Volume III
Bamidbar
Zohar Online Volume III: Leviticus, Numbers, and Deuteronomy text. Daf 119a, reference page 5 of 9.
- Current daf
- 119a
- Reference units
- 9
Daf 119a
Unpointed Text
119a.1 ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה.
119a.2 שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך.
119a.3 אמר: "זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!"
119a.4 פתח ואמר: "יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'" (תהלים כז, א).
119a.5 "יהוה אורי וישעי" - כיון דבר נש אתאחד בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר "וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה" (ישעיהו ס, ב).
119a.6 "יהוה מעוז חיי" - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין!
119a.7 אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב "ישמח אביך וגו'" (משלי כג, כה).
119a.8 כיון דכתיב "ישמח אביך ואמך" - מאי "ותגל יולדתך"? דהא ב"אמך" סגיא? אלא "ישמח אביך" דא קב"ה, "ואמך" דא כנסת ישראל. "ותגל יולדתך" - יולדתך דלתתא!
119a.9 ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב (משלי כג, כד עיין שם) "גיל יגיל אבי צדיק" - דא קב"ה. "וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו" - דא אביך דלתתא.
119a.10 דבר אחר: "גיל יגיל אבי צדיק" - דא אביך דלתתא, "ויולד חכם ישמח בו" - כתיב בתוספת וא"ו - דא קב"ה הוא לעילא.
119a.11 אמר רבי אלעזר: כתיב "בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת" (תהלים לא, ו).
119a.12 האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?!
119a.13 אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה!
119a.14 תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא!
119a.15 כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון!
119a.16 תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים!
119a.17 ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב "לראות היש משכיל דורש את אלהים" (תהלים יד, ב), ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!".
119a.18 אמר רבי יהודה: "האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?"
119a.19 אמר ליה: "ודאי שפיר הוא דקא אמרת!"
119a.20 פתח ואמר: "מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה" (במדבר כג, ח).
119a.21 תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין.
119a.22 ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.
119a.23 (אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר)
Pointed Text
119a.1 וּבְכֹלָּא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּכְמָּה דְּאַחְזֵי עוֹבָדָא לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִתְּעַר לְעֵילָּא, וְאוֹקְמוּהָ. שָׁמַע רִבִּי פִּנְחָס, וּנְשָׁקֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר, וּבָכָה וְחַיִיךְ אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקִי בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
119a.2 פָּתַח וְאָמַר, (תהילים כ״ז:א׳) יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְגוֹ'. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, כֵּיוָן דְּבַר נָשׁ אִסְתָּכַּל (נ"א אתאחד) בִּנְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַנְהִיר עָלֵיהּ, לָא דָּחִיל מֵעִלָאִין וְתַתָּאִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו ס׳:ב׳) וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. יְיָ מָעוֹז חַיַי, כֵּיוָן דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָחִיד בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ, לָא מִסְתָּפֵי בְּהַהוּא עָלְמָא מִכָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינִין. אוּף אֲנָא כְּהַאי גַּוְונָא, כֵּיוָן דְּאַחִידְנָא בְּאָבוּךְ וּבָךְ לָא אֶסְתַּפֵינָא בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא אַחֲרָא.
119a.3 וְעָלָךְ כְּתִיב, (משלי כ״ג:כ״ה) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְגוֹ'. כֵּיוָן דִּכְתִּיב יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, מַאי וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ, דְּהָא בְּאִמֶּךָ סַגְיָא. אֶלָּא יִשְׂמַח אָבִיךָ: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִמֶּךָ: דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: יוֹלַדְתֶּךָ דִּלְתַּתָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָבוּךְ אָן חֶדְוָותָא דִּילֵיהּ. אֶלָּא קְרָא הוּא בִּלְחוֹדוֹי דִּכְתִּיב, (משלי כ״ג:כ״ד) גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ: דָּא אָבִיךָ דִּלְתַּתָּא. דָּבָר אַחֵר, גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק: דָּא אָבִיךָ דִּלְתַּתָּא. וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, כְּתִיב בְּתוֹסֶפֶת וָא"ו, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא לְעֵילָּא.
119a.4 אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב (תהילים ל״א:ו׳) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. הַאי קְרָא אִית לֵיהּ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, חֲמִיתּוּן מַאן דְּאַפְקִיד בִּידָא דְּמַלְכָּא מִידִי. אֶלָּא, וַדַּאי זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ, דְּאָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְלָא חָטֵי קַמֵּיהּ תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּעָאל לֵילְיָא, אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא, וְאִילָנָא דְּחַיֵּי אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְכֵיוָן דְּאִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא גָּרִים.
119a.5 וּבַר נָשׁ בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִפְקַד בִּידֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בְּפִקְדוֹנָא. כְּפִקְדוֹנָא דְּבַר נָשׁ, דְּיָהִיב פִּקְדוֹנָא לְאַחֲרָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אִתְחַיָּיב לְגַבֵּיהּ יַתִּיר מֵהַהוּא פִּקְדוֹנָא, לָאו כְּדַאי לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ, הוֹאִיל וּפִקְדוֹנָא אִתְמְסַר לְגַבֵּיהּ, וְאִי יְסָרֵב בֵּיהּ, וַדַּאי נִבְדוּק אֲבַתְרֵיהּ, דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא הוּא, וְלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.
119a.6 כַּךְ הַהוּא אִילָנָא, בְּנֵי נָשָׁא אַקְדִּימוּ וְיָהֲבִין לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשַׁיְיהוּ, וְכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי עָלְמָא נָטִיל. וְכֻלְּהוּ טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, בְּגִין דְּהַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא. וּבְגִין דְּכָל אִינּוּן נַפְשָׁתָא, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ אִתְחָיְיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָאו כְּדַאי הוּא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ אִתְמְסָרִי לֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא, אָתִיב כָּל פִּקְדוֹנִין לְמָארֵיהוֹן.
119a.7 תָּא חֲזֵי, לָאו כְּדַאי הוּא הַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְּעַר בְּעָלְמָא. וְאֵימָתַי אִתְּעַר הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק צַפְרָא. וּכְדֵין, כֵּיוָן דְּהַאי אִתְּעַר בְּעָלְמָא, כָּל בְּנֵי עָלְמָא חַיִּין, וְשָׁבִיק וְאַהְדָּר הַהוּא אִילָנָא דְּמוֹתָא כָּל פִּקְדוֹנִין דְּאִתְפְּקָדוּ לְגַבֵּיהּ, וְאָזִיל לֵיהּ. מַאי טַעְמָא חַיִּין. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי גָּרִים.
119a.8 וְאִי תֵּימָא, הָא בְּנֵי נָשָׁא סַגִּיאִין אִינּוּן דְּמִתְעֲרִין בְּלֵילְיָא, בְּעוֹד דְּאִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט. אֶלָּא, וַדַּאי הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי קָא עָבִיד. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב, (תהילים י״ד:ב׳) לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. וְלָא יְהֵא לֵיהּ פִּתְחוֹן פֶּה לְבַר נָשׁ, דְּיֵימָּא, אִלְמָלֵי שְׁלִיטְנָא בְּנַפְשָׁאי בְּלֵילְיָא אִשְׁתָּדַּלְנָא בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי בְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי וְהָכִי הוּא. אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם דַּחֲמֵינָא כְּהַאי גַּוְונָא, מַאי טַעְמָא. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי שַׁפִּיר הוּא דְּקָא אַמָרְת.
119a.9 פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כ״ג:ח׳) מָה אֶקּוֹב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעוֹם לֹא זָעַם יְיָ. תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דְּאִית לְעֵילָּא, אִית לְתַתָּא. לְעֵילָּא אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. לְתַתָּא יִשְׂרָאֵל וְעַמִּין. יִשְׂרָאֵל אִתְאַחֲדָן לִימִינָא, בִּקְדוּשָּׁא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׂמָאלָא, לְסִטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא. וְכֻלְּהוּ לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ דַּרְגִּין דִּשְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין אֲחִידָן דָּא בְּדָא, עַד דְּתַּלְיָין מִן רֵישָׁא. וּכְגַוְונָא דְּרֵישָׁא נָטִיל, בְּהַהוּא גַּוְונָא נָטִיל זַנְבָא, דְּאִיהִי תַּתָּאָה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאָחִיד בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בְּהַהוּא סְטָר מִסְאֲבָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִתְדְּבָּרוּ.