Zohar Vayeilech Daf רפד:

Pointed Text (Vocalized Zohar, Israel 2013)

רפד:.1 וְאֵימָתַי. מִפַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאֵילָךְ. וּכְדֵין זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ (בלילה), תּוּשְׁבְּחָן. וּזְמִירוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא כה) לֹא תִזְמוֹר. וּכְתִיב (ישעיה כח) זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה, אַעְקְרוּתָא מֵאַתְרַיְיהוּ כָּל אִינּוּן תַּקִּיפִין, דְּהָא כַּד עָיִּיל לֵילְיָא, כַּמָה עֲרִיצִים גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא, אָזְלִין וְשַׁיְיטָן (ושטיין) בְּעָלְמָא לְקַטְרְגָא. מִפַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאֵילָךְ, אִתְּעַר רוּחָא חֲדָא וְאַעְקַר לְכֻלְּהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ, וְאַעְבַּר לוֹן דְּלָא יִשְׁלְטוּן. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, תּוּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּלֵילְיָא, וְכָל דָּא לָמָּה. צְבִי לַצַּדִּיק, לְאִזְדַּוְּוגָא בְּזִוּוּגָא חֲדָא (לקודשא) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה חֲדָא.

רפד:.2 וְאוֹמֵר רָזִי לִי רָזִי לִי, דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה. דָּא הוּא רוּחַ קַדִּישָׁא, אֲבָל אוֹי לִי עַל דָּרָא, וְעַל עָלְמָא. בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, דְּכֻלְּהוּ מְשַׁקְּרָן בֵּיהּ. מְשַׁקְּרָן בְּהוּ בְּגַרְמַיְיהוּ, וְלָא דַּי דִּמְשַׁקְּרָן בְּגַרְמַיְיהוּ (ממש), אֶלָּא אִינּוּן בְּנִין דְּאוֹלִידוּ מִתְשַׁקְּרָן בְּהַהוּא שִׁקְרָא דִּלְהוֹן, וְאִשְׁתְּכָחוּ פְּגִימִין לְעֵילָּא וְתַתָּא.

רפד:.3 כֵּיוָן דְּאִסְתָּכַּל יְשַׁעְיָהוּ בְּהַאי, כָּנִישׁ לְאִינּוּן דַּחֲלִין חַטָּאָה, וְאוֹלִיף לוֹן אֹרַח קַדִּישָׁא לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה דְּמַלְכָּא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּנַיְיהוּ קַדִּישִׁין. כֵּיוָן דְּאִתְקְדָּשׁוּ אִלֵּין, אִינּוּן בְּנִין דְּאוֹלִידוּ אִקְרוּן עַל שְׁמֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ח׳:י״ח) הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְיָ' לְאוֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל, דִּפְרִישָׁן מִשְּׁאַר עַמִּין.

רפד:.4 דָּבָר אַחֵר מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, וַאֲרוֹן קַיְּימָא קַדִּישָׁא קַמַּיְיהוּ, שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל דְּמִסְטְרָא חַד דְּאַרְעָא, תּוּשְׁבְּחָן וְחֵדוּ וְקַל מְזַמְּרֵי עִלָּאֵי, דִּמְזַמְּרֵי בְּאַרְעָא. כְּדֵין צְבִי לַצַּדִּיק, תּוּשְׁבְּחָא דְּמֹשֶׁה הֲוָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. דִּבְכָל אֲתָר דְּאָרוֹן הֲוָה שָׁארֵי בְּאַרְעָא, הֲווֹ שַׁמְעֵי קָלָא דְּאַמְרֵי, (דברים ד׳:מ״ד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אוֹי לִי דְּבוֹגְדִים בָּגָדוּ, דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁקְּרָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְעַקְּרָא מֵאַרְעָא זִמְנָא חֲדָא. וּבְגִין דְּאִתְאֲחָדוּ בֵּינַיְיהוּ שִׁקְרָא דִּלְהוֹן, יִתְעַקְּרוּן זִמְנָא תִּנְיָינָא, עַד דְּיִשְׁתְּלִים חוֹבַיְיהוּ בְּאַרְעָא אַחֲרָא.

רפד:.5 (דברים ל״א:כ״ו) לָקוֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְגוֹ'. הָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֶיךָ. אֵל. אֱלֹהֵינוּ.

רפד:.6 דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב, (שמות ג׳:ה׳) כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. אַדְמַת קֹדֶשׁ וַדַּאי, דְּהַיְינוּ אֶרֶץ הַחַיִּים. אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, עָלָיו וַדַּאי, הַיְינוּ בְּקַדְמִיתָא, וְכָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד, לְעֵד וַדַּאי דְּיַסְהִיד סַהֲדוּתָא.

רפד:.7 תְּלָתָא אִינּוּן דְּקַיְימוּ בְּסַהֲדוּתָא לְאַסְהֲדָא, וְאִלֵּין אִינּוּן: בְּאֵר דְּיִצְחָק, גּוֹרָל, וְאַבְנָא דְּשַׁוֵּי יְהוֹשֻׁעַ. וְדָא שִׁירָתָא, סַהֲדוּתָא יַתִּיר מִכֹּלָּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִי הָכִי אַרְבַּע אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי, אֲבָל גּוֹרָל לָא כְּתִיב בֵּיהּ סַהֲדוּתָא.

רפד:.8 בְּאֵר דְּיִצְחָק מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (בראשית כ״א:ל׳) בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה וְגוֹ'. גּוֹרָל, דִּכְתִּיב, (במדבר כ״ו:נ״ו) עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ, דְּהֲוָה אָמַר, דָּא לִיהוּדָה, וְדָא לְבִנְיָמִין, וְכֵן לְכֻלְּהוּ. אַבְנָא דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּכְתִּיב, (יהושע כ״ד:כ״ז) הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה. וְהָכָא, וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. וּכְתִיב, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, הִיא וַדַּאי אַסְהִידַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.

רפד:.9 תָּאנָא, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִּיב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ', אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תּוּמָּם. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, מַהוּ אֶת דִּבְרֵי, אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת מִבָּעֵי לֵיהּ. וּמַהוּ עַד תּוּמָּם. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא בְּרָזָא דְּמַתְנִיתִין, כָּל אִינּוּן מִלֵּי דְּאָמַר מֹשֶׁה, כֻּלְּהוּ מִתְגַּלְּפֵי בִּשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אִינּוּן מִלִּין הֲווֹ אַתְיָין, וְסַלְּקִין וְנַחְתִּין, וּמִתְגַּלְּפִין תַּמָּן. וְכָל מִלָּה וּמִלָּה הֲוָה אַתְיָיא קַמֵּי מֹשֶׁה לְאִתְגַּלְּפָא עַל יְדוֹי וְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב עַד תּוּמָּם.

רפד:.10 רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, שִׁירָה הַזֹּאת מִבָּעֵי לֵיהּ: מַאי קָא רְמִיזָא. אֶלָּא שִׁירָתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים א׳:א׳) שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵי. (דתניא כתיב) (תהילים צ״ב:א׳) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְיוֹם הַשַּׁבָּת מַמָּשׁ. שִׁיר דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר. (שיר השירים אשר לשלמה, שיר דקודשא בריך הוא אמר) (והכא את דברי השירה הזאת, שירה דקודשא בריך הוא אמר)