Volume III

Kedoshim

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 87b, reference page 16 of 17.

Current daf
87b
Reference units
17

Daf 87b

Unpointed Text

87b.1 הרביעית מזדווגת כנסת ישראל לקב"ה והלולא חד אשתכח, דכתיב "קדש הלולים" - הלולא וחדווא בזמנא חדא. מאי "שנה הרביעית"? דא קב"ה. ותנינן "שנה הרביעית" דא כנסת ישראל דאיהי קיימא רביעאה לכורסייא. וכלא חד! דהא כדין קב"ה מזדווג בה בכנסת ישראל וכדין היא 'קדש', והלולא קדישא אשתכח. וכדין חיילין אתמנן על עלמא על כל מלה ומלה כדקא חזי ליה. מכאן ולהלאה מתברכאן כלהו ושארי למיכל; דהא כלהו בשלימותא דכלא, בשלימותא דעילא ותתא.

87b.2 ועד לא אשתלים בכלא מתתא ומעילא - אסיר למיכל מניה. ומאן דאכיל מניה כמאן דלית ליה חולקא בקב"ה ובכנסת ישראל. דהא ההוא איבא בלא רשותא עלאה קדישא קיימא (דלא שארי עליה עד דישתלים), ובלא רשותא תתאה דהא לא אתבסמת חילא דארעא ביה. וההוא דאכיל מניה אחזי גרמיה דלית ליה חולקא לעילא ותתא. ואי בריך עליה - ברכה לבטלה הוא! דהא קב"ה עד כאן לא שרייא עלוי ולית ביה חולקא. רחמנא לישזבינן מאינון דלא משגיחין ליקרא דמאריהון.

87b.3 זכאין אינון צדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי - עלייהו כתיב "ואורח צדיקים כאור נגה", בגין דבההוא זמנא יסתלק חויא דשריא בנוקבא בקדמיתא וייתי דכורא למשרי באתריה כד בקדמיתא, וכלא יהא שלים:

87b.4 "תאנא בזמנא דזכאה שארי בעלמא וכו'" עד "צדיק כתמר יפרח" - [ מאמר זה כבר מובא בפרשת ויקרא מדף י"ד ע"ב עד דף ט"ז ע"א ]

87b.5 רבי יוסי פתח קרא ואמר "לא תאכלו על הדם" (ויקרא יט, כו). הא בכמה אתר אוקמוה חברייא וכל הני קראי אבתריה, וכל חד וחד באתגליא. אבל האי קרא אית לאתערא ביה דכתיב "מפני שיבה תקום וגו'" (ויקרא יט, לב). "מפני שיבה" - שיבה דאורייתא סתם. "תקום" - דבעי בר נש למיקם בקיומא מכאן דבעי בר נש למיקם מקמי ספר תורה. והכי רב המנונא סבא כד הוה חמי ספר תורה הוה קם מקמיה ואמר "מפני שיבה תקום". כגוונא דא בעי בר נש למיקם בקיומיה לקמיה (דתלמיד חכם) [סבא] בגין דאיהו קאים בקיומא קדישא עלאה, ורמז לכהנא עלאה קדישא עלאה דכתיב "והדרת פני זקן" דאיהו בעלמא.

87b.6 אמר רבי שמעון מכאן רמז לתורה שבכתב ורמז לתורה שבעל פה. ותו תנינן, האי קרא לדרשה הוא דאתא - "מפני שיבה תקום" - כמה דאתערו ביה חברייא "מפני שיבה תקום" - אזהר ליה לבר נש עד לא יסתלק בסיבותא דיקים בקיומא טבא בעלמא בגין דדין הוא הדורא ליה. אבל לסוף יומוי - לית שבחא ליה לבר נש כל כך כד איהו סיב ולא יכיל למהוי ביש. אלא שבחא דיליה כד איהו בתוקפיה ואיהו טב. ושלמה מלכא צווח ואמר "גם במעלליו יתנכר נער וגו'" (משלי כ, יא). כגוונא דא כתיב "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך".

87b.7 א"ר אלעזר ודאי ארחא דא מתקנא קמן, והאי אורחא דקב"ה הוא! פתח ואמר "כי יודע יהו"ה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד" (תהלים א, ו). מאי "כי יודע יהו"ה"? אלא קב"ה יודע ואשגח בארחא דצדיקייא לאוטבא להו ולאגנא להו, והוא אזיל קמייהו לנטרא להו. ובגין כך מאן דנפיק לארחא בעי דלהוי ההיא ארחא דקב"ה וישתתף ליה בהדייהו. ובגין כך כתיב "כי יודע יהו"ה דרך צדיקים". "ודרך רשעים תאבד" - היא מגרמה, בגין דקב"ה לא

87b.8 (הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)

Pointed Text

87b.1 בָּתַר ג' שְׁנִין, אִתְפְּקָּדַת עָלֵיהּ (ס"א אתפקד עלה) חֵילָא עִלָּאָה לְעֵילָּא. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. מַאי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים. תּוּשְׁבְּחָן, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. עַד הָכָא. מִכָּאן וְאֵילָךְ רָזָא דְּמִלָּה, דְּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית מִזְדְּוָּוגַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהִלּוּלָא חַד אִשְׁתְּכַח. דִּכְתִּיב קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, הִלוּלָא וְחֶדְוָה בְּזִמְנָא (ס"א בזווגא) חֲדָא.

87b.2 מַאי שָׁנָה (הרביעית) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְתָנֵינָן, שָׁנָה הָרְבִיעִית, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי קַיְּימָא רְבִיעָאָה לְכוּרְסְיָיא, וְכֹלָּא חַד, דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִזְדַּוַּוג בָּהּ בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין הִיא קֹדֶשׁ, וְהִלּוּלָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּכַח, (וקודשא בריך הוא אזדווג בהדה) וּכְדֵין חַיָּילִין אִתְמָנָן עַל עָלְמָא, עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ מִכָּאן וּלְהָלְאָה מִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ, וְשָׁארִי לְמֵיכַל, דְּהָא כֻּלְּהוּ בִּשְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, בִּשְׁלֵימוּתָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא.

87b.3 וְעַד לָא אִשְׁתְּלִים בְּכֹלָּא מִתַּתָּא וּמֵעֵילָּא, אָסִיר לְמֵיכַל מִנֵּיהּ. וּמַאן דְּאָכִיל מִנֵּיהּ, כְּמַאן דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּהָא הַהוּא אִיבָּא בְּלָא רְשׁוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא קַיְּימָא, דְּלָא שָׁארֵי עָלֵיהּ עַד דְּיִשְׁתְּלִים. וּבְלָא רְשׁוּתָא. תַּתָּאָה, דְּהָא לָא אִסְתַכְּמַת (ס"א אתבסמת) חֵילָא דְּאַרְעָא בֵּיהּ. וְהַהוּא דְּאָכִיל מִנֵּיהּ, אַחְזֵי גַּרְמֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְאִי בָּרִיךְ עָלֵיהּ, בְּרָכָה לְבַטָּלָה הוּא. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד כָּען לָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, וְלֵית בֵּיהּ חוּלָקָא. רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבִינָן מֵאִינּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין לִיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן.

87b.4 זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עָלַיְיהוּ כְּתִיב (משלי ד׳:י״ח) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ. בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא, יִסְתָּלַק חִוְיָא דְּשַׁרְיָא בְּנוּקְבָּא בְּקַדְמִיתָא, וְיֵיתֵי דְּכוּרָא לְמִשְׁרֵי בְּאַתְרֵיהּ כַּד בְּקַדְמִיתָא, וְכֹלָּא יְהֵא שְׁלִים. תָּאנָא בְּזִמְנָא דְּזַכָּאָה שָׁארֵי בְּעָלְמָא וְכוּ' עַד צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. (אמר המגיה המאמר הזה ימצאהו המעיין בפרשת ויקרא דף י"ד ע"ב שורה כ"ד ומשלים דף י"ו ע"א שורה כ"ב)

87b.5 רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא וְאָמַר, (ויקרא י״ט:כ״ו) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. הָא בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְכָל הָנֵי קְרָאֵי אֲבַתְרֵיהּ. וְכָל חַד וְחַד בְּאִתְגַּלְיָיא. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִתְעָרָא בֵּיהּ, דִּכְתִיב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'. מִפְּנֵי שֵׂיבָה, שֵׂיבָה דְּאוֹרַיְיתָא סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא (מכאן דבעי בר נש למיקם) מִקָּמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְהָכִי רַב הַמְנוּנָא (ס"א ייסא) סָבָא, כַּד הֲוָה חָמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, הֲוָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאָמַר מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. (כד הוה חמי חומש דאורייתא הוא קם מקמיה) (ס"א עביד ליה הדורא) (והוי אמר והדרת פני זקן) כְּגַוְונָא דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְתַּלְמִיד חָכָם, בְּגִין דְּאִיהוּ קָאִים בְּקִיּוּמָא (נ"א בדיוקנא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְרָמַז לְכַהֲנָא עִלָּאָה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּכְתִיב וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, דְּאִיהוּ בְּעָלְמָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְרֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

87b.6 וְתוּ תָּנֵינָן, הַאי קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתָא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, כְּמָה דְּאִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, אַזְהַר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, עַד לָא יִסְתָּלַק בְּסִיבוּתָא, דִּיְקוּם בְּקִיּוּמָא טָבָא בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּדֵין הוּא הִדּוּרָא לֵיהּ, אֲבָל לְסוֹף יוֹמוֹי לֵית שְׁבָחָא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כָּל כַּךְ, כַּד אִיהוּ סִיב וְלָא יָכִיל לְמֶהֱוִי בִּישׁ. אֶלָּא שְׁבָחָא דִּילֵיהּ, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וְאִיהוּ טַב. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (משלי כ׳:י״א) גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (קהלת י״ב:א׳) וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (הכי הוא) אוֹרְחָא דָּא מְתֻקָּנָא קָמָן, וְהַאי אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.