Volume III
Eikev
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 272a, reference page 4 of 15.
- Current daf
- 272a
- Reference units
- 15
Daf 272a
Unpointed Text
272a.1 (אין זהר בדף זה אלא רק רעיא מהימנא)
272a.2 כהנים לוים וישראלים. מכאן ואילך - לית לון סדר אלא כל הקודם זוכה.
272a.3 תניינא - בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה.
272a.4 ומשלים ברכתא ולבתר בוצע. ואוקמוה רבנן דמתניתין, דאין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך. ולית הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי המסובין. ואם רעותיה לחלק כבוד - הרשות בידיה.
272a.5 ועוד אוקמוה, דאורח מברך בגין דיברך לבעל הבית.
272a.6 וארח רזא "בעל הבית בוצע" - דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו קו האמצעי. ובשבת צריך לבצוע משני ככרות דאינון ה' ה'. בעל הבית, דא ו' דאמצעיתא. ובגין דלא לאתחזאה כרעבתנותא - יכיל למבצע בה לכל חד וחד כביצה.
272a.7 מאי "כזית וכביצה"? י' וי' - אינון נקודין דשמא קדישא, אתקרי "פרורי בכזית". ואלין לקבל טפין דזרע. ומאן דמזלזל בהון וזריק לון באתר דלא אצטריך - עניותא קא רדיף אבתריה, ואזיל נע ונד! הדא הוא דכתיב "נודד הוא ללחם איה" (איוב טו, כג). ולית לחם אלא תורה. והוא צווח "איה" מאן דמרחם עליה, ולא ישכח. ופרורים בכזית אינון בצדיק דאיהו כתיש כתישו מאינון זיתים.
272a.8 "ואורח מברך" - "וארח צדיקים כאור נגה" (משלי ד, יח). "ברכות לראש צדיק" (משלי י, ו) - חי עלמין. ובגין דא אורח מברך.
272a.9 אדהכי, הא בוצינא קדישא אתא לגביה ואמר: רעיא מהימנא! יומא חד אזילנא אנא וחברייא לאכסניא חדא, והוה תמן ינוקא חדא. קם ותקין לן מנרתא ופתורא איהו מגרמיה - כאלו הוה מעשרין שנין - ולא הוה אלא מבן חמש שנין! ותקין פתורא מכל מיני מאכל ומשתה.
272a.10 אמר: הא אוקמוה רבנן דבעל הבית בוצע ואורח מברך, אבל "צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם" (איוב לב, ו). עד דאטול רשות מכם.
272a.11 אמר ליה: אימא ברי מלאכא דיהו"ה.
272a.12 אמר לן: אתון בעיתון לחם תפנוקי בלא קרבא או לחם בקרבא? דהכי אוקמוה רבנן דמתניתין "שעת אכילה שעת מלחמה". ואי בעיתו למהוי קרבא עליה - לית חד אכיל! אלא מאן דנצח קרבא - איהו אכיל ובוצע לכלהו!
272a.13 אמרו ליה חברייא: ברי אנת זעיר! ועדיין לא ידעת איך מגיחי גברין רברבין בחרבא, בנענוע דחרבא, ברומחא, בקשתא, בגירין דקשתא, בקירטא, באבנין דקירטא.
272a.14 אמר להו: "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים א כ, יא)! דהא ודאי בקריאת שמע אוקמוה "כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות" דכתיב "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" (תהלים קמט, ו).
272a.15 ונענועא דחרבא - צריך לנענעא ליה לשית סטרין, כמה דאוקמוה "כדי שתמליכוהו על השמים ועל הארץ ועל ד' רוחות העולם". ודא ו' גוף החרב. י' - ראש החרב. ה"ה - תרי פיות. נרתקא דחרבא - אדני.
272a.16 רומחא - רמ"ח בקריאת שמע, עם שית תיבין דיחודא - הא רומ"ח.
272a.17 מג"ן עם חרבא - מיכאל גבריאל נוריאל שמשין דג' אבהן.
272a.18 קשת דזריק חצים - וכל זרע דאינו יורה כחץ אינו מוליד.
272a.19 קירטא - דא קריאת שמע. ה' אבנין דקירטא - "שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה" (דברים ו, ד). לקבלייהו "ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל" (שמואל א יז, מ). וכד שוי להון בקירטא (דאיהי שפה ואיהי שכינתא) - אתעבידו חד כלהו חמש. וקטיל לפלשתאה.
272a.20 ועד כען זריקנא האי אבנא לסמאל דאיהו "אבן מצור", והרסנא מצור דיליה ואשפלנא ליה לתתא. ובגין דא אמינא לכון - "אל יתהלל חוגר כמפתח"! כען יתברר לכון דאנא ידענא איך מגיחין גברין רברבין בסייפין, ברומחא, בקשתא, בקירטא!
272a.21 תווהנא ולא יכילנא למללא קמיה.
272a.22 אמרו ליה רבנן: כען נחזי מאן יהא מרווח נהמא, דאיהו לחם "המוציא".
272a.23 פתח ואמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהו"ה" (במדבר טו, כא). במאי אתרימת שכינתא, דאיהי ה' דהמוציא, דאוקימו עלה מארי מתניתין "כל הבוצע צריך לדקדק בה'". אלא ודאי הא אוקמוה רבנן דמתניתין "מוץ ותבן פטורין מן המעשר". וכד היא ב"מוץ ותבן" - איהי בבית אסורין, ולית לה רשו לארמא לגבי מ', למעבד עמה מ"ה. והאי איהו תרומה - תור"ה דאיהי ה' חומשי תורה - דבה "ויהי משה בהר ארבעים יום וגו'" (שמות כד, יח).
272a.24 ובמוץ ותבן דחטה - עליה אוקמוה רבנן (ח"ג קפח, ב) "אילן שאכל אדם הראשון חטה הוה". קריב ח"ט (דאיהו "מוץ ותבן") לאת ה', ואסתליק מניה י' דאיהו עשור דילה. ובגין דא כד איהי ב'מוץ ותבן' דאינון לקבל 'ערלה ופריעה' - פטור מן 'המעשר'; ולית רשו לאת י' לחברא באת ה', דאינון איש ואשה. ובגין דא - כל הבוצע צריך
Pointed Text
272a.1 פָּתַח וְאָמַר, (שמות כ״ה:כ״ג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'. תָּא חֲזִי, מִנְהָגִין טָבִין וְשַׁפִּירָן הֲווֹ נַהֲגֵי מָארֵי דִּסְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא, לְאַחֲזָאָה דְּאִינּוּן מִבְּנֵי פָּתוֹרָה דְּמַלְכָּא. חַד (חדא), רַבְרְבָא מִבְּנֵי סְעוּדָתָא, נָטִיל יְדוֹי בְּזִמְנָא דְיֵיעַלוּן (דייעול) לִסְעוּדָתָא לְהָסֵב, גָּדוֹל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, תִּנְיָינָא תְּחוֹתֵיהּ, וּתְלִיתָאָה תְּחוֹת תִּנְיָינָא. וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ ג' מִטּוֹת, לָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן, וְלָקֳבֵל כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ, לֵית לוֹן סֵדֶר, אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה.
272a.2 תִּנְיָינָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, כְּדֵי שֶׁיִבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וּמַשְׁלִים בִּרְכָתָא, וּלְבָתַר בּוֹצֵעַ. וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, דְּאֵין הַמְסוּבִּין רַשָׁאִין לִטְעוֹם, עַד שֶׁיִטְעוֹם הַמְּבָרֵךְ. וְלֵית הַבּוֹצֵעַ רַשָׁאי לִטְעוֹם, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַמְסוּבִּין. וְאִם רְעוּתֵיהּ לְחַלֵּק כָּבוֹד, הָרְשׁוּת בִּידֵיהּ. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ, דְּאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, בְּגִין דִּיבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת.
272a.3 וְאֹרַח רָזָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצוֹעַ מִשְּׁנֵי כִּכָּרוֹת, דְּאִינּוּן ה' ה'. בַּעַל הַבַּיִת, דָּא ו' דְּאֶמְצָעִיתָא. (וכגוונא דא ובגין דא) וּבְגִין דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה כְּרַעַבְתָּנוּתָא, יָכִיל לְמִבְצַע בָּהּ לְכָל חַד וְחַד כַּבֵּיצָה. מַאי כַּבֵּיצָה. י' וְי'. אִינּוּן נְקוּדִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי פִּרוּרֵי בְּכַזַּיִת. וְאִלֵּין לָקֳבֵל טִפִּין דְּזֶרַע, וּמַאן דִּמְזַלְזֵל בְּהוֹן, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עֲנִיּוּתָא קָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָזִיל נָע וָנָד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב ט״ו:כ״ג) נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה. וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צווֵֹחַ אַיֵּה מַאן דִּמְרַחֵם עָלֵיהּ, וְלָא יִשְׁכַּח.
272a.4 וּפִרוּרִים בְּכַזַּיִת, אִינּוּן בְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ כַּתִישׁ כְּתִישׁוּ מֵאִינּוּן זֵיתִים. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, (משלי ד׳:י״ח) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. (משלי י׳:ו׳) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק חַי עָלְמִין, וּבְגִין דָּא אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.
272a.5 אַדְּהָכִי, הָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא אָתָא לְגַבֵּיהּ. וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, יוֹמָא חַד אֲזִילְנָא אֲנָא וְחַבְרַיָּיא לְאַכְסַנְיָא חֲדָא, וַהֲוָה תַּמָּן יַנוּקָא חֲדָא. קָם וְתָקִין לָן מְנַרְתָּא וּפָתוֹרָא אִיהוּ מִגַּרְמֵיהּ, כְּאִלּוּ הֲוָה מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין, וְלָא הֲוָה אֶלָּא מִבֶּן חָמֵשׁ שְׁנִין. וְתָקִין פָּתוֹרָא מִכָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. אָמַר, הָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּבַעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, אֲבָל (איוב ל״ב:ו׳) צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָּחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי אֶתְכֶם. עַד דְּאֶטּוֹל רְשׁוּת מִכֶּם. אָמַר לֵיהּ, אֵימָא בְּרִי מַלְאָכָא דַּיְיָ'.
272a.6 אָמַר לָן, אַתּוּן בָּעִיתוּן לֶחֶם תַּפְנוּקֵי בְּלָא קְרָבָא, אוֹ לֶחֶם בִּקְרָבָא. דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, שְׁעַת אֲכִילָה שְׁעַת מִלְחָמָה. וְאִי בָּעִיתוּ לְמֶהֱוֵי קְרָבָא עָלֵיהּ, לֵית חַד אָכִיל, אֶלָּא מַאן דְּנָצַח קְרָבָא, אִיהוּ אָכִיל וּבוֹצֵעַ לְכֻלְּהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא, בְּרִי אַנְתְּ זְעֵיר, וַעֲדַיִין לָא יַדְעַת אֵיךְ מְגִיחֵי גַּבְרִין רַבְרְבִין בְּחַרְבָּא, בְּנִעְנוּעָ דְּחַרְבָּא. בְּרוֹמְחָא, בְּקַשְׁתָּא, בְּגִירִין דְּקַשְׁתָּא, בְּקִירְטָא, בְּאַבְנִין דְּקִירְטָא.
272a.7 אָמַר לְהוּ, (מלכים א כ׳:י״א) אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. דְּהָא וַדַּאי בְּקְרִיאַת שְׁמַע אוֹקְמוּהָ, כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִילּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, דִּכְתִּיב, (תהילים קמ״ט:ו׳) רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. וְנִעְנוּעָא דְּחַרְבָּא, צָרִיךְ לְנַעְנְעָא לֵיהּ לְשִׁית סִטְרִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאָרֶץ, וְעַל ד' רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְדָא ו', גּוּף הַחֶרֶב. י', רֹאשׁ הַחֶרֶב. ה"ה, תְּרֵי פִּיּוֹת. נַרְתְּקָא דְּחַרְבָּא, אֲדֹנָי.
272a.8 רוּמְחָא, רמ"ח בְּקְרִיאַת שְׁמַע, עִם שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, הָא רוֹמַ"ח. מָגֵ"ן עִם חַרְבָּא, מִיכָאֵל גַּבְרִיאֵל נוּרִיאֵל שַׁמָּשִׁין דְּג' אֲבָהָן. קֶשֶׁת דְּזָרִיק חִצִּים, וְכָל זֶרַע דְּאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ אֵינוֹ מוֹלִיד. קִירְטָא, דָּא קְרִיאַת שְׁמַע. ה' אֲבָנִין דְּקִירְטָא, (דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ'. לָקֳּבְלַיְיהוּ, (שמואל א י״ז:מ׳) וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל. וְכַד שַׁוֵּי לְהוֹן בְּקִירְטָא, דְּאִיהִי שָׂפָה, וְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, אִתְעָבִידוּ חַד כֻּלְּהוּ ה', וְקָטִיל לִפְלִשְׁתָּאָה.
272a.9 וְעַד כְּעַן זָרִיקְנָא הַאי אַבְנָא לְסָמָאֵל, דְּאִיהוּ אֶבֶן מָצוֹר, וְהָרַסְנָא מָצוֹר דִּילֵיהּ, וְאַשְׁפַּלְנָא לֵיהּ לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא אֲמֵינָא לְכוֹן, אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. כְּעַן יִתְבָּרֵר לְכוֹן, דַּאֲנָא יְדַעְנָא אֵיךְ מַגִיחִין גֻּבְרִין רַבְרְבִין בְּסַיְיפִין, בְּרוּמְחָא, בְּקַשְׁתָּא, בְּקִירְטָא. תַּוַּוהְנָא וְלָא יָכִילְנָא לְמַלְּלָא קַמֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן, כְּעַן נֶחֱזֵי מַאן יְהֵא מָרְוָוח נַהֲמָא, דְּאִיהוּ לֶחֶם הַמּוֹצִיא.
272a.10 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר ט״ו:י״ט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה לַיְיָ'. בְּמַאי (נ"א בהאי) אַתְרִימָת שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי ה' דְּהַמּוֹצִיא, דְּאוֹקִימוּ עָלָהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל הַבּוֹצֵעַ, צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה'. אֶלָּא וַדַּאי הָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, מוֹץ וְתֶבֶן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְכַד הִיא בְּמוֹץ וְתֶבֶן, אִיהִי בְּבֵית אֲסוּרִין, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאָרָמָא לְגַבֵּי מ', לְמֶעְבַּד עִמָּהּ מַ"ה. וְהַאי אִיהוּ תְּרוּמָה, תּוֹרָ"ה דְּאִיהִי ה' חוּמָשֵׁי תּוֹרָה, דְּבָהּ (שמות כ״ד:י״ח) וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְגוֹ'.
272a.11 וּבְמוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה, עָלֵיהּ אוּקְמוּהָ רַבָּנָן, (קפ"ח ע"ב) אִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן חִטָּה הֲוָה. קָרִיב ח"ט, דְּאִיהוּ מוֹץ וְתֶבֶן, לְאָת ה'. וְאִסְתְּלִיק מִנֵּיהּ י', דְּאִיהוּ עִשׂוּר דִּילָהּ. וּבְגִין דָּא כַּד אִיהוּ בְּמוֹץ וְתֶבֶן (שלה), דְּאִינּוּן לָקֳבֵל עָרְלָה וּפְרִיעָה, פָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְלֵית רְשׁוּ לְאָת י', לְחַבְּרָא בְּאָת ה', דְּאִינּוּן אִישׁ וְאִשָּׁה. וּבְגִין דָּא, כָּל הַבּוֹצֵעַ צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּ-ה'. וְצָרִיךְ לְמִבְצַע מֵאֲתָר דְּבִשׁוּלוֹ יָפֶה, בְּגִין דְּבִשׁוּל אִיהוּ גֶּמֶר פְּרִי, וְדָא ו'.