Volume II

Ki Tisa

Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 189b, reference page 5 of 15.

Current daf
189b
Reference units
15

Daf 189b

Unpointed Text

189b.1 סבה ועילה. אבל עד דנפקו ממצרים לא הוי גוי ולא אתחזו כדקא יאות.

189b.2 פתח ואמר, "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שיר ב ב). בעא קודשא בריך הוא למעבד לון לישראל כגוונא דלעילא, ולמהוי שושנה חדא בארעא כגוונא עלאה. ושושנה דסלקא ריחא ואתבריר מכל שאר וורדין דעלמא לא הוי אלא ההיא דסלקא "בין החוחים"? ודא ארחא כדקא יאות. ועל דא זרע שבעין זוגין דהוו שבעין נפש, ואעיל לון בין החוחים. ואינון חוחים - מיד דהוו אינון זוגין תמן - סליקו ענפין וטרפין, ושליטו על עלמא, וכדין פרחת שושנה בינייהו.

189b.3 כיון דבעא קודשא בריך הוא לאפקא שושנה ולקיט לה מבינייהו - כדין יבשו חוחים ואזדריקו ואשתציאו ולא אתחשבו לכלום. בשעתא דאזיל למלקטא שושנה דא, לאפקא בריה בוכריה, בההוא זמנא אזל מלכא גו כמה חיילין רברבנין ושליטין, עם דגלין פרישן, ואפיק לבריה בוכריה בכמה גבורן, ואייתי ליה להיכליה, ויתיב סגי בבי מלכא.

189b.4 כיון דחב לגבי אבוה - אוכח ליה ואלקי ליה דכתיב "ויחר אף יהו"ה בישראל ויתנם ביד שוסים וגו'" (שופטים ב יד). סרח כמלקדמין ומרד באבוה - אפקיה מביתיה. מה עבדו ישראל? חמו דהא אתבדרו לבבל - אתערבו בעממיא; נסיבו נשין נכריות, ואולידו בנין מנהון. עם כל דא אימא קדישא הות אפטרופוסא עלייהו. ועל דעבד הכי, קודשא בריך הוא אמר הואיל וכסופא איהו - ליתי ברי איהו מגרמיה. הואיל וחלל יקרי - לא אתחזי דאנא איזיל תמן לאפקא ליה ולמעבד ליה נסין וגבורן כמלקדמין. תבו אינון בלא סיועא דאתחזו לון, בלא פליאן ונסין. אלא כלהו מתבדרן, כלהו לָאָן במסכנו. ותבו להיכלא דמלכא בכסופא. ואימא קדישא ערבת לון.

189b.5 חאבו כמלקדמין. מה עבד קודשא בריך הוא? אפיק להאי ברא כמלקדמין מהיכליה ואמיה בהדיה. אמר: מכאן ולהלאה אימא וברה יסבלון כמה בישין כחדא! הדא הוא דכתיב "ובפשעיכם שלחה אמכם" (ישעיה נ א). ועל דא כתיב "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים" (דברים ד ל) - מאי "באחרית הימים"? אלא דא היא אימא קדישא דהיא "אחרית הימים", ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא.

189b.6 ואילו יהדרון בתיובתא - אפילו חד ביש או חד צערא דיעבר עלייהו - אתחשב עלייהו כאלו סבלו כלא!ואי לאו - סתים קיצא וכל דרין דיליה, כמה דאמר בוצינא קדישא, דכתיב "לצמיתות לקונה אותו לדורותיו" (ויקרא כה ל). וכל דא בתיובתא תליא מילתא.

189b.7 אמר רבי חייא: ודאי הכי הוא, ועל דא גלותא אתמשך. אבל קודשא בריך הוא כל מה דמחא לון לישראל - בהאי "אחרית הימים". ובהאי אחרית הימים יעביד לון נסין ונוקמין, דכתיב "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה בראש ההרים" (ישעיה ב ב). מאן "ראש ההרים"? דא אברהם סבא, כהנא רבא, ראש דכלא. ובגין דאיהו ראש - כוס דברכה יהיה נכון בראש ההרים, דא אברהם סבא, קדמאה לשאר ההרים. כוס דברכה אצטריך למהוי מתקנא בימינא.

189b.8 "ונשא מגבעות" - אצטריך למהוי זקיף מן פתורא שיעורא דאקרי זרת לברכא לקודשא בריך הוא, ודא הוא "ונשא מגבעות". "מגבעות" מאי הוא? אלא בֵּינה ובין בתולות אחריה רעותיה - שיעורא דזרת איהו. "נשא" כוס דברכה "מגבעות" ודאי. ועל דא - טבא דיהא ליה להאי ברא בוכרא - באחרית הימים איהו.

189b.9 אמר ליה שפיר קאמרת! האי קרא ודאי הכי הוא. "בראש ההרים" - דא ימינא אברהם סבא, דאיהו ראש ההרים ודאי. "ונשא מגבעות" - משיעורא דגבעות דאינון רעותיה, ושפיר קאמרת. "ונהרו אליו כל הגוים" (ישעיה ב ב) - מאי הוא? אמר ליה, ואפילו נשים וקטנים, ושמש דפלח על פתורא אף על גב דאיהו לא אכל - אצטריך למשמע ולמימר אמן, (ס"א להריק ברכה לכוס). דלא יימא בר נש "אנא לא אכלית, והואיל

Pointed Text

189b.1 כַּךָ יִשְׂרָאֵל בְּנוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא אִינּוּן. אָחִית לוֹן לְמִצְרַיִם. וְאִי תֵּימָא בְּהַהוּא זִמְנָא לָא חָאבוּ, גְזֵרָה דְּגָזַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין הַבְּתָרִים הֲוָה אִתְחָזֵי לְמֶהוֵי קַיָּים, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח לִתְרֵין מִלִּין, חַד בְּגִין הַהוּא מִלָּה דְּאָמַר אַבְרָהָם, (בראשית ט״ו:ח׳) בַּמָה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, דָּא הוּא סִבָּה וְעִילָה. אֲבָל עַד דְּנַפְקוּ מִמִּצְרַיִם, לָא הֲוֵי גּוֹי, וְלָא אִתְחָזוּ כַּדְקָא יֵאוּת.

189b.2 פָּתַח וְאָמַר, (שיר השירים ב׳:ב׳) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא וּלְמֶהֱוֵי שׁוֹשַׁנָּה חֲדָא בְּאַרְעָא, כְּגַוְונָא עִלָּאָה. וְשׁוֹשַׁנָּה דְּסַלְּקָא רֵיחָא, וְאִתְבְּרִיר מִכָּל שְׁאַר וְורָדִין דְּעָלְמָא, לָא הֲוֵי אֶלָּא הַהִיא דְּסַלְּקָא בֵּין הַחוֹחִים. וְדָא אָרְחָא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא זָרַע שִׁבְעִין זוּגִין, דַּהֲווֹ שִׁבְעִין נֶפֶשׁ, וְאָעִיל לוֹן בֵּין הַחוֹחִים, וְאִינּוּן חוֹחִים, מִיַּד דַּהֲווֹ אִינּוּן זוּגִין תַּמָּן, סְלִיקוּ עַנְפִין וְטַרְפִּין וּשְׁלִיטוּ עַל עָלְמָא, וּכְדֵין פַּרְחַת שׁוֹשַׁנָה בֵּינַיְיהוּ.

189b.3 כֵּיוָן דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא שׁוֹשַׁנָה וְלָקִיט לָהּ מִבֵּינַיְיהוּ, כְּדֵין יָבְשׁוּ חוֹחִים, וְאִזְדְרִיקוּ, וְאִשְׁתֵּצִיאוּ, וְלָא אִתְחַשְׁבוּ לִכְלוּם. בְּשַׁעֲתָא דְּאָזִיל לְמִלְקַט שׁוֹשַׁנָה דָּא, לְאַפָּקָא בְּרֵיהּ בּוּכְרֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אָזַל מַלְכָּא גּוֹ כַּמָה חַיָּילִין רַבְרְבָנִין וְשַׁלִּיטִין, עִם דְּגָלִין פְּרִישָׂן, וְאַפִּיק לִבְרֵיהּ בּוּכְרֵיהּ בְּכַמָּה גְּבוּרִין, וְאַיְיתֵי לֵיהּ לְהֵיכָלֵיהּ, וְיָתִיב סַגִּי בְּבֵי מַלְכָּא.

189b.4 כֵּיוָן דְּחַב לְגַבֵּי אֲבוּהָ, אוֹכַח לֵיהּ, וְאַלְקֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (שופטים ב׳:י״ד) וַיִּחַר אַף יְיָ' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שׁוֹסִים וְגוֹ', סָרַח כְּמִלְּקַדְּמִין, וּמָרַד בְּאָבוּהָ, אַפְקֵיהּ מִבֵּיתֵיהּ. מַה עַבְדוּ יִשְׂרָאֵל, חָמוּ דְּהָא אִתְבַּדְרוּ לְבָבֶל, אִתְעָרְבוּ בְּעַמְמַיָא, נָסִיבוּ נָשִׁין נָכְרִיּוֹת, וְאוֹלִידוּ בְּנִין מִנְּהוֹן. עִם כָּל דָּא, אִימָא קַדִּישָׁא הֲוַת אַפֹּטְרוֹפּוֹסָא עָלַיְיהוּ.

189b.5 וְעַל דְּעָבַד הָכִי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, הוֹאִיל וְכִסּוּפָא אִיהוּ, לֵיתֵי בְּרִי אִיהוּ מִגַּרְמֵיהּ, הוֹאִיל וְחִלֵּל יְקָרִי, לָא אִתְחָזֵי דְּאָנָא אֵיזִיל תַּמָּן לְאַפָּקָא לֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ נִסִּין וּגְבוּרָן כְּמִלְּקַדְּמִין. תָּבוּ אִינּוּן, בְּלָא סִיּוּעָא דְּאִתְחָזוּ לוֹן, בְּלָא פְּלִיאָן וְנִסִּין, אֶלָּא כֻּלְּהוּ מִתְבַּדְּרָן, כֻּלְּהוּ לְאָן בְּמִסְכְּנוּ, וְתָבוּ לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא בְּכִסּוּפָא, וְאֵימָא קַדִּישָׁא עַרְבַת לוֹן.

189b.6 חָאבוּ כְּמִלְּקַדְּמִין. מָה עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אַפִּיק לְהַאי בְּרָא כְּמִלְּקַדְּמִין מְהֵיכָלֵיהּ, וְאִימֵּיהּ בַּהֲדֵיהּ. אָמַר, מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִימָא וּבְרָהּ יִסְבְּלוּן כַּמָה בִּישִׁין כַּחֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיה ג) וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים ד׳:ל׳) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. מַאי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. אֶלָּא דָּא הִיא אִימָא קַדִּישָׁא, דְּהִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, וְעִמָּהּ סַבְלוּ כָּל מָה דְּסַבְלוּ בְּגָלוּתָא.

189b.7 וְאִילּוּ יְהַדְרוּן בְּתִיּוּבְתָא, אֲפִילּוּ חַד בִּישׁ, אוֹ חַד צַעֲרָא, דִּיעָבַר עָלַיְיהוּ, אִתְחֲשֵׁב עָלַיְיהוּ, כְּאִלּוּ סַבְלוּ כֹּלָּא (ס"א ואי לאו סתים קיצא) וְאִי לָא, כַּד יִסְתַּיֵים קִיצָא, (בישא) וְכָל דָּרִין דִּילֵיהּ. כְּמָה דְּאָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (ויקרא כ״ה:ל׳) לִצְּמִיתוּת לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ לְדוֹרוֹתָיו. וְכָל דָּא, בְּתִיּוּבְתָא תַּלְיָא מִילְּתָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי הָכִי הוּא. וְעַל דָּא גָּלוּתָא אִתְמְשָׁךְ.

189b.8 אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל מָה דְּחָמֵי (ס"א דמתא) (נ"א דלקא) לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, בְּהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים, וּבְהַאי אַחֲרִית הַיָּמִים יַעֲבִיד לוֹן נִסִּין וְנוּקְמִין, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ב׳:ב׳) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים. מַאן רֹאשׁ הֶהָרִים. דָּא אַבְרָהָם סָבָא, (רנ"ב ע"ב) כַּהֲנָא רַבָּא, רֹאשׁ דְּכֹלָּא. וּבְגִין דְּאִיהוּ רֹאשׁ, כּוֹס דִּבְרָכָה, יִהְיֶה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, דָּא אַבְרָהָם סָבָא, קַדְמָאָה לִשְׁאַר הֶהָרִים. כּוֹס דִּבְרָכָה, אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי מְתַקְּנָא בִּימִינָא.

189b.9 (רנ"ב ע"ב) וְנִשָּׂא (קי"ב ע"ב) מִגְּבָעוֹת. אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי זָקִיף מִן פַּתּוֹרָא, שִׁיעוּרָא דְּאִקְרֵי (ס"א דאיהו) זֶרֶת, לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְדָא הוּא וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת. מִגְּבָעוֹת מַאי הוּא. אֶלָּא בֵּינָה, וּבֵין בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוֹתֵיהָ, שִׁיעוּרָא דְּזֶרֶת אִיהוּ. נִשָׂא כּוֹס דִּבְרָכָה מִגְּבָעוֹת וַדַּאי, וְעַל דָּא טָבָא דִּיהֵא לֵיהּ לְהַאי בְּרָא בּוּכְרָא, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אִיהוּ.

189b.10 אֲמַר לֵיהּ שַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ, הַאי קְרָא וַדַּאי הָכִי הוּא. בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, דָּא יְמִינָא, אַבְרָהָם סָבָא, דְּאִיהוּ רֹאשׁ הֶהָרִים וַדַּאי. וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, מִשִּׁיעוּרָא דִּגְבָעוֹת, דְּאִינּוּן רְעוּתֵיהּ. וְשַׁפִּיר קָאָמְרֵת. (ישעיהו ב׳:ב׳) וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. מַאי הוּא. אֲמַר לֵיהּ, וַאֲפִילּוּ נָשִׁים וּקְטַנִּים וְשַׁמָּשׁ דְּפָלַח עַל פַּתּוֹרָא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא אָכַל, אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁמַע, וּלְמֵימָר אָמֵן. (ס"א להריק ברכה לכוס דלא וכו') דְּלָא יִיִמָא בַּר נָשׁ, אֲנָא לָא אֲכָלִית, וְהוֹאִיל דְּלָא אִצְטְרִיפְנָא לְזִמּוּן, לָא אֶשְׁמַע וְלָא אֵימָא אָמֵן. הַכֹּל חַיָּיבִין בֵּיהּ.