Volume II
Vayakhel
Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 216a, reference page 44 of 52.
- Current daf
- 216a
- Reference units
- 52
Daf 216a
Unpointed Text
216a.1 לעלמא לעילא, בכל אינון חיילי חיילין ומשריין, "יוצר משרתים ואשר משרתיו וגו', והאופנים וחיות הקודש".
216a.2 תקונא רביעאה - תקונא דצלותא, בתקונא דרזא דשמא קדישא, כדקא אמרתון זכאה חולקכון.
216a.3 והכא רזא דתקונא דשמא שלים - זכאה חולקי עמכון בהאי עלמא ובעלמא דאתי!
216a.4 פקודי אורייתא דאמרתון בצלותא - ודאי הכי הוא.
216a.5 פתח ואמר: כתיב "את יהו"ה אלהי"ך תירא אותו תעבד" (דברים י, כ), וכתיב "ויראת מאלהי"ך" (ויקרא יט, יד). האי קרא אית למימר הכי "ויראת אלהיך" בגין דהא כתיב "את יהו"ה אלהי"ך תירא" - מהו "מאלהיך".
216a.6 אלא רזא איהו - "מאלהיך" ודאי - מההוא אתר דאתחבר וסחרא למוחא דלגו, ודא איהו "מאלהי"ך". דחילו דא למדחל ליה, דהא תמן שריא דינא, ואיהו דינא דאשתאיב מגו דינא דלעילא בהאי אתר.
216a.7 תלת גווני אשא הכא. אשא קדמאה - איהו אשא דקביל אשא בחדו, וחדאן דא בדא ברחימו. אשא תניינא - איהו אשא דכתיב ביה "ונגה לאש" (יחזקאל א, יג) - דאתחזי ביה נגה. ודא איהו אשא דקיימא גו אשא פנימאה בחדו, כמה דאתמר. אשא תליתאה - איהו אשא דסחרא לההוא נגה, ובהאי אשא שארי דחילו דדינא לאלקאה חייביא.
216a.8 ואף על גב דתנינן דארבעה גווני אשא נינהו ואינון ארבע דאינון חד - אבל הכא בההוא אשא דקאמרן שארי דחילו דדינא. ועל דא כתיב "ויראת מאלהי"ך" - מההוא עונשא דיליה.
216a.9 ובההוא יראה בעי לשואה רעותיה בדחילו ורחימו כחדא; למדחל בהאי סטרא, ולמרחם בהאי סטרא, ובאינון גוונין דקאמרן. וההוא דחילו להוי למדחל מעונשא, דמאן דעבר על פקודי אורייתא אתענש בההוא סטרא. דכד שארי ההוא סטרא לאלקאה - לא שכיך עד דשיצי ליה מהאי עלמא ומעלמא דאתי. ובגין כך בעי למדחל מהאי אשא, דדחילו שריא ביה, ומניה אתפשט אשא לבר דדחלא אחרא.
216a.10 ועל דא כתיב "לא תיראו את אלהי האמורי" (שופטים ו, י) - דאסיר למדחל מניה. והאי אשא דדחילו דקאמרן איהו קדש ואשתתף בקדושה. והאי איהו דסחרא לההוא נגה דקאמרן. וההיא אשא אחרא דלבר - איהו דאתחבר בהאי לזמנין, ולזמנין אתעבר מניה ולא אתחבר בהדיה. וכד גרים דאתחבר בהאי - כדין הוא אשא דחשוך, ואחשיך וכסי נהירו דאלין אחרנין. וסימניך "ואש מתלקחת" (יחזקאל א, ד), ולא דקיימא תדיר, והא אתמר.
216a.11 לבתר אהבה, כמה דאוקמוה דאהבה שריא לבתר יראה. ורזא דמלה - כיון דשארי יראה על רישיה דבר נש - אתער לבתר אהבה דאיהו ימינא. דמאן דפלח מגו אהבה - אתדבק באתר עלאה לעילא, ואתדבק בקדושה דעלמא דאתי. בגין דהא סליק לאתעטרא לאתדבקא בסטר ימינא. ואי תימא דפולחנא דאיהו מסטרא דיראה לאו איהו פולחנא - פולחנא יקירא איהו! אבל לא סליק לאתדבקא לעילא. וכד פלח מאהבה - סליק ואתעטר לעילא ואתדבק בעלמא דאתי! ודא איהו בר נש דאזדמן לעלמא דאתי, זכאה חולקיה, דהא שליט על אתר דיראה. דהא לית מאן דשליט על דרגא דיראה אלא אהבה, רזא דימינא.
216a.12 רזא דיחודא - דאצטריך ליה לההוא דאתחזי לעלמא דאתי ליחדא שמא דקודשא בריך הוא, וליחדא שייפין ודרגין עלאין ותתאין, לאכללא כלהו, ולאעלאה כלהו באתר דאצטריך לקשרא קשראן. ודא איהו רזא דכתיב "שמע ישראל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה אחד" (דברים ו, ד).
216a.13 ורזא דשמע - שם דסליק לע' שמהן. ודא כללא חדא.
216a.14 ישראל - ישראל סבא. בגין דאית זוטא דכתיב "נער ישראל ואהבהו" (הושע יא, א). ודא איהו ישראל סבא, רזא חדא בכללא חדא.
216a.15 שמע ישראל - הכא אתכלילת אתתא בבעלה.
216a.16 ולבתר דאתכלילו דא בדא בכללא חדא - כדין אצטריכו לייחדא
Pointed Text
216a.1 תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה, דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא לְעָלְמָא לְעֵילָּא, בְּכָל אִינּוּן חַיָּילֵי חַיָּילִין וּמַשִׁרְיָין. יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו וְגוֹ', וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה, תִּקּוּנָא דִּצְלוֹתָא, בְּתִקּוּנָא דְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְקָא אָמַרְתּוּן, זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן. וְהָכָא רָזָא דְּתִקוּנָא דִּשְׁמָא שְׁלִים. זַכָּאָה חוּלָקִי עִמְּכוֹן בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
216a.2 פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא (ר"ב ע"ב) דְּאָמַרְתּוּן בִּצְלוֹתָא וַדַּאי הָכִי הוּא. פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב (דברים י׳:כ׳) אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבוֹד. וּכְתִיב, (ויקרא י״ט:י״ד) וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ. הַאי קְרָא אִית לְמֵימַר הָכִי, וְיָרֵאתָ אֱלֹהֶיךָ, בְּגִין דְּהָא כְּתִיב אֶת יְיָ' אֱלהֶיךָ תִּירָא, מַהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, מֵּאֱלהֶיךָ וַדַּאי, מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחַבָּר וְסָחֲרָא לְמוֹחָא דִּלְגוֹ, וְדָא אִיהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ, דְּחִילוּ דָּא לְמִדְחַל לֵיהּ, דְּהָא תַּמָּן שַׁרְיָיא דִּינָא, וְאִיהוּ דִּינָא דְּאִשְׁתְּאִיב מִגּוֹ דִּינָא דִּלְעֵילָּא, בְּהַאי אֲתָר.
216a.3 (אית אשא ואית אשא) תְּלַת גְּוָונֵי אֶשָּׁא הָכָא. אֶשָּׁא קַדְמָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּקַבִּיל אֶשָּׁא בְּחֵידוּ, וְחַדָּאן דָּא בְּדָא בִּרְחִימוּ. אֶשָּׁא תִּנְיָינָא, אִיהוּ אֶשָּׁא דִּכְתִּיב בֵּיהּ (יחזקאל א׳:י״ג) וְנֹגַהּ לָאֵשׁ דְּאִתְחָזֵי בֵּיהּ נֹגַהּ. וְדָא אִיהוּ אֶשָּׁא, דְּקַיְּימָא גּוֹ אֶשָּׁא פְּנִימָאָה בְּחֵידוּ, כְּמָה (ר"ג ע"ב) דְּאִתְּמַר. אֶשָּׁא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא (דלבר) דְּסַחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ. וּבְהַאי אֶשָּׁא שַׁארִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא.
216a.4 וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵינָן, דְּאַרְבָּעָה גְּוָונִי אֶשָּׁא נִינְהוּ, וְאִינּוּן אַרְבַּע דְּאִינּוּן חַד. אֲבָל הָכָא בְּהַהוּא אֶשָּׁא דְּקָאָמְרָן, שַׁאֲרִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ, מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.
216a.5 וּבְהַהוּא יִרְאָה בָּעֵי לְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ כַּחֲדָא, לְמִדְחַל בְּהַאי סִטְרָא, וּלְמִרְחַם בְּהַאי סִטְרָא. וּבְאִינּוּן גַּוְונִין דְּקָאָמְרָן, וְהַהוּא דְּחִילוּ לֶהוֵי לְמִדְחַל מֵעוֹנְשָׁא. דְּמַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אִתְעַנָּשׁ בְּהַהוּא סִטְרָא דְּכַד שַׁארִי הַהוּא סִטְרָא לְאַלְקָאָה, לָא שָׁכִיךְ עַד דְּשָׁצֵי לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְמִדְחַל מֵהַאי אֶשָּׁא, דִּדְחִילוּ שַׁרְיָיא בֵּיהּ.
216a.6 וּמִנֵּיהּ אִתְפָּשַׁט אֶשָּׁא לְבַר דְּדַחֲלָא אַחֲרָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (שופטים ו׳:י׳) לֹא תִּירָאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמוֹרִי, דְּאָסִיר לְמִדְחַל מִנֵּיהּ. וְהַאי אֶשָּׁא דִּדְחִילוּ דְּקָאָמְרָן, אִיהוּ קֹדֶשׁ וְאִשְׁתָּתַּף בִּקְדוּשָּׁה, וְהַאי אִיהוּ דְּסָחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ דְּקָאָמְרָן. וְהַהִיא אֶשָּׁא אַחֲרָא דִּלְבַר, אִיהוּ דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי לְזִמְנִין. וּלְזִמְנִין אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְחֲבָּר בַּהֲדֵיהּ. וְכַד גָּרִים דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי, כְּדֵין הוּא אֶשָּׁא דְּחָשׁוּךְ, וְאַחְשִׁיךְ וְכַסֵּי נְהִירוּ דְּאִלֵּין אַחֲרָנִין. וְסִימָנִיךְ (יחזקאל א׳:ד׳) וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְלָא דְּקַיְּימָא תָּדִיר, וְהָא אִתְּמַר
216a.7 לְבָתַר אַהֲבָה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דְּאַהֲבָה שַׁרְיָיא לְבָתַר יִרְאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, כֵּיוָן דְּשָׁארִי יִרְאָה עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ, אִתְּעַר לְבָתַר אַהֲבָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא. דְּמַאן דְּפָלַח מִגּוֹ אַהֲבָה, אִתְדַּבָּק בַּאֲתָר עִלָּאָה לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בִּקְדוּשָּׁה דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּהָא סָלִיק לְאִתְעַטְּרָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בִּסְטַר יְמִינָא.
216a.8 וְאִי תֵּימָא דְּפוּלְחָנָא דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּיִרְאָה לָאו אִיהוּ פּוּלְחָנָא. פּוּלְחָנָא יַקִּירָא אִיהוּ, אֲבָל לָא סָלִיק לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא. וְכַד פָּלַח מֵאַהֲבָה, סָלִיק וְאִתְעַטָּר לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִזְדָּמָן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהָא שַׁלִיט עַל אֲתָר דְּיִרְאָה, דְּהָא לֵית מַאן דְּשַׁלִּיט עַל דַּרְגָּא דְּיִרְאָה, אֶלָּא אַהֲבָה, רָזָא דִּימִינָא.
216a.9 רָזָא דְּיִחוּדָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְיַיחֲדָא שַׁיְיפִין וְדַרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, לְאַכְלְלָא כֻּלְּהוּ, וּלְאַעְלָאָה בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, (דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד.
216a.10 וְרָזָא (ק"ס ע"ב) דִּשְׁמַע, שֵׁם דְּסָלִיק לְע' שְׁמָהָן, וְדָא כְּלָלָא חֲדָא. יִשְׂרָאֵל: יִשְׂרָאֵל סָבָא, בְּגִין דְּאִית (מ"ג ע"א) זוּטָא, דִּכְתִּיב (הושע י״א:א׳) נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ. וְדָא אִיהוּ יִשְׂרָאֵל סָבָא, רָזָא חֲדָא בִּכְלָלָא חֲדָא. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָכָא אִתְכְּלִילַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ.
216a.11 וּלְבָתַר דְּאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא בִּכְלָלָא חֲדָא, כְּדֵין אִצְטְרִיכוּ לְיַיחֲדָא שַׁיְיפִין, וּלְחַבְרָא תְּרֵין מַשְׁכְּנִין כַּחֲדָא, בְּכֻלְּהוּ שַׁיְיפִין, בִּרְעוּ דְּלִבָּא, לְאִסְתַּלְּקָא בִּדְבֵקוּתָא דְּאֵין סוֹף, לְאִתְדַּבְּקָא כֹּלָּא תַּמָּן, לְמֶהֱוֵי רְעוּתָא חֲדָא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.