Zohar Chadash Noach Paragraph 141

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

141.1 וּמֵרוֹב צַעֲרָם וְדוֹחֲקָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ.

141.2 וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב.

141.3 מַה לְּעֵת עֶרֶב, דְּלָא הֲוָה נְהִירָא לְהוֹן שַׁעֲתָא דְּרַוְוחָא, כְּמָה דַּהֲוַת עֲבִידָא בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְקַטְלֵי צַדִּיקַיָא, וְאִתְחַשַׁךְ יְמָמָא, וְאַעֲרֵיב לָהֶן שִׁמְשָׁא וְלָא יָכְלִין לְמֵיקַם מִן קֳדָם דּוֹחֳקָא סַגִּיאָה דַּהֲוֵי עֲלֵיהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה, ד) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב.

141.4 כִּי פָנָה הַיּוֹם, אֵלוּ הֵן צַדִּיקַיָיא הַמְאִירִים כַּשֶׁמֶשׁ.

141.5 כִּי יִנָטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּעוֹלְלוֹת בָּצִיר וְזֶהוּ לְעֵת עֶרֶב וְלֹא בִּזְמַן דִּנְהִירִין לְהוֹן צַדִּיקַיָא כְּשִׁמְשָׁא.