Zohar Chadash Terumah Paragraph 13

Zohar Chadash: Pointed Text

13.1 מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּנְפִילָה דָּא, דְּאִתְמְסַר בַּר נָשׁ לְמוֹתָא, אִצְטְרִיךְ לְכַוְּונָא רְעוּתֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד נַחַת רוּחַ לְהַהוּא סִטְרָא דְּשַׁרְיָיא בֵּיהּ מוֹתָא, כְּמָה דְּעָבִיד קוֹף בְּחֻרְבוֹת וּבֶהָרִים, אַחֲזֵי גַרְמֵיהּ דְּמִית, וְאִתְחֲזֵי דְּמִית קַמֵּי חֵיוָתָא חָדָא דְּדָחֵיל מִינָּהּ. כֵּיוָן דְּהַהִיא חֵיוָותָא קָרֵיב לְגַבֵּיהּ, וְחָשֵׁיב לְקָטְלָא לֵיהּ, וּלְנַשְׁכָא לֵיהּ, חָמָא לֵיהּ נְפִיל לְאַרְעָא כְּמֵת, וְחָשֵׁיב דְּאִיהוּ מֵת, כְּדֵין תָּב לַאֲחוֹרָא, וְלָא מְקַטְרֵג לֵיהּ. וְעַל דָּא אִסְתַּלְּקוּ אִלֵּין ב' אַתְוָון, דְּלָא יְדַע בְּהוּ בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי.