Zohar Chadash

Lech Lecha

Zohar Online supplemental Zohar text. Paragraph 22 of 115.

Current paragraph
22
Reference units
115

Paragraph 22

Unpointed Text

22.1 אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי, כָּל נִשְׁמוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים, נִגְזְרוּ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לִנְהֹג אֶת הַגּוּף, כְּאָב הַמַּנְהִיג אֶת הַבֵּן.

22.2 כִּי בִּלְתִּי הַנְּשָׁמָה, לֹא יוּכַל הַגּוּף לְהִתְנַהֵג, וְלֹא לָדַעַת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ.

22.3 דְּהָא אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, הַנְּשָׁמָה הִיא מוֹרָה וּמְלַמְּדָה לָאָדָם, וּמֵחַנַכְתּוֹ בְּכָל דֶּרֶךְ יָשָׁר.

22.4 וּבְשָׁעָה שֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ מִמְּקוֹם הַקּוֹדֶשׁ, מְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית, יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא א"ב, לְלַמֵּד אֶת הַגּוּף, וְרָ"ם עָלָיו, שֶׁמִּמָּקוֹם רָם וְנִשָּׂא בָּאָה.

22.5 וּמָה אוֹמֵר לָהּ, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, מִדִּירָתְךָ, וּמִמְּקוֹמְךָ, וּמֵהַנָּאָתְךָ.

22.6 וּמִבֵּית אָבִיךָ, אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב זוֹ הִיא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה.

22.7 אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, כְּלוֹמַר לְגוּף פְּלוֹנִי, לְגוּף קָדוֹשׁ.

22.8 לְגוּף יָשָׁר.

22.9 וְעִם כָּל דָּא, וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ, אוֹתָם הַנּוֹהֲגִים עִמְּךָ מִדּוֹת טוֹבוֹת, מִדּוֹת יְשָׁרוֹת.

22.10 אוֹתָם הַמְבָרְכִים אוֹתִי בִּשְׁבִילְךָ, וְאוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי.

22.11 וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, אוֹתָם הַמְקַלְּלִים אוֹתְךָ, וּמְקַלְקְלִים מַעֲשֵׂיהֶם וּדְרָכֵיהֶם.

22.12 (שם) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'.

22.13 כֵּיוָן שֶׁנִּתְבָּרְכָה בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת הַלָּלוּ, מַה כְּתִיב, וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא אָב לַגּוּף.

22.14 וְרָם מִמְּקוֹם הָרָמִים.

22.15 כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', לְהִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁנִּצְטַוָּה לְהַנְהִיגוֹ וּלְלַמְּדוֹ.

22.16 אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, רְאֵה מַה כְּתִיב בֵּיהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לִיכָּנֵס בַּגּוּף, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, הַמְזוּמָן לִיכָּנֵס עִם הַנְּשָׁמָה בְּיַחַד כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד אָדָם, וּמִנַּיִן שֶׁנִּקְרָא יֵצֶר הָרָע כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית, ח) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְזֶהוּ לוֹט שֶׁנִּתְאָרֵר בָּעוֹלָם.

22.17 וְאָזְלָא הָא כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַנָּחָשׁ שֶׁהֵשִּׁיא לְחַוָּה, הוּא יֵצֶר הָרָע.

22.18 וְרָאִינוּ שֶׁנִּתְקַלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא לוֹט.

22.19 שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה בָּא לִיכָּנֵס בַּגּוּף, מִיָּד וַיֵּלֶךְ

22.20 תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָגֵן לְצַדִּיקַיָא, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּהוֹן בְּנֵי אֱנָשָׁא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָגִין עַל אַבְרָהָם, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בֵּיהּ וּבְאִנְתְּתֵיהּ.

22.21 תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְעַדֵּי מֵעִם שָׂרָה.

22.22 בְּהַהוּא לֵילְיָא, אָתָא פַּרְעֹה לְמִיקְרַב בַּהֲדָהּ.

22.23 אֲתָא מַלְאָכָא, וְאַלְקֵי לֵיהּ.

22.24 כָּל אֵימַת דְּהֲוָה שָׂרָה אָמְרָה אַלְקֵי, הֲוָה מַלְקֵי.

22.25 וְאַבְרָהָם הוּא אַתְקֵיף בְּמָארֵיהּ, דְּהָא שָׂרָה לָא יְהוֹן יָכְלֵי לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ.

22.26 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי, כח) וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח.

22.27 וְהָכָא נִסְיוֹנָא הִיא, דְּלָא הִרְהֵר אַבְרָהָם אֲבַתְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

22.28 אָמַר רַבִּי, תָּא חֲזֵי דְבְּגִין כָּךְ, לָא פַקֵּיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַחֲתָא לְמִצְרַיִם, אֶלָּא הוּא מִגַּרְמֵיהּ נָחַת, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי עָלְמָא, דַּאֲמַר לֵיהּ כָּךְ, וּלְבָתַר אִצְטָעֵר עַל אִנְתְּתֵיהּ.

22.29 עַד כָּאן.

22.30 אִתּוֹ לוֹט, שֶׁהוּא מְזוּמָן לִיכָּנֵס עִמּוֹ, וּלְהַשְּׂטִין לָאָדָם, וְלִהְיוֹת מְקַטְרֵג לְהַנְּשָׁמָה.

22.31 אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר ר' אִידֵי, מִנַּיִן מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁהוּא מָשָׁל עַל הַנְּשָׁמָה.

22.32 מִמַּה דִּכְתִיב אַחַר כַּךְ, (שם יב) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, זֶהוּ הַגּוּף.

22.33 וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו, מְשׁוּתָּף וְנִדְבַּק עִם הַגּוּף.

22.34 וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם.

22.35 וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, כּוּלָּם מְדוּבָּקִים לָלֶכֶת בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, הוֹלְכִים אַחֲרֵי בִּצְעָם וְהִרְהוּרִים.

Pointed Text

22.1 אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר ר' אִידֵי, מִנַּיִן מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁהוּא מָשָׁל עַל הַנְּשָׁמָה. מִמַּה דִּכְתִיב אַחַר כַּךְ, (שם יב) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, זֶהוּ הַגּוּף. וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו, מְשׁוּתָּף וְנִדְבַּק עִם הַגּוּף. וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, כּוּלָּם מְדוּבָּקִים לָלֶכֶת בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, הוֹלְכִים אַחֲרֵי בִּצְעָם וְהִרְהוּרִים.