Volume III

Kedoshim

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 80a, reference page 1 of 17.

Current daf
80a
Reference units
17

Daf 80a

Unpointed Text

80a.1 כתיב "וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ" (תהלים ה, יב), וכתיב "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (תהלים קמ, יד), וכתיב "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך יהו"ה" (תהלים ט, יא).

80a.2 ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן:

80a.3 (הדף מכיל רק זוהר של פרשת אחרי מות ופרשת קדושים - ללא רעיא מהימנא)

80a.4 [דף פ ע"א] "וידבר יהו"ה אל משה לאמר. דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יהו"ה אלהיכם" (ויקרא יט, ב).

80a.5 רבי אלעזר פתח "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו'" (תהלים לב, ט).

80a.6 בכמה זמנין אורייתא אסהידת בהו בבני נשא, כמה זמנין ארימת קלין לכל סטרין לאתערא להו, וכלהו דמיכין בשינתא בחוריהון, לא מסתכלין ולא משגיחין. בהיך אנפין יקומון ליומא דדינא עלאה כד יתבע לון מלכא עלאה עלבונא דאורייתא דצווחת לקבליהון ולא אהדרו אפין לקבלה! דכלהו פגימין בכלא - דלא ידעו מהימנותא דמלכא עלאה. ווי לון! ווי לנפשהון! דהא אורייתא בהו אסהידת ואמרת "מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו" (משלי ט, טז).

80a.7 מהו "חסר לב"? דלית ליה מהימנותא. דמאן דלא אשתדל באורייתא - לאו ביה מהימנותא ופגים הוא מכלא. "אמרה לו" - 'אומרה לו' מבעי ליה כמה דאת אמר "אומרה לאל סלעי" - מהו "אמרה"? אלא לאכללא ולאתוספא אורייתא דלעילא דהיא קרייה ליה 'חסר לב', פגים מהימנותא. דהכי תנינן כל מאן דלא אשתדל באורייתא אסיר למקרב לגביה לאשתתפא בהדיה ולמעבד ביה סחורתא, וכ"ש למהך עמיה באורחא, דהא לית ביה מהימנותא.

80a.8 תנינן כל בר נש דאזיל בארחא ולית עמיה מלי דאורייתא - אתחייב בנפשיה. כל שכן מאן דאזדווג בארחא עם מאן דלית ביה מהימנותא, דלא חשיב ליקרא דמאריה ודידיה, דלא חס על נפשיה.

80a.9 ר' יהודה אומר מאן דלא חס על נפשיה - היך ישלוף נפשא דכשרא לבריה? ועל דא כתיב "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין".

80a.10 זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעין ארחוי דקב"ה, ומקדשי גרמייהו בקדושה דמלכא ואשתכחו קדישין בכלא, ובגין כך משלפי רוחא דקדושה מלעילא, ובנייהו כלהו זכאי קשוט ואקרון 'בני מלכא' 'בנין קדישין'. ווי להון לרשיעייא דכלהו חציפין ועובדייהו חציפין. בגיני כך ירתין בנייהו נפשא חציפא מסטרא דמסאבא, כמה דכתיב "ונטמתם בם" - אתא לאסתאבא מסאבין ליה.

80a.11 "אל תהיו כסוס כפרד" - דאינון מארי זנותא על כלא. "אין הבין" - דלא ישתדלו בני נשא בארחא דא. דאי הכי כתיב הכא "אין הבין" וכתיב התם "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין" (ישעיהו נו, יא). כלומר יהון מזדמנין אינון דאקרון 'עזי נפש'. מאי טעמא? משום ד"לא ידעו הבין".

80a.12 "והמה רועים" - מאי "רועים"?

80a.13 ["זכאין אינון אברים וכו'" - עד "למהוי בנדתה" מהרעיא מהימנא - נדפס בפרשת פנחס מאמר מתחיל "אלא פגיעה" - דף רכ"ה ע"ב]

Pointed Text

80a.1 (ויקרא י״ט:א׳-ב׳) וַיְדַבֵּר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ' אֱלֹהֵיכֶם. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (תהילים ל״ב:ט׳) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹ'. בְּכַמָּה זִמְנִין אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא, כַּמָה זִמְנִין אֲרִימַת קָלִין, לְכָל סִטְרִין לְאִתְּעָרָא לְהוּ, וְכֻלְּהוּ דְּמִיכִין בְּשֵׁינָתָא בְּחוֹבֵיהוֹן (ס"א בחוריהון), לָא מִסְתַּכְּלִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין, בְּהֵיךְ אַנְפִּין יְקוּמוּן לְיוֹמָא דְּדִינָא עִלָּאָה, כַּד יִתְבַּע לוֹן מַלְכָּא עִלָּאָה עֶלְבּוֹנָא דְּאוֹרַיְיתָא, דִּצְוַוחַת לָקֳבְלֵיהוֹן, וְלָא אָהַדְרוּ אַנְפִּין לָקֳבְלָהּ, דְּכֻלְּהוּ פְּגִימִין בְּכֹלָּא, דְּלָא יָדְעוּ מְהֵימְנוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וַוי לוֹן, וַוי לְנַפְשֵׁהוֹן.

80a.2 דְּהָא אוֹרַיְיתָא בֵּיהּ אַסְהִידַת, וְאַמְרַת (משלי ט׳:ד׳) מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב (ס"א ואמרה) אָמְרָה לוֹ. מַהוּ חֲסַר לֵב. דְּלֵית לֵיהּ מְהֵימְנוּתָא, דְּמַאן דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לָאו בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, וּפָגִים הוּא מִכֹּלָּא (ס"א ואמרה) אָמְרָה לוֹ, אוֹמְרָה לוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים מ״ב:י׳) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי, מַהוּ אָמְרָה. אֶלָּא לְאַכְלְלָא וּלְאִתּוֹסְפָא אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא, דְּהִיא קַרְיָיהּ לֵיהּ חֲסַר לֵב, פָּגִים מִמְּהֵימְנוּתָא.

80a.3 דְּהָכִי תָּנֵינָן, כָּל מַאן דְּלָא אִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, אָסִיר לְמִקְרַב לְגַבֵּיהּ, לְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵּיהּ, וּלְמֶעְבַּד בֵּיהּ סְחוֹרְתָּא, וְכָּל שֶׁכֵּן לְמֵהַךְ עִמֵּיהּ בְּאוֹרְחָא. דְּהָא לֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא. (ועל דא) תָּנֵינָן כָּל בַּר נָשׁ דְּאָזִיל בְּאוֹרְחָא, וְלֵית עִמֵּיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אִתְחַיָּיב בְּנַפְשֵׁיהּ. כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּאִזְדַּוָּוג בְּאוֹרְחָא, עִם מַאן דְּלֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, דְּלָא חָשִׁיב לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ וְדִידֵיהּ דְּלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ.

80a.4 רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַאן דְּלָא חָס עַל נַפְשֵׁיהּ, הֵיךְ יִשְׁלוֹף נַפְשָׁא דְּכַשְׁרָא לִבְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תַּוַּוהְנָא עַל דָּרָא, וְהָא אִתְּמַר מִלָּה וְכוּ'. וְעַל דָּא כְּתִיב אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְקַדְּשֵׁי גַּרְמַיְיהוּ בִּקְדוּשָׁא דְּמַלְכָּא, וְאִשְׁתְּכָחוּ קַדִּישִׁין בְּכֹלָּא, וּבְגִין כָּךְ מְשַׁלְּפֵי רוּחָא דְּקוּדְשָׁא מִלְּעֵילָּא, וּבְנַיְיהוּ כֻּלְּהוּ זַכָּאֵי קְשׁוֹט, וְאִקְרוּן בְּנֵי מַלְכָּא בְּנִין קַדִּישִׁין. (זכאין אינון אברים וכו' עד למהוי בנדתה, מהרעיא מהימנא נדפס בפרשת פנחס מאמר מתחיל אלא פגיעה רכ"ה ע"ב).

80a.5 וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּיא, דְּכֻלְּהוּ חֲצִיפִין, וְעוֹבָדַיְיהוּ חֲצִיפִין. בְּגִינֵי כַּךְ יָרְתִין בְּנַיְיהוּ נַפְשָׁא חֲצִיפָא, מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא. כְּמָה דִּכְתִּיב וְנִטְמֵתֶם בָּם, אָתָא לְאִסְתַּאֲבָא, מְסָאֲבִין לֵיהּ. אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד, דְּאִינּוּן מָארֵי זְנוּתָא (ס"א דמסאבותא) עַל כֹּלָּא. אֵין הָבִין, דְּלָא יִשְׁתַּדְּלוּן בְּנֵי נָשָׁא בְּאָרְחָא דָּא, דְּאִי הָכֵי, כְּתִיב הָכָא אֵין הָבִין, וּכְתִיב הָתָם (ישעיהו נ״ו:י״א) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָה רוֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין. כְּלוֹמַר יֵהוֹן מִזְדַּמְּנִין אִינּוּן דְּאִקְרוּן עַזֵּי נֶפֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא יָדְעוּ הָבִין.

80a.6 וְהֵמָה רוֹעִים, מַאי רוֹעִים, אִלֵּין אִינּוּן מַדְבְּרֵי וּמַנְהִגֵי לְבַּר נָשׁ בַּגֵיהִנָּם. לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ל׳:ט״ו) לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, בְּגִין כָּךְ דְּאִינּוּן הַב הַב, לָא יָדְעוּ שָׂבְעָה. כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ. דְּהָא תַּיָּירֵי דְּגֵיהִנָּם אִינּוּן. וְכָל דָּא מַאן גָּרִים לְהוּ. בְּגִין דְּלָא אִתְקַדָּשׁוּ בְּהַהוּא זִוּוּגָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ. וְעַל דָּא כְּתִיב, קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ'. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל שְׁאָר עַמִּין לָא רַעְיָתִי לְאַדְבְּקָא בִּי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ', אַתּוּן, וְלָא שְׁאָר עַמִּין. (ועל דא כתיב הכא קדוש) בְּגִין כָּךְ, (קדושים תהיו דייקא).