Zohar Chadash Toldot Paragraph 29

Pointed Text (The Mantua Edition 1818)

29.1 תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם קָרָא לְהַהִיא בֵּירָא דְמַיִּין, בְּאֵר שֶׁבַע.

29.2 יִצְחָק קָרָא לָהּ, שִׁבְעָה.

29.3 מַה בֵּין הַאי לְהַאי.

29.4 אֶלָּא בְּגִין דְּיִצְחָק אָחִיד לְחוּלָקֵיהּ דַּרְגָּא דְּפַחַד, דְּאִיהוּ דִּינָא, וְעַל דָּא אוֹסֵיף בָּהּ ה'.

29.5 וְה' בְּכָל אֲתַר מִדַּת הַדִּין.

29.6 וְסִימָנָךְ (יחזקאל, טז) הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי.

29.7 הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה.

29.8 דְּלָא עֲבַד בְּחוּרְפַן, כְּמָה דַּעֲבַד אֲבוּהָּ, וְכֹלָּא בְּרָזָא דְחָכְמְתָא, וְאוֹסֵיף בָּהּ ה', לְאַחֲזָאָה דְּאִיהִי חוּלָקֵיהּ.