Zohar Chadash Vayeshev Paragraph 41

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

41.1 וּכְדֵין אִתְפְּרַע מִנַיְיהוּ, עַל יְדֵי מִנְיָינָא דְּאִינוּן שְׁנִין, דְּחָסְרוּ מֵרָזָא דְּשֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם.

41.2 תָּא חֲזֵי, כַּד תִּמְנֶה כ"ב שְׁנִין ז' זִמְנִין, לְכָל חַד מֵאִינוּן עֲשָׂרָה דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, תִּשְׁכַּח אֶלֶף תק"מ, וּכְדֵין יִתְעַר פּוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל, כְּצַפְרָא דְּשָׁארַת לְאַנְהָרָא זְעֵיר זְעֵיר, עַד י"ז שְׁנִין, דְּאִסְתַּלַּק הַהוּא צַדִּיק דַּרְגָּא דְטוֹ"ב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית, לז) יוֹסֵף בֶּן י"ז שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו.

41.3 דְּהָא כְּדֵין יִתְחֲזֵי

41.4 לְמֵיקַם בַּפֶּרֶץ, קַמֵּי מִדַּת דִּינָא, דְּהָא אִשְׁתְּלִימוּ חוֹבֵי עָלְמָא, וּכְדֵין (עובדיה, א) וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לָקַשׁ וְדָלְקוּ בָּהֶם וַאֲכָלוּם.