Volume III

Bamidbar

Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 119b, reference page 6 of 9.

Current daf
119b
Reference units
9

Daf 119b

Unpointed Text

119b.1 וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו!

119b.2 בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר "מה אקוב לא קבה אל" - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי "אל" אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי "אל"! אלא דאיהו "זועם בכל יום", דאשתכח ביה דינא.

119b.3 ותא חזי "אל שדי" - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו "אמר לעולם די", דהא האי "אל" הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי "אל שדי" - "אל" ד"שדי".

119b.4 ועל דא "מה אקוב לא קבה אל"! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה.

119b.5 בכה רבי אלעזר.

119b.6 פתח ואמר: "קולה כנחש ילך וגו'" (ירמיהו מו, כב).

119b.7 השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי.

119b.8 בגין דא "קולה כנחש ילך".

119b.9 והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר "נפלה לא תוסיף קום וגו'" (עמוס ה, ב). ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר "שמוני נוטרה את הכרמים" (שיר א, ו) - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא.

119b.10 אתא רבי יהודה ונשיק ידוי.

119b.11 אמר: "אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!

119b.12 זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ"!" (תהלים קלה, ד)

119b.13 אמר ליה רבי אלעזר: מהו "לסגולתו"?

119b.14 אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט, ה):

119b.15 "ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'" (במדבר ב, יז). לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' (במדבר ב, יח) - היינו "שכינה שרויה במערב", ואוקמוה.

119b.16 כתיב "ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה" (בראשית מח, כ).

119b.17 "בך יברך ישראל" - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או "בך יבורך ישראל"! מהו "יברך ישראל"? אלא ישראל קדישא לא "יברך" לעלמא אלא "בך" דאנת במערב, וכתיב "אני אל שדי פרה ורבה" (בראשית לה, יא).

119b.18 אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר "בך יברך ישראל לאמר" - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב (בראשית מח, י) "ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'"!? -- אלא "שִׂכֵּל֙ את ידיו" כתיב! מאי "שִׂכֵּל֙"? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר "בך יברך ישראל". וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (שיר ב, ו). והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא.

119b.19 (אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר)

Pointed Text

119b.1 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כ״ג:ח׳) מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעוֹם לֹא זָעַם יְיָ. תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דְּאִית לְעֵילָּא, אִית לְתַתָּא. לְעֵילָּא אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. לְתַתָּא יִשְׂרָאֵל וְעַמִּין. יִשְׂרָאֵל אִתְאַחֲדָן לִימִינָא, בִּקְדוּשָּׁא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׂמָאלָא, לְסִטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא. וְכֻלְּהוּ לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ דַּרְגִּין דִּשְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין אֲחִידָן דָּא בְּדָא, עַד דְּתַּלְיָין מִן רֵישָׁא. וּכְגַוְונָא דְּרֵישָׁא נָטִיל, בְּהַהוּא גַּוְונָא נָטִיל זַנְבָא, דְּאִיהִי תַּתָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּהַהוּא סְטָר מִסְאֲבָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִתְדְּבָּרוּ.

119b.2 בִּלְעָם הוּא אִשְׁתָּמַּשׁ בְּכֻלְּהוּ כִּתְרִין (נ"א דרגין) תַּתָּאִין. וְהוּא הֲוָה חָמֵי בְּהַאי תַּתָּאָה דְּאִיהוּ זַנְבָא, דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּרָא אֶלָּא בְּרֵישָׁא. בְּגִין כַּךְ אָמַר, מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל, (דאיהו רישא בגין) דְּהַהוּא רֵישָׁא עִלָּאָה, לָא אִשְׁתְּכַח בְּדִינָא בְּאִינּוּן יוֹמִין.

119b.3 וְאַף עַל גַּב דְּהַאי אֵל אוֹקִימְנָא, הַאי מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא נָטִיל שְׁמָא כְּגַוְונָא דְּכֹלָּא, וְהַאי טַב וְחֶסֶד דְּהַאי עָלְמָא (ס"א אוקימנא באתר אחרא עלאה והוא טב וחסד עלמא האי מלכותא קדישא נטיל שמא כגוונא דעילא) וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אֵל, אֶלָּא דְּאִיהוּ (לעיל ל"ב) זוֹעֵם בְּכָל יוֹם, דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ דִּינָא.

119b.4 וְתָּא חֲזֵי, אֵל שַׁדַּי (שמות רנ"ג ע"א) הָא אוֹקִימְנָא דְּבֵיהּ סִפּוּקָא דְּעָלְמָא וְאִיהוּ אָמַר לַעוֹלָם דַּי, דְּהָא הַאי אֵל הוּא דְּאִזְדְּוַּוג בַּהֲדֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אֵל שַׁדַּי, אֵל דְּשַׁדַּי. וְעַל דָּא מַה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל. בְּגִין כַּךְ, כְּגַוְונָא דְּאִתְּעַר רֵישָׁא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר תַּתָּאָה.

119b.5 בָּכָה רִבִּי אֶלְעָזָר, פָּתַח וְאָמַר (ירמיהו מ״ו:כ״ב) קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ וְגוֹ'. הַשְׁתָּא (כהאי גוונא) דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אִיהִי וַדַּאי אַזְלָא כְּנָחָשׁ. חִוְיָא כַּד אִיהוּ (ד"א בדינא) כָּפִיף רֵישָׁא לְעַפְרָא, סָלִיק זַנְבָא, שַׁלִּיט וּמָחֵי לְכָל אִינּוּן דְּאִשְׁתְּכָחוּ קַמֵּיהּ. אוּף הָכִי הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, כְּהַאי גַּוְונָא, רֵישָׁא כָּפִיף לְעַפְרָא, וְזַנְבָא שַׁלִּיט. מַאן עָבִיד לְזַנְבָא דְּיִסְתְּלִיק לְעֵילָּא וְשָׁלִיט וּמָחֵי, רֵישָׁא דְּאִתְכַּפְיָא לְתַתָּא. וְעִם כָּל דָּא, מַאן מַדְבָּר לֵיהּ לְזַנְבָא, וּמַאן נָטִיל לֵיהּ לְמַטַלְנוֹי. הַאי רֵישָׁא. אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ כָּפִיף לְעַפְרָא, הוּא מַדְבָּר לְמַטַלְנוֹי, בְּגִין דָּא קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ.

119b.6 וְהַשְׁתָּא שְׁאַר עַמִּין דְּאִינּוּן אֲחִידָן בִּזְנָבָא, סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְשַׁלְטִין וּמַחְיָין, וְרֵישָׁא כָּפִיף לְעַפְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם וְגוֹ'. וְעִם כָּל דָּא, הַאי רֵישָׁא מַדְבַּר לְזַנְבָא וְנָטִיר (ס"א ונטיל) לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים א׳:ו׳) שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, אִלֵּין עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִינּוּן זַנְבָא. אָתָא רִבִּי יְהוּדָה וְנָשִׁיק יְדוֹי, אָמַר אִלְמָלֵי לָא שָׁאִילְנָא מִלָּה בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּשָׁאִילְנָא דָּא וְרַוַוחְנָא לֵיהּ, דַּי לִי. דְּהַשְׁתָּא יְדַעְנָא עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן הֵיךְ מִתְדַּבָּר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּעָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים קל״ה:ד׳) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ וְגוֹ'.

119b.7 אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, מַהוּ לִסְגוּלָּתוֹ. אָמַר לֵיהּ, תְּלַת אֲבָהָן אִלֵּין אִקְרוּן סְגוּלָה, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, וְכֹלָּא חַד. וְאִלֵּין סְגּוּלָּתוֹ שֶׁל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וּסְגּוּלָּתוֹ לְתַתָּא, וְדָא הוּא דִּכְתִּיב (שמות י״ט:ה׳) וִהְיִיתֶם לִי סְגוּלָּה מִכָּל הָעַמִּים.

119b.8 (במדבר ב׳:י״ז) וְנָּסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְּוִיִּם וְגוֹ'. לְבָתַר מַה כְּתִיב, וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאוֹתָם יָמָּה. הַיְינוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּמַּעֲרָב, וְאוֹקְמוּהָ. כְּתִיב (בראשית מ״ח:כ׳) וַיְבָרַכֵם בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְגוֹ'. וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם וְגוֹ'. בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן.

119b.9 אֶלָּא בְּךָ יִתְבָּרֵךְ יִשְׂרָאֵל לָא כְּתִיב, אוֹ בְּךָ יְבוֹרָךְ יִשְׂרָאֵל, מַהוּ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא, יִשְׂרָאֵל קַדִּישָׁא לָא יְבָרֵךְ לְעָלְמָא, אֶלָּא בְּךָ, דְּאַנְתְּ בְּמַּעֲרָב. וּכְתִיב (בראשית ל״ה:י״א) אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה. אוֹלִיפְנָא דְּחָמָא עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וּכְדֵין אָמַר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר. בְּךָ יְבָרֵךְ לְעָלְמָא.

119b.10 וְהֵיאַךְ חָמָא, וְהָכְּתִיב (בראשית מ״ח:י׳) וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּוֹקֶן וְגוֹ'. אֶלָּא שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כְּתִיב. מַאי שִׂכֵּל. אֶלָּא יְמִינָא הֲוָה זָקִיף, וְסָטֵי לֵיהּ שְׁכִינְתָּא כְּלַפֵּי אֶפְרַיִם, וְאָרַח רֵיחָא דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ, כְּדֵין אָמַר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל. וְחָמָא דְּאִיהוּ לְמַעֲרָב.

119b.11 וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּמַּעֲרָב, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין דְּלִהֱוֵי בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּלְמֶהֱוִי בְּזִוּוּגָא חַד. וְצָפוֹן מְקַבְּלָא לָהּ תְּחוֹת רֵישָׁא, וְדָרוֹם מְחַבְּקָא לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְהָא אוֹקִימְנָא וַדַּאי, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּכְדֵין כְּלָלָא חַד לְאִתְבָּרְכָא עָלְמָא. תְּנָן, כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד ג' פְּעָמִים בְּכָל יוֹמָא, מוּבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הַעוֹלָם הַבָּא, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין לְזַוְּוגָא לָהּ לְהַאי תְּהִלָּה, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּכָל יוֹמָא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם.