Zohar Chadash Ki Teitzei Paragraph 16

Zohar Chadash: Pointed Text

16.1 וְעוֹד. אִינוּן חַיָּיבַיָא דְּשָׁאטִין בַּאֲוִירָא, עַד דִּמְרַצוּ חוֹבַיְיהוּ, וּבָתַר נִכְנָסִין פַּעַם שְׁנִיָּה בַּגּוּף, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ, וְאִם יִצְדַּק, שׁוּב אֵינוֹ נִכְנַס פַּעַם אַחֶרֶת. וְאִם לָאו, פַּעַם שְׁלִישִׁית. שֶׁנֶּאֱמַר, (איוב ל״ג:כ״ט) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִצְדַק בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה פְּעָמִים, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶהוּ הִכָּרֵת תִּכָּרֵת. וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא בְּנַפְשֵׁיהּ, דִּילְמָא אָתָא זִימְנָא אָחֳרָא.