Volume III

Eikev

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 272b, reference page 5 of 15.

Current daf
272b
Reference units
15

Daf 272b

Unpointed Text

272b.1 (אין זהר בדף זה אלא רק רעיא מהימנא)

272b.2 לדקדק בה'. וצריך למבצע מאתר דבשולו יפה - בגין דבשול איהו גמר פרי, ודא ו'.

272b.3 ועשרה דברים צריך אדם למעבד בסעודתא.

272b.4 חד - נטילת ידים.

272b.5 תניינא - לתקנא שתי ככרות לשבת.

272b.6 תליתאה - למיכל תלת סעודתין, ולאוספא מחול על הקדש.

272b.7 רביעאה - לאנהרא פתורא בשרגא, כמה דאוקמוה "שלחן בצפון ומנורה בדרום". וצריך הסבה, כמה דאוקמוה "הסבו אחד מברך לכלם".

272b.8 ובשבת בכל מלוי - צריך לאתוספא מחול על הקדש; בין במאכליו ומשתיו, בין בלבושוי, בין בהסבתיה. דצריך לתקנא ליה מסבה שפירא בכמה כרים וכסתות מרקמן, מכל דאית בביתיה, כמאן דתקין חופה לכלה. דשבתא איהי מלכתא ואיהי כלה. ובגין דא הוו נפקי מארי מתניתין ערב שבת לאקדמותי לארחא, והוו אמרי "באי כלה באי כלה". וצריכין לאתערא שירה וחדוה בפתורא לגבה.

272b.9 ולא עוד, אלא דאית רזא בגוונא אחרא. דצריך לקבלא גבירתה בכמה נהורין דשרגין בשבת, ובכמה ענוגין ולבושין שפירין, וביתא מתקנא בכמה מאני דתקונא. בהסבה יפה לכל חד וחד. ובהאי חדוה ותקונא - גרמין דאשתארת שפחה בישא בחשוכא, ברעבון, בבכיה, בהספד, בלבושין אוכמין כארמלתא. דאי מלאה זו - חרבה זו.

272b.10 יצר טוב - מטרוניתא קדישא. מלכות הקדש דנחתא בשבת - כלילא מעשר ספירן, מעטרא בשבע שמהן שאינן נמחקין, בכמה מרכבות דחיוון ובכמה חיילין ומשריין. ומלכא נפיק לקבלא בכמה משריין. ואשתארת יצר הרע שפחה בישא בחשוכא - כארמלתא בלא בעלה בלא מרכבות.

272b.11 ואלין דאתמר עלייהו 'למזבחין ולמקטרין למלכת השמים ולמזלות אשר לא צויתי' - הוא פולחנא דשפחה בישא דשלטי בערבי שבתות וערבי לילי רביעיות! מה הוו אלין עבדין? הוו נטלין לבושין אוכמין, וחשכאן נהורין, ועבדין הספדא בלילי שבתות כדי לאשתתפא בהדה כמה דאיהי שריא, כי "גם זה לעומת זה עשה האלהים" (קהלת ז, יד).

272b.12 בתר דחאבו ישראל ואתחרב בי מקדשא - אתמר בשכינתא אימא קדישא "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה" (איכה א, א). ומכבין בליל תשעה באב נהורין ושרגין, ועבדין הספד, ויתבין כאבלים לאשתתפא בדוחקא דשכינתא. בגין דאינון גרמו לה כל ההוא תבירו.

272b.13 חמשאה - כוס ד"ויכלו".

272b.14 שתיתאה - למהוי על פתורא מלי דאורייתא.

272b.15 שביעאה - לארכאה על פתורא, בגין דעניים ייתון על פתוריה.

272b.16 תמינאה - נטילת ידים במים אחרונים.

272b.17 תשיעאה - ברכת המזון.

272b.18 עשיראה - כוס דברכה.

272b.19 וצריך לאחזרא עלייהו ולתקנא לון ברזא קדישא. דאיהי כלולה מעשר ספיראן, ואיהו פתורא דקודשא בריך הוא, מסטרא דגבורה. ובגין כך אוקמוה רבנן "שלחן בצפון".

272b.20 חד - נטילת ידים, דהכי אוקמוה רבנן דמתניתין "ידים מזוהמות פסולות לברכה בגין דאינון שניות לטומאה". דאיהו אב הטומאה. דאיהו ראשון כד אינון מסאבות. וכד אינון טהורות אינון "שניות לברכה" - דברכה לא שריא אלא על טהרה. כהנא דאיהו איש טהור איש חסד - שריא עליה ברכתא. הדא הוא דכתיב "כשמן הטוב על הראש וגו'" (תהלים קלג, ב). ובגין דא "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'" (במדבר ו, כג). ואוקמוה "כל כהן המברך - מתברך, ושאינו מברך - אין מתברך". ואוקמוה מארי מתניתין, "כל ברכה שאין בה אזכרה ומלכות לאו שמיה ברכה" - מלכות אדני.

272b.21 ועוד, נטילת ידים צריך ליטול לון עד פרקא, דגזרו עליה י"ד פרקין. בההיא שעתא שריא "יד יהו"ה" עליה.

272b.22 ואיהי יד דברכה מסטרא דחסד דביה חכמה ביד ימיניה.

272b.23 ואיהי יד דקדושה מסטרא דגבורה, ושרייא בדינא.

272b.24 ואיהי יד דיחודא מסטרא דתפארת דשריא בי"ד פרקין דגופא (דאינון שנים עשר פרקין בתרין דרועין ותרין שוקין, ותרין בגופא וברית).

272b.25 ותלת זמנין י"ד איהו מ"ב. י' י' י' מן יד יד יד - רמוז "י'ברכך י'אר ישא" מן יהו"ה יהו"ה יהו"ה. ד' ד' ד' מיד יד יד - אינון רמיזין באדנ"י אדנ"י אדנ"י. ואמר הנביא עלייהו "הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה" (ירמיה ז, ד). והאי נטילא ביד דאתתקנת.

272b.26 וכל סטר מתלת אנפי חיון (דאינון יהו"ה יהו"ה יהו"ה) ומתלת גדפי חיון (דאינון ד' ד' ד') - כלהו צריך למהוי מכח אדם,

Pointed Text

272b.1 וּבְמוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה, עָלֵיהּ אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, (קפ"ח ע"ב) אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הֲוָה. קָרִיב ח"ט, דְּאִיהוּ מוֹץ וְתֶבֶן, לְאָת ה'. וְאִסְתְּלִיק מִנֵּיהּ י', דְּאִיהוּ עִשׂוּר דִּילָהּ. וּבְגִין דָּא כַּד אִיהוּ בְּמוֹץ וְתֶבֶן (שלה), דְּאִינּוּן לָקֳבֵל עָרְלָה וּפְרִיעָה, פָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְלֵית רְשׁוּ לְאָת י', לְחַבְּרָא בְּאָת ה', דְּאִינּוּן אִישׁ וְאִשָּׁה. וּבְגִין דָּא, כָּל הַבּוֹצֵעַ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּ-ה'. וְצָרִיךְ לְמִבְצַע מֵאֲתָר דְּבִשׁוּלוֹ יָפֶה, בְּגִין דְּבִשׁוּל אִיהוּ גֶּמֶר פְּרִי, וְדָא ו'.

272b.2 וַעֲשָׂרָה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לְמֶעְבַּד בִּסְעוּדָתָא. חַד, נְטִּילַת יָדַיִם. תִּנְיָינָא לְתַקְּנָא שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת לְשַׁבָּת. תְּלִיתָאָה, לְמֵיכַל תְּלַת סְעוּדָתִין, וּלְאוֹסָפָא מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. רְבִיעָאָה, לְאַנְהָרָא פָּתוֹרָא בִּשְׁרָגָא. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָרוֹם. וְצָרִיךְ הֲסֵבָּה, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ הֵסֵבּוּ אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם.

272b.3 וּבְשַׁבָּת, בְּכָל מִלּוֹי, צָרִיךְ לְאִתּוֹסְפָא מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, בֵּין בְּמַאֲכָלָיו, וּמִשְׁתָּיו, בֵּין בִּלְבוּשׁוֹי, בֵּין בַּהֲסֵבַּתֵיהּ. דְּצָרִיךְ לְתַקְּנָא לֵיהּ מֵסִבָּהּ שַׁפִּירָא, בְּכַמָּה כָּרִים וּכְסָתוֹת מְרֻקְּמָן, מִכָּל דְּאִית בְּבֵיתֵיהּ, כְּמַאן דְּתַקִּין חוּפָּה לְכַלָּה. דְּשַׁבְּתָא אִיהִי מַלְכְּתָא, וְאִיהִי כַּלָּה. וּבְגִין דָּא הֲווֹ נַפְקֵי מָארֵי מַתְנִיתִין עֶרֶב שַׁבָּת לְאַקְדְּמוּתִי לְאָרְחָא, וַהֲווּ אַמְרֵי בֹּאִי כַּלָּה בֹּאִי כַּלָּה. וּצְרִיכִין לְאַתְּעָרָא שִׁירָה וְחֶדְוָה לְפָתוֹרָה לְגַבָּהּ.

272b.4 וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּאִית רָזָא אָחֳרָא. כְּגַוְונָא דְּצָרִיךְ לְקַבְּלָא גְּבִירְתָּהּ, בְּכַמָּה נְהוֹרִין דִּשְׁרָגִּין בְּשַׁבָּת, וּבְכַמָּה עִנּוּגִין, וּלְבוּשִׁין שַׁפִּירִין, וּבֵיתָא מְתֻקְּנָא, בְּכַמָּה מָאנֵי דְּתִקּוּנָא, בַּהֲסֵבָּהּ יָפָה לְכָל חַד וְחַד. וּבְהַאי חֶדְוָה וְתִקּוּנָא, גַּרְמִין דְּאִשְׁתְּאָרַת שִׁפְחָה בִּישָׁא בַחֲשׁוֹכָא, בְּרַעֲבוֹן, בְּבִכְיָה, בְּהֶסְפֵּד. בִּלְבוּשִׁין אוּכָמִין כְּאַרְמַלְתָּא. דְּאִי מְלֵאָה זוֹ, חַרֵבָה זוֹ.

272b.5 יֵצֶר טוֹב, מַטְרוֹנִיתָא קַדִּישָׁא. מַלְכוּת הַקֹּדֶשׁ דְּנַחְתָּא בְּשַׁבָּת. כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן. מְעַטְּרָא בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין. בְּכַמָּה מַרְכְּבוֹת דְּחֵיוָון. וּבְכַמָּה חַיָּילִין וּמַשְׁרְיָין. וּמַלְכָּא נָפִיק לָקֳבְלָא בְּכַמָּה מַשִׁרְיָין. וְאִשְׁתָּאֲרַת יֵצֶר הָרָע שִׁפְחָה בִּישָׁא בַּחֲשׁוֹכָא, כְּאַרְמַלְתָּא בְּלֹא בַּעְלָהּ בְּלָא מֶרְכָּבוֹת.

272b.6 וְאִלֵּין דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, לַמְזַבְּחִין וְלַמְקַטְרִין לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְלַמַזָּלוֹת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי, הוּא פּוּלְחָנָא דְּשִׁפְחָה בִּישָׁא, דְּשַׁלְטֵי בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְעַרְבֵי לֵילֵי רְבִיעִיּוֹת. מַה הֲווֹ אִלֵּין עַבְדִּין. הֲווֹ נַטְלִין לְבוּשִׁין אוּכָמִין, וְחַשְׁכָאן נְהוֹרִין, וְעַבְדִין הֶסְפְּדָא בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת כְּדֵי לְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדָהּ כְּמָה דְּאִיהִי שַׁרְיָא, כִּי (קהלת ז׳:י״ד) גַּם זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים.

272b.7 בָּתַר דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא אִימָּא קַדִּישָׁא, (איכה א׳:א׳) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וּמְכַבִּין בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב נְהוֹרִין וּשְׁרָגִין, וְעַבְדִין הֶסְפֵּד, וְיַתְבִין כַּאֲבֵלִים לְאִשְׁתַּתְּפָא בְּדוֹחֲקָא דִּשְׁכִינְתָּא. בְּגִין דְּאִינּוּן גַּרְמוּ לָהּ כָּל הַהוּא תְּבִירוּ.

272b.8 חֲמִשָׁאָה, כּוֹס דְּוַיְכֻלּוּ. שְׁתִּיתָאָה, לְמֶהֱוֵי עַל פָּתוֹרָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. שְׁבִיעָאָה, לְאַרְכָאָה עַל פָּתוֹרָא, בְּגִין דַּעֲנִיִּים יֵיתוּן עַל פָּתוֹרֵיהּ. תְּמִינָאָה, נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים. תְּשִׁיעָאָה, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. עֲשִׁירָאָה, כּוֹס דִּבְרָכָה. וְצָרִיךְ לְאַחְזְרָא עָלַיְיהוּ, וּלְתַקְּנָא לוֹן בְּרָזָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירָאן, וְאִיהוּ פָּתוֹרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. וּבְגִין כַּךְ אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן.

272b.9 חַד (עיין לעיל ברעיא מהימנא פרשת פנחס רמ"ה ע"א. כוונת י' דברים של שולחן שבת) נְטִילַת יָדַיִם, דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, יָדַיִם מְזוּהֲמוֹת פְּסוּלוֹת לַבְּרָכָה, בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁנִיוֹת לַטּוּמְאָה, דְּאִיהוּ אַב הַטּוּמְאָה. דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן כַּד אִינּוּן מְסֻאֲבוֹת, וְכַד אִינּוּן טְהוֹרוֹת אִינּוּן שְׁנִיוֹת לַבְּרָכָה. דִּבְרָכָה לָא שַׁרְיָא אֶלָּא עַל טַהֲרָה. כַּהֲנָא דְּאִיהוּ אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ חֶסֶד, שַׁרְיָא עָלֵיהּ בִּרְכָתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל״ג:ב׳) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ'. וּבְגִין דָּא, (במדבר ו׳:כ״ג) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרַכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְאוֹקְמוּהָ, כָּל כֹּהֵן הַמְּבָרֵךְ, מִתְבָּרֵךְ. וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ, אֵין מִתְבָּרֵךְ. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ אַזְכָּרָה וּמַלְכוּת לָאו שְׁמֵיהּ בְּרָכָה. מַלְכוּת אֲדֹנָי.

272b.10 וְעוֹד, נְטִילַת יָדַיִם צָרִיךְ לִיטוֹל לוֹן עַד פִּרְקָא, דְּגָזְרוּ עָלֵיהּ י"ד פִּרְקִין, בְּהַהוּא שַׁעֲתָא שַׁרְיָא יַד יְיָ' עָלֵיהּ, וְאִיהִי יַד דִּבְרָכָה מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד דְּבֵיהּ חָכְמָה בְּיַד יְמִינֵיהּ. וְאִיהִי יַד דִּקְדוּשָּׁה, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, וְשַׁרְיָיא בְּדִינָא. (נ"א וידא דשמאלא) וְאִיהִי יַד דְּיִחוּדָא, מִסִּטְרָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּשַׁרְיָא בְּי"ד פִּרְקִין דְּגוּפָא, דְּאִינּוּן שְׁנֵים עָשָׂר פִּרְקִין בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, וּתְרֵין שׁוֹקִין. וּתְרֵין בְּגוּפָא וּבְרִית.

272b.11 וּתְלַת זִמְנִין י"ד, אִיהוּ מ"ב, יי"י, מִן י"ד י"ד, י"ד, רָמוּז יְבָ"רֶכְךָ יָ"אֵר יִ"שָּׂא, מִן הוי"ה הוי"ה הוי"ה. ד' ד' ד' מִי"ד י"ד י"ד, אִינּוּן רְמִיזִין בַּאֲדֹנָ"י אֲדֹנָ"י אֲדֹנָ"י. וְאָמַר הַנָּבִיא עָלַיְיהוּ, (ירמיהו ז׳:ד׳) הֵיכַל יְיָ' הֵיכַל יְיָ' הֵיכַל יְיָ' הֵמָּה. וְהַאי נְטִילָא בְּיַד דְּאִתָּתְקְנָת.

272b.12 וְכָל סְטָר מִג' אַנְפֵּי חֵיוָן, דְּאִינּוּן יְיָ' יְיָ' יְיָ'. וּמִתְּלַת גַּדְפֵּי חֵיוָן, דְּאִינּוּן ד' ד' ד', כֻּלְּהוּ צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי מִכֹּחַ אָדָם. וְאִיהוּ יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. כֹּחַ דִּילֵיהּ, יוֹ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת, הֵ"א אָלֶ"ף, וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו, הֵ"א אָלֶ"ף. וּמַטְרוֹנִיתָא לָא שַׁרְיָא בְּכֹחַ דִּילֵיהּ, בְּפִרְקִין דְּאֶצְבְּעָן, עַד דְּאִתְעֲבָר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא, שִׁפְחָה בִּישָׁא פְּסוּלָה, אִנְתּוּ דְּפָסוּל. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, יָדַיִם מְזוּהֲמוֹת פְּסוּלוֹת לַבְּרָכָה.