Volume II

Tetzaveh

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 181b, reference page 5 of 17.

Current daf
181b
Reference units
17

Daf 181b

Unpointed Text

181b.1 דעאלו ונפקו וידעי ברזא דארחוי דאורייתא למהך בארח קשוט!

181b.2 "מתוך בני ישראל" - אמאי "מתוך בני ישראל"? אלא כלא לא אתקרי למהוי חד כדקא יאות אלא "מתוך בני ישראל", דהא בני ישראל קיימי לתתא לאפתחא ארחין ולאנהרא שבילין ולאדלקא בוצינין, ולקרבא כלא מתתא לעילא למהוי כלא חד. ובגיני כך כתיב "ואתם הדבקים ביהו"ה וגו'" (דברים ד ד).

181b.3 אמר רבי שמעון, כלא איהו קריבה למאן דידע ליחדא יחודא ולמפלח למאריה, דהא בזמנא דאשתכח קרבנא כדקא יאות - כדין אתקריב כלא חדא, (נ"א דרגין כלהו כחד), ונהירו דאנפין אשתכח בעלמא בבי מקדשא, ואתכפיא ואתכסיא סטרא אחרא, ושליט סטרא דקדושה בנהירו וחידו. וכד קרבנא לא אשתכח כדקא יאות או יחודא לא הוי כדקא יאות - כדין אנפין עציבו, ונהירו לא אשתכח, ואתכסיא סיהרא, ושלטא סטרא אחרא בעלמא, (נ"א דלא אתחריב בי מקדשא אלא בגין וכו') בגין דלא אית מאן דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות.

181b.4 אמר רבי שמעון, קודשא בריך הוא לא נסי לאיוב ולא אתא עמיה בנסיונא כנסיונא דשאר צדיקיא, דהא לא כתיב ביה "והאלהי"ם נסה את איוב" כמה דכתיב באברהם "והאלהי"ם נסה את אברהם" (בראשית כב א). דאיהו בידיה אקריב לבריה יחידאי לגביה, ואיוב לא יהיב ליה ולא מסר ליה כלום ולא אתמר ליה. אבל אתמסר בידא דמקטרגא בדינא דקודשא בריך הוא, דאיהו אתער לההוא מקטרגא לגביה מה דאיהו לא בעא. דהא בכל זמנא אתא ההוא מקטרגא לאתערא על בני נשא, והכא קודשא בריך הוא אתער לגביה דכתיב "השמת לבך על עבדי איוב" (איוב א ח). אבל רזא עמיקא איהו.

181b.5 פתח ואמר: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהו"ה" (בראשית ד ג). "ויהי מקץ ימים" - רזא איהו. "מקץ ימים" ולא "מקץ ימין" - דחה ל'קץ ימין' וקריב ל'קץ ימים'. והא אוקימנא, דכתיב "ואתה לך לקץ" (דניאל יב יג). אמר קודשא בריך הוא לדניאל "ואתה לך לקץ". אמר ליה לאן קץ? לקץ הימים או לקץ הימין? עד דאמר ליה "לקץ הימין". ועל דא דחיל דוד דכתיב "הודיעני יהו"ה קצי" (תהלים לט ה) - או לקץ הימים או לקץ הימין. והכא מה כתיב "ויהי מקץ ימים" ולא "מקץ ימין". ובגיני כך לא אתקבל קרבניה דהא מסטרא אחרא הוה כלא.

181b.6 תא חזי מה כתיב "והבל הביא גם הוא" (בראשית ד ד) - מאי "גם הוא"? לאסגאה כלא דא בדא. קרבנא כלא ועקרא דיליה הוה לקודשא בריך הוא, ויהיב חולקיה לסטרא אחרא כמה דאת אמר "ומחלביהן". וקין עקרא עבד "מקץ ימים" ויהב חולקא לקודשא בריך הוא. ועל דא אתדחא איהו וקרבניה.

181b.7 באיוב מה כתיב "והלכו בניו ועשו משתה וגו'" (איוב א ד), וכתיב "ויהי כי הקיפו ימי המשתה", וכתיב "ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם" - דדא איהו עקרא לסטרא אחרא. ולבתר אקריב עולות, ועולה איהו דכר ולא נוקבא, וסלקא לעילא, וקרבנא לא קריב לאכללא ליה כדקא יאות.

181b.8 ותא חזי, אלמלא חולקא יהב לכלא - מקטרגא לא יכיל ליה לבתר. ואי תימא אמאי אבאיש ליה קודשא בריך הוא? אלא בגין דגרים לכסיא נהורא ולאתחפיא. ואיהו לא קריב קרבנא אחרא לאתזנא ביה אחרנין אלא עולה דסלקא לעילא. ועל דא כתיב "ככה יעשה איוב כל הימים". דאלמלא סטרא אחרא אתזנת בחולקא - אתעבר מעל מקדשא ואסתלק מניה, וסטרא דקדושה הוה סליק לעילא לעילא. אבל איהו לא בעא דאתהני אחרא מקרבניה ואעדי גרמיה מניה. מנא לן? דכתיב (שם א) "וסר מרע". ועל דא קריב תדיר עולה - דהא עולה לא אתהני מניה סטרא אחרא לעלמין. ובגין כך כל מה דנטיל לבתר - מדידיה נטיל. ועל דא איוב גרים לחפיא ערלה על ברית קיימא דלא הוה אעדי מניה. ובגין כך קודשא בריך הוא אתער לההוא מקטרגא דכתיב "השמת לבך על עבדי איוב".

Pointed Text

181b.1 (שמות כ״ח:א׳) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָא שִׁמֵשׁ מֹשֶׁה (נ"א שמשא) (נ"א דאיהו שמשא) בְּסִיהֲרָא, עַד דְּאִתְכְּלִיל בְּכָל סִטְרִין בְּרָזָא דְּו', כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי. לְכַהֵן לִי לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְכַהֲנוֹ לִי, לְשִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ, לְשִׁמּוּשָׁא דְּאָת דָּא, לְשִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ וַדַּאי. לִי דָּא אָת ה', לְאַעֲלָא וּלְשַׁמְּשָׁא ו' בְּה', לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּעָאלוּ וְנַפְקוּ, וְיַדְעֵי בְּרָזָא דְּאָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, לְמֵהָךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.

181b.2 מִתּוֹךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲמַאי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא כֹּלָּא לָא אִתְקְרֵי לְמֶהֱוֵי חַד כְּדְקָא יֵאוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דְּהָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קַיְימֵי לְתַתָּא, לְאִתְפַּתְּחָא אָרְחִין, וּלְאַנְהָרָא שְׁבִילִין, וּלְאַדְלְקָא בּוּצִינִין, וּלְקָרְבָא כֹּלָּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' וְגוֹ'.

181b.3 וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ וְגוֹ' אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא אִיהוּ קְרִיבָה, לְמַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא יִחוּדָא, וּלְמִפְלַח לְמָארֵיהּ, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִשְׁתְּכַח קָרְבְּנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּדֵין אִתְקְרִיב כֹּלָּא כַּחֲדָא, (נ"א דרגין כלהו כחד) וּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, אִשְׁתְּכַח, בְּעָלְמָא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְכַּפְיָא וְאִתְכַּסְיָא סִטְרָא אַחֲרָא, וְשָׁלִיט סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁא בִּנְהִירוּ וְחִידוּ. וְכַד קָרְבְּנָא לָא אִשְׁתְּכַח כְּדְקָא יֵאוֹת, אוֹ יִחוּדָא לָא הֲוֵי כְּדְקָא יֵאוֹת, כְּדֵין אַנְפִּין עֲצִיבוּ. וּנְהִירוּ לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִתְכַּסְיָא סִיהֲרָא, וְשַׁלְטָא סִטְרָא אַחֲרָא בְּעָלְמָא, (נ"א דלא אתחריב בי מקדשא אלא בגין וכו') בְּגִין דְּלָא אִית מַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, כְּדְקָא יֵאוֹת.

181b.4 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, (פ' בא ל"ד ע"א) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא נַסֵּי לְאִיּוֹב, וְלָא אָתָא עִמֵּיהּ בְּנִסְיוֹנָא, כְּנִסְיוֹנָא דִּשְׁאַר צַדִּיקַיָּא, דְּהָא לָא כְּתִיב בֵּיהּ וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אִיּוֹב, כְּמָה דִּכְתִּיב בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ב:א׳) וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. דְּאִיהוּ בְּיָדֵיהּ אַקְרִיב לִבְרֵיהּ יְחִידָאי לְגַבֵּיהּ. וְאִיּוֹב לָא יָהִיב לֵיהּ וְלָא מָסַר לֵיהּ כְּלוּם. וְלָא אִתְּמַר לֵיהּ, אֲבָל אִתְמְסָר בִּיְדָא דִּמְקַטְרְגָא, בְּדִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּאִיהוּ אַתְּעָר לְהַהוּא מְקַטְרְגָא לְגַבֵּיהּ, מַה דְּאִיהוּ לָא בָּעָא. דְּהָא בְּכָל זִמְנָא אָתָא הַהוּא מְקַטְרְגָא לְאַתְעֲרָא עַל בְּנֵי נָשָׁא, וְהָכָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְּעָר לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (איוב א׳:ח׳) הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב. אֲבָל רָזָא עֲמִיקָא אִיהוּ.

181b.5 פָּתַח וְאָמַר (בראשית ד׳:ג׳) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיְיָ'. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים, רָזָא אִיהוּ, מִקֵּץ יָמִים, וְלָא מִקֵּץ (קל"ד ע"א) יָמִין, דָּחָה לְקֵּץ יָמִין, וְקָרִיב לְקֵּץ יָמִים. וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (דניאל י״ב:י״ג) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָנִיאֵל וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אָמַר לֵיהּ, לְאָן קֵץ, לְקֵּץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִין, עַד דְּאָמַר לֵיהּ לְקֵּץ הַיָּמִין.

181b.6 וְעַל דָּא דָּחִיל דָּוִד, דִּכְתִּיב, (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ' קִצִּי. אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִים, אוֹ לְקֵּץ הַיָּמִין. וְהָכָא מָה כְּתִיב, וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וְלָא מִקֵּץ יָמִין. וּבְגִינֵי כַּךְ לָא אִתְקַבָּל קָרְבָּנֵיהּ דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוָה כֹּלָּא.

181b.7 תָּא חֲזֵי מָה כְּתִיב, (בראשית ד׳:ד׳) וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא. מַאי גַּם הוּא. לְאַסְגָּאָה כֹּלָּא דָּא בְּדָא. קָרְבָּנָא כֹּלָּא וְעִקָרָא דִּילֵיהּ הֲוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהִיב חוּלָקֵיהּ לְסִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּמֵחֶלְבֵיהֶן. וְקַיִן, עִקָּרָא עָבֵד מִקֵּץ יָמִים, וְיָהַב חוּלָקָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אִתְדָחָא אִיהוּ וְקָרְבָּנֵיהּ.

181b.8 בְּאִיּוֹב מַה כְּתִיב, (איוב א׳:ה׳) וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה וְגוֹ'. וּכְתִיב וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וּכְתִיב וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לִשְׁלשֶׁת אַחְיוֹתֵיהֶם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם, דְּדָא אִיהוּ עִקָּרָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. וּלְבָתַר אַקְרִיב עוֹלוֹת, וְעוֹלָה אִיהוּ דְּכַר, וְלָא נוּקְבָּא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְקָרְבָּנָא לָא קָרִיב לְאַכְלְלָא לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת.

181b.9 וְתָּא חֲזֵי, אִלְמָלֵא חוּלָקָא יָהַב לְכֹלָּא, מְקַטְרְגָא לָא יָכִיל לֵיהּ לְבָתַר, וְאִי תֵּימָא אֲמַאי אַבְאִישׁ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא, בְּגִין דְּגָרִים לְכַסְיָּא נְהוֹרָא וּלְאִתְחַפְיָּא, וְאִיהוּ לָא קָרִיב קָרֵבְּנָא אַחֲרָא, לְאַתְּזָנָא בֵּיהּ אַחֲרָנִין, אֶלָּא עוֹלָה, דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים, דְּאִלְמָלֵא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְּזָנַת בְּחוּלָקָא, אִתְעֲבַר מֵעַל מַקְדְּשָׁא וְאִסְתַּלָּק מִנֵּיהּ, וְסִטְרָא דִּקְדוּשָׁה הֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא.

181b.10 אֲבָל אִיהוּ לָא בָּעָא דְּאִתְהֲנֵי אַחֲרָא מִקָרְבָּנֵיה, וְאַעְדֵּי גַּרְמֵיהּ מִנֵּיהּ. מְנָא לָן. דִּכְתִּיב, (איוב א׳:א׳) וְסָר מֵרָע. וְעַל דָּא קָרִיב תָּדִיר עוֹלָה, דְּהָא עוֹלָה לָא אִתְהָנֵי מִנֵּיהּ סִטְרָא אַחֲרָא לְעָלְמִין. וּבְגִין כַּךְ, כָּל מָה דְּנָטִיל לְבָתַר, מִדִּידֵיהּ נָטִיל. וְעַל דָּא אִיּוֹב גָּרִים לְחַפְיָא עָרְלָה עַל בְּרִית קַיָימָא, דְּלָא הֲוָה אַעְדֵּי מִנֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר לְהַהוּא מְקַטְרְגָא, דִּכְתִּיב הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב.

181b.11 תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, לָא קַיְּימָא שַׁעֲתָא. בְּגִין דְּעָרְלָה חַפְיָא נְהוֹרָא, עַד זִמְנָא דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא הֲוָה נָטִיל דִּילֵיהּ מֵאִיּוֹב, וְעַל דָּא פָּקִיד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיכְלֵיהּ לְהַהוּא פֶּסַח בִּבְהִילוּ, עַד דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בְּאִיּוֹב, וּפָקִיד לְאִתְעַבְּרָא עָרְלָה מִנַּיְיהוּ, וּכְדֵין אִתְאֲחָד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְפְּרַשׁ מִן קֻדְשָׁא, וְאִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בְּאִיּוֹב, וְנָטִיל מִדִילֵיהּ. וּכְדֵין (שמות יב) פֶּסַח הוּא לַיְיָ' וַדַּאי. דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה פֶּסַח לַיְיָ'. זַכָּאִין אִינּוּן דְּיַדְעֵי וּמְיַחֲדֵי יִחוּדָא דְּמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יֵאוֹת.