Volume I

Zohar Introduction Daf 1a

Zohar Online Volume I: Genesis and opening texts. Daf 1a, reference page 1 of 28.

Daf 1a opens with the rose (shoshana) among thorns (hohim) , identified with the Assembly of Israel (Knesset Israel) , and follows thirteen leaves (telisar alin) surrounded by five strong leaves (hamishah alin taqifin) . Red (sumaq) and white (hiwar) stand beside judgment (din) and mercy (rahamim) , while five gates (hamishah tarin) , five fingers (hamishah etzbean) , and the cup of blessing (kos shel berakhah) extend the numerical structure. Hidden light (or ganuz) , seed (zera) , covenant (berit) , and the engraved name (shema gelifa) continue the creation account through repeated occurrences of Elohim and measured word intervals. Song of Songs (Shir ha-Shirim) then supplies the buds (nitzanim) , land (eretz) , time of singing, and voice of the dove for the third through sixth creation days (yemei Bereshit) .

Current daf: 1a
Reference units: 28

Daf 1a

Unpointed Text (The Mantua Edition 1818)

1a.1 [דף א ע"א] רבי חזקיה פתח, כתיב (שיר השירים, ב) "כשושנה בין החוחים", מאן שושנה? דא כנסת ישראל. (בגין דאית שושנה ואית שושנה). מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור - אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין - אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא.

1a.2 אוף "אלהים" דהכא - משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ולבתר אדכר זמנא אחרא. אמאי אדכר זמנא אחרא? בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה ואינון חמש אקרון 'ישועות', ואינון חמש תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קטז, יג) "כוס ישועות אשא" - דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר, כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין, דוגמא דחמש אצבען. ושושנה דא איהו "כוס של ברכה".

1a.3 מ"אלהים" תניינא עד "אלהים" תליתאה - חמש תיבין.

1a.4 מכאן ולהלאה - אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית. ההוא דעאל בשושנה (ס"א דא) ואפיק בה זרעא, ודא אקרי "עץ עושה פרי אשר זרעו בו", וההוא זרע קיימא באות ברית ממש. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין דההוא זרעא - כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון דעובדא דבראשית.

1a.5 "בראשית" -- רבי שמעון פתח, (שיר ב יב) "הנצנים נראו בארץ". "הנצנים" - דא עובדא דבראשית. "נראו בארץ" - אימתי? ביום השלישי דכתיב "ותוצא הארץ", כדין "נראו בארץ". "עת הזמיר הגיע" - דא יום רביעי דהוה ביה זמיר עריצים, "מארת" חסר. "וקול התור" - דא יום חמישי דכתיב "ישרצו המים וגו'" למעבד תולדות. "נשמע" - דא יום ששי, דכתיב "נעשה אדם", דהוה עתיד למקדם עשיה לשמיעה, דכתיב

Pointed Text (Vocalized Zohar, Israel 2013)

1a.1 רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, כְּתִיב, (שיר השירים ב׳:ב׳) (פנחס רלג, ופ' תשא קפט) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. מָאן שׁוֹשַׁנָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. (בגין דאית שושנה ואית שושנה), מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּר, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי. מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. אוּף אֱלהִים דְּהָכָא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ.

1a.2 וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. (פנחס רלג וצ"ע בקז א), וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִנּוּן חָמֵשׁ [חַמְשין] תַּרְעִין. וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב (תהילים קט״ז:י״ג) (תרומה קס"ט) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן. וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי (תרומה קלא) כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. מֵאֱלהִים תִּנְיָנָא עַד אֱלהִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית הַהוּא דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה (ס"א דא) וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא. וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה (סב ב) פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ. וְהַהוּא זֶרַע קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ.

1a.3 וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא (נ"א דההוא) זַרְעָא, כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

1a.4 בְּרֵאשִׁית, רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (שיר השירים ב׳:י״ב) (צז א, לט ע"ב, ויקרא ד ב, לקמן ה) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים, דָּא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, נִרְאוּ בָאָרֶץ אֵימָתַי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, דִּכְתִיב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ כְּדֵין נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, דָּא יוֹם רְבִיעִי דְּהֲוָה בֵּיהּ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר, דָּא יוֹם חֲמִישִׁי, דִּכְתִיב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגו' לְמֶעְבַּד תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע, דָּא יוֹם שִׁשִּׁי דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם. דְּהֲוָה עָתִיד לְמִקְדַּם עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, דִּכְתִיב הָכָא נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב הָתָם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. בְּאַרְצֵנוּ, דָּא יוֹם שַׁבָּת דְּאִיהוּ דּוּגְמַת אֶרֶץ הַחַיִּים.