Zohar Chadash Beshalach Paragraph 45

Zohar Chadash: Pointed Text

45.1 אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַה רָאָה משֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בַּנָּחָשׁ. אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הָיוּ דּוֹחֲקִין לְמשֶׁה תְּנָה לָנוּ מַיִם, נִתְיָעֵץ משֶׁה וְאָמַר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לִי לַעֲמוֹד בַּנָּחָשׁ, וַאֲנָא חָמֵי דְּאֵין גְּזֵירָה לַנָּחָשׁ בַּמַּיִם, דְּאֵין יְכוֹלְתּוֹ אֶלָּא בְּעָפָר, דִּכְתִיב (בראשית ג׳:י״ד) וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, מַשְׁמַע דְּעַפְרָא יֵיכוֹל וִישֵׁיצֵי כָּל יוֹמוֹי, אֲבָל בְּמַיָּא לָא. וְיִשְׂרָאֵל דָּחֲקִין לִי, וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲבֵיד נִיסָּא, לָא יַעֲבֵיד בַּאֲתַר דָּא, אֶלָּא כַּד אִתְחַקַּק, אִתְחַקַּק בְּעַפְרָא, וְלָא בְּמַיָא. דִּכְתִיב (שמות ד׳:ג׳) וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ. וְצוּר בְּדָא אִתְחַקַּק, בְּמַיָא, בְּמָרָה, וּכְבָר עֲבַד נִיסָּא. טַב דְּאִעֲבֵיד בְּהַאי, דְּאִתְעֲבֵיד נִסָּא אָחֳרָא. מִיָּד וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵהוּ פַּעֲמַיִם, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, משֶׁה יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, דַּחֲשַׁבְתּוּן דְּלָא יָכֵיל נָחָשׁ בַּמַּיִם, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ. וּמַטְךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בוֹ אֶת הַיְאוֹר כו' מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְחַקַּק בְּנִיסִּין הֲוָה וּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה רְשִׁימָא בֵּיהּ.