגִּין, דִּסְלִיקוּ בֵּיהּ כָּל רְעוּתִין וְאִסְתַּלָּקוּ בֵּיהּ בְאֹרַח סָתִים. וְאַמִּיץ כֹּחַ דָּא רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה דְּאִסְתַּלַּק בְּשֵׁם אֱלהִים כִּדְקָאַמְרָן. אִישׁ לא נְעְדָּר מֵאִנּוּן שִׁתִּין רִבּוֹא דְּאֲפִיק בְּחֵילָא דִשְׁמָא. וּבְגִין דְּאִישׁ לא נֶעְדָּר, בְּכָל אֲתַר דְּמִיתוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּחוֹבַיְיהוֹ אִתְמְנוּן וְלָא אַעֲדַר מֵאִנּוּן (קנ"ז א', שמות כ"ב א) שִׁתִּין רִבּוֹא אֲפִילוּ חָד. בְּגִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָא דִיוּקְנָא חֲדָא. כְּמָה דְּאִישׁ לָא נֶעְדַּר לְעֵילָא, אוּף הָכִי לָא נֶעְדַּר לְתַתָּא.

2b.2 בְּרֵאשִׁית, רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, אַשְׁכְּחָן אַתְוָון בְּהִפּוּכָא. בֵּי"ת בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר. ב' בְּקַדְמִיתָא הַיְינוּ בְּרֵאשִׁית. בָּרָא לְבָתַר. אל"ף בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר. אל"ף בְּקַדְמִיתָא הַיְינוּ אֱלֹהִים. אֶת לְבָתָר. אֶלָּא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד עָלְמָא, כָּל אָתְוָון הֲווּ סְתִימִין, וּתְרֵין אַלְפִין שְׁנִין עַד דְּלָא בְּרָא עָלְמָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ.

2b.3 כַּד בְּעָא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אָתוּ (מקץ ר"ד א', ויגש ר"ה ב) כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ מִסּוֹפָא אֲרֵישַׁיְיהוּ. שָׁרִיאַת אָת ת לְמֵיעַל בְּרִישָׁא, אָמְרָה, רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאֲנָא חוֹתְמָא דְגוּשְׁפַּנְקָא דִילָךְ אֱמֶ"ת, וְאַתְּ אִתְקְרִיאַת אֱמֶ"ת, יָאוֹת לְמַלְכָּא (אמת) לְמִשְׁרֵי בְּאוֹת אֱמֶ"ת וּלְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יָאוֹת אַנְתְּ וְזַכָּאָה אַנְתְּ, אֶלָּא לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, הוֹאִיל וְאַנְתְּ זַמִּינָא לְמֶהֱוֵי רָשִׁים עַל מִצְחִין דְּגוּבְרִין מְהֵימְנִין דְּקִיְּימוּ אוֹרַיְתָא מֵאל"ף וְעַד תי"ו, וּבִרְשִׁימוּ דִילָךְ יְמוּתוּן. וְעוֹד דְּאַנְתְּ חוֹתָמָא דְמָוֶת. הוֹאִיל וְאַנְתְּ כָּךְ, לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. מִיָּד נָפְקַת.

2b.4 עָאלַת אָת ש קַמֵּיהּ, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרֵי שְׁמָךְ שַׁדַּ"י, וְיָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אָמַר לָהּ, יָאוֹת אַנְתְּ, וְטַב אַנְתְּ וּקְשׁוֹט אַנְתְּ, אֲבָל הוֹאִיל וְאָתְוָון דְּזִיּוּפָא נָטְלִין לָךְ לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן, לָא בָעֵינָא לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, דִּבְגִין דְּלָא יִתְקַיַּים שִׁקְרָא, אֶלָּא אִי יִטְלוּן לָךְ ק"ר

2b.5 מִכָּאן מָאן דְּבָעֵי לְמֵימַר שִׁקְרָא (ויקהל רט"ו ב) יִטּוֹל יְסוֹדָא דִקְשׁוֹט בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר יוֹקִים לֵיהּ שִׁקְרָא, דְּהָא אָת אָת קְשׁוֹט אִיהוּ, אָת קְשׁוֹט דַּאֲבָהָתָן דְּאִתְיַיחֲדוּ בַהּ. ק"ר (פקודי רס"ד א', תרומה קמ"ח ב) אָתְוָון דְּאִתְחֲזִיאוּ עַל סִטְרָא בִישָׁא אִנּוּן וּבְגִין לְאִתְקַיָּימָא נָטְלֵי אָת ש בְּגַוַּוייהוּ וַהֲוֵי קֶשֶׁר. כֵּיוָן דְּחָמַאת הָכִי נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

2b.6 עָאלַת אָת צ אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא (ס"א דבי) בִּי חֲתִימִין צַדִּיקִים, וְאַנְתְּ דְּאִתְקְרִיאַת צַדִּיק, בִּי רָשִׁים דִּכְתִיב, (תהילים י״א:ז׳) כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב, וּבִי יָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לָהּ צַדִּי, צַדִּיק אַנְתְּ, וְצַדִּיק אַנְתְּ אִתְקְרִיאַת, אֲבָל אַנְתְּ צָרִיךְ לְמֶהוֵי טְמִירָא, לֵית אַנְתְּ צָרִיךְ לְאִתְגַּלְּיָא כָּל כָּךְ בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב פִּתְחוֹן פֶּה לְעָלְמָא. מַאי טַעְמָא נ אִיהִי, אַתְיָא י' דִּשְׁמָא דִבְרִית קַדִּישָׁא וְרָכִיב עֲלָהּ (ואתאחד) (ואתאחיד) בַּהֲדָהּ. וְרָזָא דָא כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דוּ פַּרְצוּפִין בְּרָאוֹ. וּבְגִין כָּךְ אַנְפּוֹי דְּיוּ"ד מְהַדַּר לַאֲחוֹרָא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור] וְלָא אִתְהַדְּרוּ אַנִפִּין בְּאַנְפִּין כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור], אִסְתַּכַּל לְעֵילָא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור], אִסְתַּכָּלַת לְתַתָּא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור], אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תוב) (תו), דְּאֲנָא זַמִּין לְנַסְרָא לָךְ וּלְמֶעְבַּד לָךְ אַפִּין בְּאַפִּין אֲבָל בְּאַתְרָא אָחֳרָא תִּסְתַּלַּק. נָפְקַת מִקַּמֵיהּ וְאֲזָלַת.

2b.7 עָאלַת אָת פ אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּהָא פּוּרְקָנָא דְּאַנְתְּ זַמִּין לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא בִּי רְשִׁים, וְדָא הוּא פְּדוּת. וּבִי יָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לָהּ יָאוֹת אַנְתְּ, אֲבָל בָּךְ אִתְרְשִׁים פֶּשַׁע בִּטְמִירוּ, כְּגַוְונָא דְּחִיוְיָא דְּמָחֵי וְאָעִיל רֵישֵׁיהּ בֵּין גּוּפֵיהּ, הָכִי מַאן דְּחָב כָּפִיף רֵישֵׁיהּ וְאַפִּיק יְדוֹי. וְכֵן ע עָוֹן, אַף עַל גַּב דְּאָמְרָה דְּאִית בֵּיה עֲנָוָה, אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִיבְרֵי בָךְ עָלְמָא. נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

2b.8 עָאלַת אָת ס אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאִית בִּי סְמִיכָא לַנֹפְלִין דִּכְתִיב, (תהילים קמ״ה:י״ד) סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים. אָמַר לָהּ, עַל דָּא אַנְתְּ צָרִיךְ לְאַתְרָךְ וְלָא תָזוּז מִנֵּיהּ, אִי אַתְּ נָפִיק מֵאַתְרָךְ מַה תְּהֵא עֲלַיְיהוּ (ו' ע"א) דְּאִנּוּן נְפִילִין הוֹאִיל וְאִנּוּן סְמִיכִין עֲלָךְ. מִיָּד נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.