Volume III

Metzora

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 54a, reference page 4 of 9.

Current daf
54a
Reference units
9

Daf 54a

Unpointed Text

54a.1 רבי יהודה פתח ואמר: "יושב בשמים ישחק יהו"ה ילעג למו" (תהלים ב, ד).

54a.2 "יושב בשמים ישחק" - דא יצחק דאתי מסטרא דחמרא. נהיר בקדמיתא וחייך, ולבתר זעים ותריך! הדא הוא דכתיב "יושב בשמים" ולא כתיב "יושב שמים". "ישחק" - נהיר וחייך. ועל דא דינא נהיר וחייך להו לרשיעייא.

54a.3 ולבתר מה כתיב? "אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו" (תהלים ב, ה). וכך ארחי דחייביא! קודשא בריך הוא נהיר להו בהאי עלמא ונהיר לון אנפין - כחמרא דנהיר בקדמיתא, ולבתר זעים וקטיל! וקודשא בריך הוא משיך לון לחייביא. אי יהדרון לקבליה - יאות, ואי לא - שצי לון מההוא עלמא דאתי, ולית לון ביה חולקא וישתצון מכלא!

54a.4 אתון לאתדכאה - מסייעין לון. וקודשא בריך הוא מדכי לון וקריב לון לגביה, וקארי עלייהו 'שלום'. הדא הוא דכתיב "שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו'" (ישעיה נז, יט):

54a.5 "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ [אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כׇּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא]" (ויקרא טו, כה)

54a.6 רבי חייא פתח ואמר: "הנה יום בא ליהוה וְחֻלַּק שללך בקרבך" (זכריה יד, א)

54a.7 האי קרא הכי מבעי ליה "הנה יום יבא"! מאי "הנה יום בא"? אלא שכבר בא עד לא אברי עלמא! והוא יום דביה יעביד דינא לחייביא. והוא יום דביה יתפרע קודשא בריך הוא מאינון דעקון לון לישראל. האי יום "בא" וקאים קמי קודשא בריך הוא, ותבע מניה למעבד דינא ולשיצאה עמין. ואתיהיב ליה רשו - כמה דאת אמר "ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה וגו'" (זכריה יד, ב).

54a.8 רבי יצחק אמר: תרין יומין אינון לקודשא בריך הוא! חד שארי עמיה, וחד אתי לקמיה. ובאלין עביד קודשא בריך הוא קרבין בכלא. וכד האי יומא אתי לאגחא קרבא - אזדווג בההוא יומא אחרא, ונטיל זיינין על זייניה ואגח קרבא בכלא באינון ראמין ונמוכין. הדא הוא דכתיב "כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל" (ישעיה ב, יב).

54a.9 רבי שמעון אמר: "ואשה כי יזוב זוב דמה וגו'" - היינו דכתיב "חרב ליהוה מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו) - "מָלְאָה דָם" ודאי! דכתיב "כי יזוב זוב דמה ימים רבים".

54a.10 "בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ" - היינו דכתיב "וישקוד יהו"ה על הרעה ויביאהָ עלינו" (דניאל ט, יד). דתנינן, קודשא בריך הוא אקדים פורענותא לעלמא, חייביא מקדמין פורענותא בחוביהון למיתי לעלמא.

54a.11 "אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ" - היינו "ויספתי ליסרה אתכם" (ויקרא כו, יח). מהו "ויספתי ליסרה"? אוסיף דינא על דינא, ואתן דמא על דמא! יתיר על מה דאית בההוא "חרב ליהוה מלאה דם"!

54a.12 כתיב "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם" (בראשית ח, כא). מהו "לא אוסיף"? אלא לא אתן עוד 'תוספת' לההוא חרב. אלא כגוונא דיכיל עלמא למסבל. והא כתיב "ויספתי"!? -- אלא "ליסרה" כתיב, ולא לשיצאה! הדא הוא דכתיב "אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ".

54a.13 "כׇּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ" - מהו "כל ימי זוב טומאתה"? אלא חייביא מסאבין בחוביהון לגרמיהון ומסאבין לאתר אחרא, כמה דאת אמר "כי את מקדש יהו"ה טִמא" (במדבר יט, כ). ואתער רוח מסאבא עלייהו.

54a.14 ולזמנא דאתי זמין קודשא בריך הוא לדכאה להו לישראל ולאעברא לההוא רוחא מסאבא מעלמא, דכתיב "לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא" (ישעיה נב, א), וכתיב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב) - "מן הארץ" ודאי!

54a.15 רבי חזקיה הוה יתיב קמיה דרבי אלעזר ליליא חד.

54a.16 קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא.

54a.17 פתח רבי אלעזר ואמר: "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב [וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה] גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים [עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה]" (קהלת ז, יד).

54a.18 "ביום טובה היה בטוב" - בזמנא דאסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא - בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא. דהא כד שארי טיבותא דקודשא בריך הוא בעלמא - בכלא שארי! ובכלא עביד טיבו ואסגי ליה בעלמא! ובגין כך יתחזי בר נש באתגלייא בשוקי ויעביד טיבו - דלשרי עליה טיבו אחרא. הדא הוא דכתיב "ביום טובה היֵה בטוב" - "היֵה בטוב" ודאי!

54a.19 "וביום רעה רְאֵה" - לא כתיב "וביום רעה היה ברע" - אלא "ביום רעה ראה"! דהא בשעתא דדינא תלייא בעלמא - לא לבעי ליה לאיניש לאתחזאה בשוקא ולמיהך יחידאה בעלמא.

54a.20 (אין רעיא מהימנא בפרשת מצורע)

Pointed Text

54a.1 וּבְגִין כָּךְ כָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ מִבֵּי מַלְכָּא, נָטִיל, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ. וְעַל דָּא הוּא קָאִים לְדַכְּאָה לְכָל אִינּוּן דְּעָאלִין לְבֵי מַטְרוֹנִיתָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח מִסְאֲבָא בְּאִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְגוֹ'.

54a.2 רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהילים ב׳:ד׳) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק יְיָ' יִלְעַג לָמוֹ. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, דָּא יִצְחָק דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחַמְרָא, נָהִיר בְּקַדְמִיתָא, וְחַיִיךְ, וּלְבָתַר זָעִים וְתָרִיךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם וְלָא כְּתִיב, יוֹשֵׁב שָׁמַיִם. יִשְׂחָק, נָהִיר וְחַיִיךְ. וְעַל דָּא דִּינָא נָהִיר וְחַיִיךְ, לְהוּ לְרַשִׁיעַיָּיא.

54a.3 וּלְבָתַר מַה כְּתִיב, אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהַלֵמוֹ. וְכַךְ אָרְחֵי דְּחַיָּיבַיָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָהִיר לְהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְנָהִיר לוֹן אַנְפִּין כְּחַמְרָא, דְּנָהִיר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר זָעִים וְקָטִיל. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָשִׁיךְ לוֹן לְחַיָּיבַיָּא, אִי יְהַדְרוּן לָקֳבְלֵיהּ, יָאוּת, וְאִי לָא שָׁצֵי לוֹן מֵהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, וְלֵית לוֹן בֵּיהּ חוּלָקָא, וְיִשְׁתֵּצוּן מִכֹּלָּא. אַתּוּן לְאִתְדַכְּאָה, מְסַיְּיעִין לוֹן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְדַכֵּי לוֹן וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְקָארִי עָלַיְיהוּ שָׁלוֹם. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב (ישעיהו נ״ז:י״ט) שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב וְגוֹ'.

54a.4 (ויקרא ט"ז) וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ וְגוֹ'. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (זכריה י״ד:א׳) הִנֵּה יוֹם בָּא לַיְיָ' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, הִנֵּה יוֹם יָבֹא, מַאי, הִנֵּה יוֹם בָּא. אֶלָּא שֶׁכְּבָר בָּא, עַד לָא אִבְרֵי עָלְמָא, וְהוּא יוֹם דְּבֵיהּ יַעְבִיד דִּינָא לְחַיָּיבַיָּא. וְהוּא יוֹם דְּבֵיהּ יִתְפְּרַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן דְּעָקוּן לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. הַאי יוֹם בָּא וְקָאִים קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָבַע מִנֵּיהּ לְמֶעְבַּד דִּינָא וּלְשֵׁצָאָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (זכריה י״ד:ב׳) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַם לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'.

54a.5 רִבִּי יִצְחָק אָמַר, תְּרֵין יוֹמִין אִינּוּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חַד שָׁארֵי עִמֵּיהּ, וְחַד אָתֵי לְקַמֵּיהּ, וּבְאִלֵּין עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קְרָבִין בְּכֹלָּא. וְכַד הַאי יוֹמָא, אָתֵי לְאַגָּחָא קְרָבָא, אִזְדְּוַּוג בְּהַהוּא יוֹמָא אָחֳרָא, וְנָטִיל זַיְינִין עַל זַיְינֵיהּ, וְאָגַח קְרָבָא בְּכֹלָּא, בְּאִינּוּן רָאמִין וּנְמוּכִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ב׳:י״ב) כִּי יוֹם לַיְיָ' צְבָאוֹת, עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל.

54a.6 רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ וְגוֹ'. הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (ישעיהו ל״ד:ו׳) חֶרֶב לַיְיָ' מָלְאָה דָם. מָלְאָה דָם וַדַּאי, דִּכְתִּיב כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים. בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (דניאל ט׳:י״ד) וַיּשְׁקוֹד יְיָ' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ. דְּתָנֵינָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַקְדִּים פּוּרְעָנוּתָא לְעָלְמָא, חַיָּיבַיָּא מְקַדְּמִין פּוּרְעָנוּתָא בְּחוֹבֵיהוֹן לְמֵיתֵי לְעָלְמָא, אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ. הַיְינוּ (ויקרא כ״ו:י״ח) וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, מַהוּ וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה. אוֹסִיף דִּינָא עַל דִּינָא, וְאֶתֵּן דָּמָא עַל דָּמָא, יַתִּיר עַל מַה דְּאִית בְּהַהוּא חֶרֶב לַיְיָ' מָלְאָה דָם.

54a.7 כְּתִיב, (בראשית ח׳:כ״א) לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. מַהוּ לֹא אוֹסִיף. אֶלָּא, לָא אֶתֵּן עוֹד תּוֹסֶפֶת לְהַהוּא חֶרֶב, אֶלָּא כְּגַוְונָא דְּיָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל. וְהָא כְּתִיב וְיָסַפְתִּי. אֶלָּא לְיַסְּרָה כְּתִיב, וְלָא לְשֵׁיצָאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, אוֹ כִּי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ.

54a.8 כָּל יְמֵי זוֹב טוּמְאָתָהּ. מַהוּ כָּל יְמֵי זוֹב טוּמְאָתָהּ. אֶלָּא חַיָּיבַיָּא מְסָאֲבִין בְּחוֹבֵיהוֹן לְגַרְמֵיהוֹן, וּמְסָאֲבִין לַאֲתַר אָחֳרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר י״ט:כ׳) כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ' טִמֵּא. וְאִתְּעַר רוּחַ מִסְאֲבָא עָלַיְיהוּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַכְּאָה לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל וּלְאַעְבְּרָא לְהַהוּא רוּחָא מִסְאֲבָא מֵעָלְמָא. דִּכְתִּיב, (ישעיהו נ״ב:א׳) לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא. וּכְתִיב (זכריה י״ג:ב׳) וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. מִן הָאָרֶץ וַדַּאי. (מאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה ודאי)

54a.9 רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר, לֵילְיָא חַד קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (קהלת ז׳:י״ד) בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וְגוֹ' גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, בְּזִמְנָא דְּאַסְגֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֶסֶד בְּעָלְמָא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיהַךְ בְּשׁוּקֵי וּלְאִתְחֲזָאָה קָמֵי כֹּלָּא, דְּהָא כַּד שָׁארֵי טִיבוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא, בְּכֹלָּא שָׁארֵי, וּבְכֹלָּא עָבִיד טִיבוּ וְאַסְגֵּי לֵיהּ בְּעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ, יִתְחֲזֵי בַּר נָשׁ בְּאִתְגַּלְיָא בְּשׁוּקֵי, וְיַעְבִיד טִיבוּ דְּלִשְׁרֵי עָלֵיהּ טִיבוּ אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב. הֱיֵה בְטוֹב וַדַּאי.

54a.10 וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. לָא כְּתִיב וּבְיּוֹם רָעָה הֱיֵה בְּרָע, אֶלָּא, בְּיוֹם רָעָה רְאֵה. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא, לָא לִבְעֵי לֵיהּ לֶאֱינִישׁ לְאִתְחֲזָאָה בְּשׁוּקָא וּלְמֵיהַךְ יְחִידָאָה בְּעָלְמָא. דְּהָא כַּד דִּינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא, עַל כֹּלָּא שָׁארֵי. וּמַאן דְּפָגַע בֵּיהּ, וְאַעְרַע קַמֵּיהּ, יִתְדָּן בְּהַהוּא דִּינָא. וּכְדֵין כְּתִיב, (משלי י״ג:כ״ג) וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט. דְּהָא מִשְׁפָּט אִסְתַּלָּק מִצֶדֶק, וְלָא שַׁרְיָין דָּא בְּדָא עַל עָלְמָא. וְעַל דָּא רְאֵה. רְאֵה וַהֲוִי נָטִיר, אַשְׁגַּח וְעַיֵין לְכָל סְטָר. וַהֲוִי יָדַע, דִּבְכֻלְּהוּ שַׁרְיָא דִּינָא, וְלָא תִּפּוּק לְבַר, וְלָא תִּתְחֲזֵי בְּשׁוּקָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁרֵי עֲלָךְ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּגַם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים. כַּמָה דְּכַד שָׁארֵי טִיבוּ בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא, כַּךְ, כַּד שַׁרְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא שָׁארֵי עַל כֹּלָּא, וּמַאן דְּאִעְרַע בֵּיהּ אִתְפַּס.