Volume III

Metzora

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 56a, reference page 8 of 9.

Current daf
56a
Reference units
9

Daf 56a

Unpointed Text

56a.1 מכוון בסיומא דדינא קשיא, דאפיק בסטרוי בגליפוי טהירין בשייפוי. ובגין כך עשו זוהמא דאתהתיך מדהבא.

56a.2 ועל דא תנינן, דבעי בר נש לכוונא בההיא שעתא ברעותא דמאריה בגין דיפוק בנין קדישין לעלמא. ואי תימא יצחק לא אתכוון!? -- לאו הכי! אלא אתכוון בקדושה ואתכוון בסיומא דההוא אתר. ואשתכח - כד נפק ההיא טפה קדמאה - בההוא אתר ממש. ועל דא כתיב "כלו כאדרת שער" (בראשית כה, כה).

56a.3 תא חזי, דוד בשפירו דסומקא נפק, ואתאחד בקדושה דמאריה. ועל דא כתיב "והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי" (ש"א טז, יב). אבל יעקב בוכרא הוה מניה דעשו - לאו מטפה! אלא דכוונא דרעותא באילנא עלאה רברבא ותקיף. ועשו בההוא אתר דסיומא דכלא. ובגין כך כתיב "הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד" (עובדיה א, ב).

56a.4 רבי יהודה הוה מתני הכי: עשו נקרא 'ראשון' דכתיב "ויצא הראשון אדמוני כלו" (בראשית כה, כה), וקודשא בריך הוא אקרי 'ראשון' דכתיב "אני ראשון ואני אחרון ואת אחרונים אני הוא" (ישעיה מד, ו). וזמין לאתפרעא ראשון מראשון ולמבני ראשון, דכתיב "כסא כבוד מרום מראשון" (ירמיה יז, יב). ולזמנא דאתי כתיב "ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן" (ישעיה מא, כז).

56a.5 תאנא, זמינא ירושלם למהוי שורהא לעילא, ולאתקרבא עד כורסי יקרא דמלכא! הדא הוא דכתיב "בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה" (ירמיה ג, יז). כדין כתיב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים" (ישעיה ל, כו). כדין "ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט):

56a.6 ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן

56a.7 (אין רעיא מהימנא בפרשת מצורע)

56a.8 "וידבר יהו"ה אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' ויאמר יהו"ה אל משה" (ויקרא טז, א).

56a.9 רבי יהודה אמר, כיון דכתיב "וידבר יהו"ה אל משה" - אמאי זמנא אחרא "ויאמר יהו"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך"? דהא במלולא קדמאה סגי? אלא הכי תנינן, כתיב "ויקרא אל משה וידבר יהו"ה אליו" (ויקרא א, א), וכתיב "ואל משה אמר עלה אל יהו"ה" (שמות כד, א) - והא אוקמוה מלה דהכא דרגא חד ולבתר דרגא אחרא. אוף הכא - "וידבר יהו"ה אל משה" - דרגא חד, ולבתר "ויאמר יהו"ה אל משה דבר אל אהרן אחיך" - דרגא אחרא. וכלא בחד מתקלא סלקא, ומן שרשא חדא כולא אתחבר:

56a.10 "אחרי מות שני בני אהרן".

56a.11 רבי יצחק פתח: "עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה" (תהלים ב, יא), וכתיב "עבדו את יהו"ה בשמחה באו לפניו ברננה" (תהלים ק, ב). הני קראי קשיין אהדדי. אלא הכי תאנא, "עבדו את יהו"ה ביראה" - דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח קמי מאריה - בקדמיתא בעי יראה לדחלא מניה. ובגין דחלא דמאריה ישתכח לבתר דיעביד בחדוותא פקודי אורייתא. ועל דא כתיב "מה יהו"ה אלהי"ך שואל מעמך כי אם ליראה" (דברים י, יב).

56a.12 "וגילו ברעדה" - דאסיר ליה לבר נש למחדי יתיר בעלמא דין. האי במלי דעלמא. אבל במלי דאורייתא ובפקודי דאורייתא - בעי למחדי. לבתר ישתכח בר נש דיעבד בחדוותא פקודי אורייתא דכתיב "עבדו את יהו"ה בשמחה" (תהלים ק, ב).

56a.13 רבי אבא אמר, "עבדו את יהו"ה ביראה" -

56a.14 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

56a.1 וְטִפָּה דְּעֵשָׂו לָא הֲוַת כְּטִפָּה דְּיַעֲקֹב, דְּדָא שְׁלִים וְדָא לָא שְׁלִים. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא, יִצְחָק הֲוָה מְכַוִּון בְּסִיוּמָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּאַפִּיק בְּסִטְרוֹי, בִּגְלִיפוֹי טְהִירִין בְּשַׁיְיפוֹי, וּבְגִין כַּךְ עֵשָׂו, זוּהֲמָא דְּאִתְהַתִּיךְ מִדַּהֲבָא.

56a.2 וְעַל דָּא תָּנֵינָן, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהּ, בְּגִין דְּיִפּוּק בְּנִין קַדִּישִׁין לְעָלְמָא. וְאִי תֵּימָא, יִצְחָק לָא אִתְכַּוָּון. לָאו הָכֵי, אֶלָּא אִתְכַּוָּון בִּקְדוּשָּׁה, וְאִתְכַּוָּון בְּסִיוּמָא דְּהַהוּא אֲתַר, וְאִשְׁתְּכַח כַּד נָפַק הַהִיא טִפָּה קַדְמָאָה, בְּהַהוּא אֲתַר מַמָּשׁ, וְעַל דָּא כְּתִיב, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר.

56a.3 תָּא חֲזֵי, דָּוִד בִּשְׁפִירוּ דְּסוּמָקָא נָפַק, וְאִתְאֲחָד בִּקְדוּשָּׁה דְּמָארֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמואל א ט״ז:י״ב) וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. אֲבָל יַעֲקֹב בּוּכְרָא הֲוָה מִנֵּיהּ דְּעֵשָׂו, לָאו מִטִּפָּה, אֶלָּא דְּכַוָּונָה דִּרְעוּתָא, בְּאִילָנָא עִלָּאָה רַבְרְבָא וְתַקִּיף, וְעֵשָׂו בְּהַהוּא אֲתַר דְּסִיוּמָא דְּכֹלָּא, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, (עובדיה א׳:ב׳) הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד.

56a.4 רִבִּי יְהוּדָה הֲוָה מַתְנֵי הָכֵי. עֵשָׂו נִקְרָא רִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ה:כ״ה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי רִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, (ישעיהו מ״ד:ו׳) אֲנִי רִאשׁוֹן ואֲנִי אַחֲרוֹן וְאֶת אַחֲרוֹנִים אֲנִי הוּא. וְזַמִּין לְאִתְפָּרְעָא רִאשׁוֹן מֵרִאשׁוֹן. וּלְמִבְנֵי רִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, (ירמיהו י״ז:י״ב) כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיהו מ״א:כ״ז) רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּהּ הִנָּם וְלִיְרוּשָׁלַ ם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן.

56a.5 תָּאנָא, זְמִינָא יְרוּשָׁלַם, לְמֶהֱוִי שׁוּרָהָא לְעֵילָּא וּלְאִתְקָרְבָא עַד כּוּרְסֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ג׳:י״ז) בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלַ ם כִּסֵּא יְיָ'. כְּדֵּין כְּתִיב, (ישעיהו ל׳:כ״ו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם. כְּדֵין (זכריה י״ד:ט׳) בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.