Volume II
Tetzaveh
Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 183a, reference page 8 of 17.
- Current daf
- 183a
- Reference units
- 17
Daf 183a
Unpointed Text
183a.1 לעילא.
183a.2 ועל דא אנן עבדין חושבנא בקיומא, על קיומנא קיימין, בגין דאינון יומין, יומין עלאין אינון. וכן בכל זמנא דעאל בר נש לאינון יומין עלאין, בין בצלותא בין בשבחא, אצטריך לקיימא על רגלוי, ירכין וגופא כחדא תמן, ירכין וגופא לקיימא כדכורא דקיימא בחיליה, ולא כנוקבא דארחהא למיתב, ועוד בגין שבחא דעלמא עלאה, ובגין דאיהו רזא דדכורא, נשים פטורות מחושבנא דא, ולא מתחייבן למימני בר דכורין, לאתקשרא כל חד כדקא יאות.
183a.3 כגוונא דא "יראה כל זכורך" (שמות כג טז) - דכורין ולא נשין, בגין דרזא דברית בדכורא איהו ולא בנוקבא. ובגין דקיימא רזא לעילא נשין לא מתחייבן. ורזא אוליפנא הכא, דבכל שבעת יומין מאלין יומין עלאין, נטלא קדושא יומא חד (ומתאחד) דאלין תתאי, והאי תתאה אקרי שבוע, דאתקדש בשבעה יומין עלאין, וכן בכל שבעה ושבעה מאינון חמשין יומין, עד ולא עד בכלל.
183a.4 וכד אשתכחו ארבעין ותשע יומין עלאין, אשתכחו לתתא שבע יומין דאתקדשו בהו, וכל חד אקרי שבוע, דעאל באינון שבע, ועל דא כתיב "שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג טו), בגין דאינון נוקבין, נקט קרא לישנא דנוקבין. וכד אתקדשו בהו, וביתא מתתקנא לאתחברא אתתא בבעלה, כדין אקרי חג שבועות, מאינון נוקבי דשארו עלייהו אינון יומין עלאין דאתקדשו בהו, ובגין כך כתיב בשבועותיכם, אינון דלכון, ולא כתיב בשבועות, בגין דהכי נמי מתקדשין ישראל לתתא עמהון.
183a.5 ועל דא כד מטון לתשע וארבעין יומין, ההוא יומא עלאה דעלייהו דאיהו יומא דחמשין, דשליט על תשעה וארבעין יומין, רזא דכללא דאורייתא בתשעה וארבעין אנפין, וכדין ההוא יומא עלאה יומא דחמשין, באתערותא דלתתא, אפיק אורייתא כללא בתשעה וארבעין אנפין.
183a.6 רבי אלעזר פתח ואמר: "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך וגו'" (תהלים פד ד). "גם צפור מצאה בית" - אלין צפרי שמיא דמנהון שויין מדוריהון לבר, ומנהון שויין מדוריהון בביתא, כגון דרור דאיהו עופא דשוי דיוריה בביתא דכל בר נש ולא דחיל. אמאי? בגין דכלא קראן ליה "דרור". מאי "דרור"? חירו, כמה דאת אמר "וקראתם דרור" (ויקרא כה י) ותרגומו "חירו", ודא איהו צפור דרור, דהא מיומא דעביד קנא בביתא ואפיק בנין, מדוריה בביתא חמשין יומין, ולבתר מתפרשן אלין מאלין, ודא איהו עופא דאקרי דרור - חירו.
183a.7 תא חזי מה כתיב "וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ" - מהכא נפקא חירו לכלא. ובגין דנפקא מניה חירו - אורייתא דנפקת מניה אקרי חירו. ועל דא כתיב "חרות על הלחת" (שמות לב י) - אל תקרי "חרות" אלא "חירות", ודא אורייתא דאתקרי חירות, דהא מה דאפיק יומא דא עלאה אקרי חירו, ואיהו חירו דכלא. והאי יומא איהו חירו עלאה. בגין דאית חירו תתאה וחירו עלאה, ה"א עלאה ה"א תתאה, חירו עלאה חירו תתאה, שמטה ויובל כחדא אינון:
183a.8 תרין נהמי אכלו ישראל, חד כד נפקו ממצרים אכלו מצה לחם עוני, וחד במדברא לחם מן השמים, (חד בפסח וחד בשבועות), דכתיב "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שם טז ד), ועל דא קרבנא דיומא דא נהמא איהו, ועל נהמא אתקריבו כל שאר קרבנין, דנהמא איהו עיקר, דכתיב "והקרבתם על הלחם שבעת כבשים וגו'" (ויקרא כג יח) "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו'" (שם יז), דדא איהו נהמא דאחכימו ביה ישראל חכמתא עלאה דאורייתא, ועאלו בארחהא.
183a.9 השתא אית לן לאסתכלא, בפסח נפקו ישראל מנהמא דאתקרי חמץ, כתיב "ולא יראה לך חמץ" (שמות יג ז), וכתיב "כי כל אוכל מחמצת" (שם יב יט),
Pointed Text
183a.1 תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (ויקרא ט״ז:ו׳) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ', מַאן דִּיְכַפֵּר, אִצְטְרִיךְ (נ"א לכפרא) עָלֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר עַל בֵּיתֵיהּ. כְּגַוְונָא דָּא, הַאי דַּרְגָּא, שָׁאֲרִי לְאִתְקַדְּשָׁא וּלְנָפְקָא בִּקְדוּשָׁה, לְכַפְּרָא עָלֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אִתְקַדָּשׁ, בָּעֵי לְכַפָּרָא עַל בֵּיתֵיהּ, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן, וְעַל דָּא נַחְתָּא לְתַתָּא לְקַדְּשָׁא בֵּיתֵיהּ. וּבְמָּה מְקַדֵּשׁ לוֹן, בְּיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא. בְּחוּשְׁבָּנָא דְעוֹמֵר וְכֵיוָן דְּאִלֵּין מִתְקַדְשָׁאן, בָּעֵינָן לְסַלְּקָא לָהּ לְעֵילָּא, דְּהָא כַּד בֵּיתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְקַדְשַׁת, כְּדֵין סַלְקַת לְעֵילָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין לְעֵילָּא.
183a.2 וְעַל דָּא אֲנָן עַבְדִּין חוּשְׁבָּנָא, בְּקִיּוּמָא עַל קַיְימִין, בְּגִין דְּאִינּוּן יוֹמִין, יוֹמִין עִלָּאִין אִינּוּן, וְכֵן בְּכָל זִמְנָא דְּעָאל בַּר נָשׁ לְאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, בֵּין בִּצְלוֹתָא, בֵּין בִּשְׁבָחָא, אִצְטְרִיךְ לְקַיְּימָא עַל רַגְלוֹי, יַרְכִּין וְגוּפָא כַּחֲדָא תַּמָּן. יַרְכִּין וְגוּפָא לְקַיְּימָא, כִּדְכוּרָא דְּקַיְּימָא בְּחֵילֵיהּ, וְלָא כְּנוּקְבָא דְּאָרְחָהָא לְמֵיתַב. וְעוֹד בְּגִין שְׁבָחָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.
183a.3 וּבְגִין דְּאִיהוּ רָזָא דִּדְכוּרָא, נָשִׁים פְּטוּרוֹת מֵחוּשְׁבָּנָא דָּא, וְלָא מִתְחַיְיבָן לְמִימְנִי בַּר דְּכוּרִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל חַד כְּדְקָא יֵאוֹת. כְּגַוְונָא דָּא, (שמות כ״ג:י״ז) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, דְּכוּרִין, וְלָא נָשִׁין. בְּגִין דְּרָזָא דִּבְרִית בִּדְכוּרָא אִיהוּ, וְלָא בְּנוּקְבָּא, וּבְגִין דְּקַיְּימָא רָזָא לְעֵילָּא, נָשִׁין לָא מִתְחַיְיבָן.
183a.4 וְרָזָא אוֹלִיפְנָא הָכָא, דִּבְכָל שִׁבְעַת יוֹמִין, מֵאִלֵּין יוֹמִין עִלָּאִין, נַטְלָא קְדוּשָּׁא יוֹמָא חַד (ומתאחד) דְּאִלֵּין תַּתָּאֵי, וְהַאי תַּתָּאָה אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּאִתְקַדָּשׁ בְּשִׁבְעָה יוֹמִין עִלָּאִין. וְכֵן בְּכָל שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מֵאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין, עַד וְלָא עַד בִּכְלָל, וְכַד אִשְׁתְּכָחוּ אַרְבְּעִין וּתֵשַׁע יוֹמִין עִלָּאִין, אִשְׁתְּכָחוּ לְתַתָּא שֶׁבַע יוֹמִין, דְּאִתְקַדָּשׁוּ בְּהוּ וְכָל חַד אִקְרֵי שָׁבוּעַ, דְּעָאל בְּאִינּוּן שֶׁבַע. וְעַל דָּא כְּתִיב, (ויקרא כ״ג:ט״ו) שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. בְּגִין דְּאִינּוּן נוּקְבִין, נָקַט קְרָא לִישָׁנָא דְּנוּקְבִין.
183a.5 וְכַד אִתְקַדָּשׁוּ בְּהוּ, וּבֵיתָא, מִתַּתְקְנָא לְאִתְחַבְּרָא אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, כְּדֵין אִקְרֵי חַג שָׁבוּעוֹת, מֵאִינוּן נוּקְבֵי דְּשָׁארוּ עָלַיְיהוּ אִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִתְקַדָּשׁוּ בְּהוּ. וּבְּגִין כָּךְ כְּתִיב בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם, אִינּוּן דִּלְכוֹן, וְלָא כְּתִיב בְּשָׁבוּעוֹת, בְּגִין דְּהָכִי נָמֵי מִתְקַדְּשִׁין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא עִמְּהוֹן.
183a.6 וְעַל דָּא כַּד מָטוּן לְתֵשַׁע וְאַרְבְּעִין יוֹמִין, הַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה דְּעָלַיְיהוּ, דְּאִיהוּ יוֹמָא דְּחַמְשִׁין, דְּשַׁלִּיט עַל תִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין יוֹמִין, רָזָא דִּכְלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּתִשְׁעָה וְאַרְבְּעִין אַנְפִּין, וּכְדֵין הַהוּא יוֹמָא עִלָּאָה, יוֹמָא דְּחַמְשִׁין, בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אַפִּיק אוֹרַיְיתָא כְּלָלָא בְּתִשְׁעָה וְאַרְבְּעִין אַנְפִּין.
183a.7 רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (תהילים פ״ד:ד׳) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ וְגוֹ'. גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, אִלֵּין צִפֳּרֵי שְׁמַיָא, דְּמִנְּהוֹן שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן לְבַר, וּמִנְּהוֹן שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן בְּבֵיתָא, כְּגוֹן דְּרוֹר, דְּאִיהוּ עוֹפָא דְּשַׁוֵּי דִּיוּרֵיהּ בְּבֵיתָא דְּכָל בַּר נָשׁ, וְלָא דָּחִיל. אֲמַאי. בְּגִין דְּכֹלָּא קָרָאן לֵיהּ דְּרוֹר. מַאי דְּרוֹר. חִירוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ״ה:י׳) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר, וְתַרְגּוּמוֹ חִירוּ. וְדָא אִיהוּ צִפּוֹר דְּרוֹר. דְּהָא מִיּוֹמָא דְּעָבִיד קִנָּא בְּבֵיתָא אַפִּיק בְּנִין, מָדוֹרֵיהּ בְּבֵיתָא חַמְשִׁין יוֹמִין, וּלְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן אִלֵּין מֵאִלֵּין, וְדָא הוּא עוֹפָא דְּאִקְרֵי דְּרוֹר: חִירוּ.
183a.8 תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ. מֵהָכָא נָפְקָא חִירוּ לְכֹלָּא, וּבְגִין דְּנָפְקָא מִנֵּיהּ חִירוּ, אוֹרַיְיתָא דְּנַפְקַת מִנֵּיהּ אִקְרֵי חִירוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ל״ב:ט״ז) חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵירוּת, וְדָא אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרֵי חֵירוּת דְּהָא מָה דְּאַפִּיק יוֹמָא דָּא עִלָּאָה, אִקְרֵי חִירוּ, וְאִיהוּ חִירוּ דְּכֹלָּא. וְהַאי יוֹמָא אִיהוּ חִירוּ עִלָּאָה, בְּגִין דְּאִית חִירוּ תַּתָּאָה, וְחִירוּ עִלָּאָה. הֵ"א עִלָּאָה, הֵ"א תַּתָּאָה. חִירוּ עִלָּאָה. חִירוּ תַּתָּאָה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל כַּחֲדָא אִינּוּן.
183a.9 תְּרֵין נַהֲמֵי אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל, חַד, כַּד נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, אָכְלוּ מַצָּה, לֶחֶם עוֹנִי. וְחַד בְּמַדְבְּרָא, לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. (חד בפסח וחד בשבועות) דִּכְתִּיב, (שמות ט״ז:ד׳) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְעַל דָּא קָרְבָּנָא דְּיוֹמָא דָּא נָהֲמָא אִיהוּ. וְעַל נָהֲמָא, אִתְקְרִיבוּ כָּל שְׁאַר קָרְבָּנִין. דְּנָהֲמָא אִיהוּ עִקָר, דִּכְתִּיב, (ויקרא כ״ג:י״ח) וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים וְגוֹ', וּכְתִיב (ויקרא כ״ג:י״ז) מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וְגוֹ', דְּדָא אִיהוּ נָהֲמָא דְּאֲחְכִּימוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל, חָכְמְתָא עִלָּאָה דְּאוֹרַיְיתָא, וְעָאלוּ בְּאָרְחָהָא.
183a.10 הַשְׁתָּא אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא, בַּפֶּסַח נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִנָּהֲמָא דְּאִתְקְרֵי חָמֵץ, כְּתִיב, (שמות י״ג:ז׳) וְלָא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וּכְתִיב (שמות י״ב:י״ט) כִּי כָּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת מַאי טַעֲמָא. בְּגִין יְקָרָא דְּהַהוּא נַהֲמָא דְּאִתְקְרֵי מַצָּה. הַשְׁתָּא דְּזָכוּ יִשְׂרָאֵל לְנַהֲמָא עִלָּאָה יַתִּיר לָא יֵאוֹת הֲוָה לְאִתְבַּטְּלָא חָמֵץ, וְלָא אִתְחַזְיָא כְּלַל. וַאֲמַאי קָרְבָּנָא דָּא, חָמֵץ הֲוָה, דִּכְתִּיב סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה. וְתוּ, דְּהַשְׁתָּא בְּיוֹמָא דָּא אִתְבָּטַּל יֵצֶר הָרָע, וְאוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרֵי חִירוּ אִשְׁתְּכַחַת.