Midrash Rut

Pointed Text

522.1 דָּבָר אַחֵר מְנַדֵּיכֶם, בְּגָלוּתְכוֹן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איכה ד׳:ט״ו) סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוּ. וּמַאי קָא אַמְרֵי. לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה', בְּגִינָן וּבְגִין נַפְשָׁאן, יִכְבַּד ה', וְכָל יְקָרָא דִילֵיהּ בְּגִינָן הוּא. וְכַד יִשְׂרָאֵל מִתְעָרֵי, וּמְחַכָּן בְּכָל יוֹמָא חֶדְוָה דְפוּרְקָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִינוּן לָא מְהֵימְנֵי כְּלַל, וְאָמַר נִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, בְּזִמְנָא דְּנָחִית הַהוּא חֶדְוָה דִילְכוֹן. וְהֵם יְבוֹשׁוּ, כְּמַאן דְּתָלֵי סוּרְחָנֵיהּ בְּאוֹחֲרָן.