Volume II
Ki Tisa
Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 188b, reference page 3 of 15.
- Current daf
- 188b
- Reference units
- 15
Daf 188b
Unpointed Text
188b.1 דההוא גברא! אלו אמר קרא "שפת אמת כוננת לעד" הוה כדקאמרת! אבל לא כתיב אלא "תכון" - זמינא שפת אמת דתכון, מה דלאו הכי השתא, דהשתא שפת שקר קיימא, ושפת אמת שכיבא לעפרא. ובההוא זמנא דאמת יקום על קיומיה, ומגו ארץ תצמח - כדין "שפת אמת תכון לעד וגו'"! אמר ליה ההוא הגמון: זכאה אנת וזכאה עמא דאוריתא דקשוט ירתין! בתר יומין שמענא דאתגייר.
188b.2 אזלו, מטו חד בי חקל וצלו צלותהון. כיון דצלו צלתהון, אמרו מכאן ולהלאה נתחבר בשכינתא ונזיל ונתעסק באורייתא.
188b.3 פתח רבי יוסי ואמר: "הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך וגו'" (ישעיה מא יא) - זמין קודשא בריך הוא למעבד לישראל כל אינון טבאן דקאמר על ידי נביאי קשוט, וישראל סבלו עליהון כמה בישין בגלותהון. ואלמלא כל אינון טבאן דקא מחכאן וחמאן כתיבין באורייתא - לא הוו יכלין למיקם ולמסבל גלותא. אבל אזלין לבי מדרשות, פתחין ספרין וחמאן כל אינון טבאן דקא מחכאן, וחמאן כתיבין באורייתא דאבטח לון קודשא בריך הוא עלייהו, ומתנחמין בגלותהון.
188b.4 ושאר עמין מחרפין ומגדפין לון ואמרי "אן הוא אלהכון?! אן אינון טבאן דאתון אמרין דזמינין לכון?! וכי כל עמין דעלמא יכספו מנייכו?!". הדא הוא דכתיב "שמעו דבר יהו"ה החרדים אל דברו, אמרו אחיכם שונאיכם וגו'" (ישעיהו סו, ה). מאי "החרדים אל דברו"? אינון דסבלו כמה בישין, כמה שמועות שמעי, אלין על אלין ואלין בתר אלין, וחרידו עליהון. כמה דאת אמר "כי וגו' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום וגו'" (ירמיה ל ה). אינון חרדים תדיר אל דברו כד אתעביד דינא.
188b.5 "אמרו אחיכם שונאיכם" - אלין אינון אחוכון בני עשו. "מנדיכם" - כמה דאת אמר "סורו טמא קראו למו" (איכה ד טו), דלית עמא דקא מבזין לון באנפי ומרקקין באנפייהו לישראל כבני אדום, ואמרי "כלהו מסאבין כנדה". ודא איהו "מנדיכם".
188b.6 "למען שמי יכבד יהו"ה" - "אנן בנוי דאל חי, די בָָּן יתייקר שמיה. אנן שלטנין על עלמא בגין ההוא דאקרי גדול" - "עשו בנו הגדול" (בראשית כז א), ובשמא דא אקרי קודשא בריך הוא גדול - "גדול יהו"ה ומהולל מאד" (תהלים קמה ג). "אנן בני הגדול ואיהו גדול - ודאי "למען שמי יכבד יהו"ה"".
188b.7 "אבל אתון זעירין מכלא - "יעקב בנה הקטן" (בראשית כז ו) כתיב. אן הוא אלהכון? אן הוא אינון טבאן דיכספון כל עממיא מחדוה דלכון? מאן יתן "ונראה בשמחתכם" כמה דאתון אמרין!".
188b.8 "והם יבושו" - רוח הקדש אומר "והם יבושו" כמאן דתלי קללתא באחרא. בגין דאתון אמרין דכדין יבושו ויכלמו - ובגין דא רוח קדשא הוה אמר מלה הכי.
188b.9 ועל דא - "הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך" (ישעיהו מא, יא). מאי "כל הנחרים בך"? דאתקפו נחיריהון ברוגזא עלך בגלותא דא. בההוא זמנא "יבושו ויכלמו" מכל טבין דיחמון להון לישראל.
188b.10 אמר רבי חייא הכי הוא ודאי. אבל חמינן, והכי חמו תקיפי עלמא, דהא גלותא אתמשך ועדיין בריה דדוד לא אתי. אמר רבי יוסי, וכל דא הכי הוא. אבל מאן עביד דיסבלון ישראל גלותא דא? כל אינון הבטחות דאבטח לון קודשא בריך הוא. והא אתמר, דעאלין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וחמאן כל אינון נחמות, וחדאן בלבייהו, למסבל כל מה דייתי עלייהו. ואלמלא דא לא יכלין למסבל.
188b.11 אמר רבי חייא ודאי הכי איהו! וכלא בתשובה תליא! ואי תימא דיכלין השתא לאתערא תשובה כלהו כחדא - לא יכלין! מאי טעמא לא יכלין? בגין דכתיב "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה" (דברים ל א), וכתיב "והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'", וכתיב (שם ב) "ושבת עד יהו"ה אלה"יך וגו'". וכדין "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצץ וגו'". ועד דכל אינון מלין לא יתקיימון - לא יכלין
Pointed Text
188b.1 אֲמַר לֵיהּ, חֲמֵינָא בָּךְ דְּאַנְתְּ חַכִּים בְּאוֹרַיְיתָא. תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. אִלּוּ אָמַר קְרָא, שְׂפַת אֱמֶת כּוֹנַנְתָּ לָעַד, הֲוָה כִּדְקַאמְרָן, אֲבָל לָא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן, זְמִינָא שְׂפַת אֱמֶת דְּתִכּוֹן, מַה דְּלָאו הָכִי הַשְׁתָּא, דְּהַשְׁתָּא שְׂפַת שֶׁקֶר קַּיְימָא, וּשְׂפַת אֱמֶת שְׁכִיבָא לְעַפְרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דֶּאֱמֶת יְקוּם עַל קִיוּמֵיהּ, וּמִגּוֹ אֶרֶץ תִּצְמַח, כְּדֵין שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְגוֹ'.
188b.2 אֲמַר לֵיהּ הַהוּא הֶגְמוֹן, זַכָּאָה אַנְתְּ. וְזַכָּאָה עַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט יָרְתִין. בָּתַר יוֹמִין שְׁמַעְנָא דְּאִתְגְּיַיר. אָזְלוּ, מָטוּ חַד בֵּי חֲקָל, וְצַלּוּ צְלוֹתֵהוֹן. כֵּיוָן דְּצַלּוּ צְלוֹתֵהוֹן, אָמְרוּ מִכָּאן וּלְהָלְאָה נִתְחַבֵּר בִּשְׁכִינְתָּא, וְנֵזִיל וְנִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא.
188b.3 פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (ישעיהו מ״א:י״א) הֵן יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחרִים בָּךְ וְגוֹ'. זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְיִשְׂרָאֵל, כָּל אִינּוּן טָבָאן, דְּקָאָמַר עַל יְדֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, וְיִשְׂרָאֵל סָבְלוּ עֲלֵיהוֹן, כְּמָה בִּישִׁין בְּגָלְוּתְהוֹן. וְאִלְמָלֵא כָּל אִינּוּן טָבָאן דְּקָא מְחַכָּאן וְחָמָאן כְּתִיבִין בְּאוֹרַיְיתָא, לָא הֲווֹ יַכְלִין לְמֵיקָם וּלְמִסְבַּל גָּלוּתָא.
188b.4 אֲבָל אַזְלִין לְבֵי מִדְרָשׁוֹת, פַּתְחִין סִפְרִין, וְחָמָאן כָּל אִינּוּן טָבָאן, דְּקָא מְחַכָּן, וְחָמָאן כְּתִיבִין בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאַבְטַח לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, וּמִתְנַחֲמִין בְּגָלְוּתְהוֹן, וּשְׁאַר עַמִין מְחָרְפִין וּמְגַּדְפִין לוֹן, וְאַמְרֵי אָן הוּא אלָהֲכוֹן, אָן אִינּוּן טָבָאן דְּאַתּוּן אַמְרִין דִּזְמִינִין לְכוֹן, וְכִי כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא יִכְסְפוּן מִנַּיְיכוּ.
188b.5 הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:ה׳) שִׁמְעוּ דְּבַר יְיָ' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שׂוֹנְאֵיכֶם וְגוֹ'. מַאי הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ, אִינּוּן דְּסַבְלוּ כַּמָה בִּישִׁין, כַּמָה שְׁמוּעוֹת שַׁמְעֵי, אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְאִלֵּין בָּתַר אִלֵּין, וְחַרִידָן עֲלֵיהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ירמיהו ל׳:ה׳) כִּי וְגוֹ' קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם וְגוֹ'. אִינּוּן חַרֵדִים תָּדִיר אֶל דְּבָרוֹ כַּד אִתְעָבִיד דִּינָא.
188b.6 אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שׂוֹנְאֵיכֶם, אִלֵּין אִינּוּן אֲחוּכוֹן בְּנֵי עֵשָׂו. מְנַדֵּיכֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איכה ד׳:ט״ו) סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. דְּלֵית עַמָּא דְּקָא מְבַזִּין לוֹן בְּאַנְפֵּי, וּמְרַקְּקִין בְּאַנְפַּיְיהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּבְנֵי אֱדוֹם. וְאַמְרֵי כֻּלְּהוּ מִסְאֲבִין כַּנִּדָּה, וְדָא אִיהוּ מְנַדֵּיכֶם. לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְיָ', אֲנָן (דאמרין) בְּנוֹי דְּאֵל חַי. דִּי בָּן יִתְיָיקָר שְׁמֵיהּ. אֲנָן שַׁלְטָנִין עַל עָלְמָא בְּגִין הַהוּא דְּאִקְרֵי גָּדוֹל. (בראשית כ״ז:ה׳) עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל. וּבִשְׁמָא דָּא אִקְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּדוֹל, (תהילים קמ״ה:ג׳) גָּדוֹל יְיָ' וּמְהוּלָּל מְאֹד. אֲנָן בְּנֵי הַגָּדוֹל, וְאִיהוּ גָּדוֹל. וַדַּאי לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְיָ'.
188b.7 אֲבָל אַתּוּן זְעִירִין מִכֹּלָּא, (בראשית כ״ז:ט״ו) יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן כְּתִיב, אָן הוּא אֱלָהֲכוֹן. אָן הוּא אִינּוּן טָבָאן, דְּיִכְסְפוּן כָּל עֲמַמְיָא מֵחֶדְוָה דִּלְכוֹן. מַאן יִתֵּן וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם כְּמָה דְּאַתּוּן אַמְרִין. וְהֵם יֵבוֹשׁוּ (רוח הקדש אומר והם יבושו) (ס"א תו כמאן) כְּמַאן דְּתָלֵי קִלְלָתָא בְּאַחֲרָא, בְּגִין דְּאַתּוּן אַמְרִין דִּכְדֵין יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, וּבְגִין דָּא רוּחַ קֻדְשָׁא הֲוָה אָמַר מִלָּה הָכִי, וְעַל דָּא, הֵן יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחרִים בָּךְ. מַאי כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ. דְּאִתְקָפוּ נְחִירֵיהוֹן בְּרוּגְזָא עֲלָךְ בְּגָלוּתָא דָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא, יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מִכָּל טָבִין דִּיֶחמוּן לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל.
188b.8 אָמַר רִבִּי חִיָּיא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל חֲמֵינָן וְהָכִי חָמוּ תַּקִיפֵי עָלְמָא, דְּהָא גָּלוּתָא אִתְמְשָׁךְ וַעֲדַיִין בְּרֵיהּ דְּדָוִד לָא אָתֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכָל דָּא הָכִי הוּא, אֲבָל מַאן עָבִיד דְּיִסְבְּלוּן יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא דָּא, כָּל אִינּוּן הַבְטָחוֹת דְּאַבְטַח לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא אִתְּמַר, דְּעָאלִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵי מִדְרָשׁוֹת, וְחָמָאן כָּל אִינּוּן נֶחָמוֹת, וְחָדָאן בְּלִבַּיְיהוּ לְמִסְבַּל כָּל מַה דְּיֵיתֵי עָלַיְיהוּ, וְאִלְמָלֵא דָּא לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל.
188b.9 אָמַר רִבִּי חִיָּיא וַדַּאי הָכִי אִיהוּ, וְכֹלָּא בִּתְשׁוּבָה תַּלְיָא. וְאִי תֵּימָא דְּיִכְלוּן הַשְׁתָּא לְאַתְעָרָא תְּשׁוּבָה כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. לָא יַכְלִין. מַאי טַעְמָא לָא יַכְלִין. בְּגִין דִּכְתִּיב, (דברים ל׳:א׳) וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּכְתִּיב וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ וְגוֹ'. וּכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וּכְדֵין (דברים ל׳:ד׳) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְגוֹ'. וְעַד דְּכָל אִינּוּן מִלִּין לָא יִתְקַיְּימוּן, לָא יַכְלִין לְאַתְעֲרָא תְּשׁוּבָה מִנַּיְיהוּ.