Volume II
Sifra DiTzniuta
Zohar Online Volume II: Exodus text. Daf 179a, reference page 7 of 7.
- Current daf
- 179a
- Reference units
- 7
Daf 179a
Unpointed Text
179a.1 אתגלייא בזעירא, אתמשך בעשר אלפין שנין, מכאן כתיב "ותשת עלי כפכה" (תהלים קלט, ה).
179a.2 "הנפילים היו בארץ", היינו דכתיב "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים", מאתר דאתפרש גנתא, אקרו הנפילים, דכתיב "ומשם יפרד".
179a.3 "היו בארץ בימים ההם" -- ולא לבתר זמנא, עד דאתא יהושע, ובני האלהים אתטמרו עד דאתא שלמה, ובנות האדם אתכללו, ההוא דכתיב "ותענגות" (קהלת ב, ח), תענגות קארי תענגים לא קארי.
179a.4 בני האדם, דאתרמיו (נ"א דאתרמיזו) מהאי רוחין אחרנין, דלא אתכללו בחכמה עלאה, דכתיב "ויהו"ה נתן חכמה לשלמה", וכתיב "ויחכם מכל האדם", משום דהני לא אתכללו באדם, "ויהו"ה נתן חכמה" (מ"א ה, יב), ה' עלאה, "ויחכם" (מ"א ד, לא), דמינה אתחכם לתתא.
179a.5 "המה הגבורים אשר מעולם" -- עולם דלעילא, "אנשי השם", דאתנהגן בשמא, מאי שמא, שמא קדישא דאתנהגן ביה דלא קדישין לתתא, ולא אתנהגן אלא בשמא, "אנשי השם" סתם, ולא "אנשי יהו"ה". לאו מסתים סתימא, אלא גריעותא, ולא גריעותא, אנשי השם סתם, מכללא דאדם נפקו, כתיב "ואדם ביקר בל ילין" (תהלים מט, יג). "אדם ביקר" - ביקירו דמלכא, "בל ילין" בלא רוחא.
179a.6 תליסר מלכי קרבא, בשבעה, שבעה מלכין בארעא, אתחזיאו נצחי קרבא, תשעה דסלקין בדרגין, דרהטין ברעותהון, ולית דימחי בידיהון.
179a.7 חמשה מלכין קיימין בבהילו, לקמי ארבע לא יכלין למיקם, ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע, בהון תליין כענבין באתכלא, צרירן בהו, שבעה רהיטין סהדין סהדותא, ולא קיימין בדוכתייהו.
179a.8 אילנא דמבסם, יתיב בגו, בענפוי אחידן ומקננן צפרין, תחותוי תטלל חיותא, דשליטא בההוא אילנא בתרי כבישין למהך, בשבעה סמכין סחרניה, בארבע חיוון, מתגלגלין בארבע סטרין.
179a.9 חויא דרהיט בש"ע דלוגין, דליג על טורין, מקפץ על גבעתא, דכתיב "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (שיר ב, ח), זנביה בפומיה, בשנוי נקיב בתרין גיסין, כד נטיל גיסטרא, אתעביד לתלת רוחין.
179a.10 כתיב "ויתהלך חנוך את האלהים", וכתיב "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כב, ו), "לנער" הידוע, "את האלהים" - ולא את יהו"ה, "ואיננו" בשם זה, "כי לקח אותו אלהים" להקרא בשמו. תלת בתי דינין, ארבע אינון, ארבע בתי דינין דלעילא, ארבע לתתא, דכתיב "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט, לה), דינא קשיא, דינא דלא קשיא, דינא בשקולא, דינא דלא בשקולא, דינא רפיא, דאפילו לא האי ולא האי.
179a.11 "ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה". "החל האדם לרב" - היינו דכתיב "בשגם", האדם דלעילא, וכתיב "על פני האדמה".
179a.12 "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" (שמות לד, כט) היינו דכתיב "כתנות עור" (בראשית ג, כא). "קרן" דכתיב "ויקח שמואל את קרן השמן" (ש"א טז, יג), לית משיחה אלא בקרן, "ובשמך תרום קרננו" (תהלים פט, יח), "שם אצמיח קרן לדוד" (שם קלב, טז), היינו עשיראה דמלכא, ואתיא מן יובלא דהיא אימא, דכתיב "והיה במשוך בקרן היובל" (יהושע ו, ה), קרן ביובלא אתעטר, עשיראה באימא.
179a.13 קרן, דנטיל קרן וריוח, לאתבא רוחיה ליה, והאי קרן דיובלא הוא, וביובל ה', וה' נשיבא דרוחא לכלא, וכלא תייבין לאתרייהו, דכתיב "אהה יהו"ה אלהים" (ירמיה א, ו), כד אתחזי ה' לה', יהו"ה אלהים אתקרי שם מלא, וכתיב "ונשגב יהו"ה לבדו ביום ההוא" (ישעיה ב, יא), (ס"א כד אתחזר ה' לה' ואסתלק י', פורענותא אתי לעלמא, ואם לא בשביל אדנ"י יהו"ה לא אתקיים עלמא, וכלא אתחרב, ועל דא כתיב ונשגב וגו'),
179a.14 עד כאן סתים ואתעטר צניעותא דמלכא, דהיינו ספרא דצניעותא, זכאה למאן דעאל ונפק, וידע (נ"א למאן דנפק וידע) שבילוי וארחוי:
179a.15 ברוך ה' לעולם אמן ואמן:
Pointed Text
179a.1 וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (ימי עולם) וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. יוֹ"ד שְׁלִים וְלָא שְׁלִים. י' בִּלְחוֹדוֹי מֵאָה. תְּרֵין אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. י' בִּלְחוֹדוֹי כַּד אִתְגַּלְיָא בִּזְעֵירָא, אִתְמְשָׁךְ בְּעֶשֶׂר אַלְפִין שְׁנִין. מִכָּאן כְּתִיב, (תהילים קל״ט:ה׳) וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.
179a.2 (בראשית ו׳:ד׳) הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ, הַיְינוּ דִּכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. מֵאֲתָר דְּאִתְפְּרַשׁ גִּנְתָּא, אִקְרֵי הַנְּפִילִים, דִּכְתִּיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְלָא לְבָתַר זִמְנָא. עַד דְּאָתָא יְהוֹשֻׁעַ, וּבְנֵי הָאֱלֹהִים אִסְטָמָרוּ.
179a.3 עַד דְּאָתָא שְׁלמֹה וּבְנוֹת הָאָדָם אִתְכְּלָלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ב) וְתַעֲנוּגוֹת. תַּעֲנֻגֹת קָארֵי (תענוגים לא קארי) בְּנֵי הָאָדָם (נ"א דאתרמיזו) דְּאִתְרְמִיוּ מֵהַאי רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּלָא אִתְכְּלָלוּ בְּחָכְמָה עִלָּאָה. דִּכְתִּיב, (מלכים א ה׳:כ״ו) וַיְיָ' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה. וּכְתִיב (מלכים א ה׳:י״א) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. מִשּׁוּם דְּהָנֵי לָא אִתְכָּלָלוּ בְּאָדָם.
179a.4 וַיְיָ' נָתַן חָכְמָה, ה' עִלָּאָה. וַיֶּחְכַּם, דְּמִינָהּ אִתְחַכָּם לְתַתָּא. הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, עוֹלָם דִּלְעֵילָּא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, דְּאִתְנָהֲגָן בִּשְׁמָא. מַאי שְׁמָא. שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְנָהֲגָן בֵּיהּ דְּלָא קַדִּישִׁין לְתַתָּא, וְלָא אִתְנָהֲגָן אֶלָּא בִּשְׁמָא. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, וְלָא אַנְשֵׁי הוי"ה. לָאו מִסְתִּים סְתִימָא, אֶלָּא גְּרִיעוּתָא, וְלָא גְּרִיעוּתָא אַנְשֵׁי הַשֵּׁם סְתָם, מִכְּלָלָא דְּאָדָם נַפְקוּ, כְּתִיב (תהילים מ״ט:י״ג) אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אָדָם בִּיקָר, בְּיָקִרוּ דְּמַלְכָּא, בַּל יָלִין, בְּלָא רוּחָא.
179a.5 תְּלֵיסַר מַלְכֵּי קְרָבָא, בְּשִׁבְעָה. שִׁבְעָה. מַלְכִּין בְּאַרְעָא, אִתְחֲזִיאוּ נָצְחֵי קְרָבָא. תִּשְׁעָה דְּסַלְּקִין בְּדַרְגִּין, דְּרַהֲטִין בִּרְעוּתְהוֹן, וְלֵית דְּיִמְחֵי בִּידֵיהוֹן. חֲמִשָּׁה מַלְכִּין קַיְימִין בִּבְהִילוּ, לְקַמֵּי אַרְבַּע לָא יַכְלִין לְמֵיקָם.
179a.6 אַרְבַּע מַלְכִּין נָפְקִין לְקַדְמוּת אַרְבַּע, בְּהוֹן תַּלְיָין כַּעֲנָבִין בְּאִתְכְּלָא צְרִירָן בְּהוּ שִׁבְעָה רְהִיטִין. סָהֲדִין סָהֲדוּתָא וְלָא קַיְימִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ. אִילָנָא דְּמִבְסָם יָתִיב בְּגוֹ. בַּעֲנָפוֹי אֲחִידָן וּמְקַנְנָן צִפֹּרִין. תְּחוֹתוֹי תַּטְלֵל חֵיוָתָא דִּשְׁלִיטָא בְּהַהוּא אִילָנָא בִּתְרֵי כְּבִישִׁין, לְמֵהַךְ בְּשִׁבְעָה סַמְכִין סָחֲרָנֵיהּ, בְּאַרְבַּע חֵיוָון, מִתְגַּלְגְּלִין בְּאַרְבַּע סִטְרִין.
179a.7 חִוְיָא דְּרָהִיט בש"ע דִּלּוּגִין, דָּלִיג עַל טוּרִין, מְקַפֵּץ עַל גִּבְעָתָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב׳:ח׳) מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. זְנָבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּשִׁנוֹי, נָקִיב בִּתְרֵין גִּיסִין. כַּד נָטִיל גִּיסְטְרָא אִתְעָבִיד לִתְלַת רוּחִין.
179a.8 כְּתִיב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים. וּכְתִיב (משלי כ״ב:ו׳) חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ. לַנַּעַר הַיָּדוּעַ. אֶת הָאֱלֹהִים, וְלָא אֶת יְיָ'. וְאֵינֶנּוּ, בְּשֵׁם זֶה, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְהִקָרֵא בִּשְׁמוֹ.
179a.9 תְּלַת בָּתֵּי דִּינִין, אַרְבַּע אִינּוּן. אַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִין דִּלְעֵילָּא. אַרְבַּע לְתַתָּא. דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ט:ל״ה) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. דִּינָא קַשְׁיָא. דִּינָא דְּלָא קַשְׁיָא, דִּינָא בְּשִׁקּוּלָא, דִּינָא דְּלָא בְּשִׁקּוּלָא. דִּינָא רַפְיָא. (דינא) דְּאֲפִילּוּ לָא הַאי וְלָא הַאי.
179a.10 וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב. הַיְינוּ דִּכְתִּיב בְּשַׁגַּם וְגוֹ', הָאָדָם דִּלְעֵילָּא. וּכְתִיב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (שמות לה) וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (בראשית ג׳:כ״א) כָּתְנוֹת עוֹר.
179a.11 קָרַן, דִּכְתִּיב, (שמואל א ט״ז:י״ג) וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן. לֵית מְשִׁיחָא אֶלָּא בְּקֶרֶן, (תהילים פ״ט:כ״ה) וּבְשִׁמְךָ תָּרוּם קַרְנִנוּ. (תהילים קל״ב:י״ז) שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד. הַיְינוּ עֲשִׂירָאָה דְּמַלְכָּא. וְאַתְיָא מִן יוֹבְלָא דְּהִיא אִימָא, דִּכְתִּיב, (יהושע ו׳:ה׳) וְהָיָה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל. קֶרֶן בְּיוֹבְלָא אִתְעַטָּר עֲשִׂירָאָה בְּאִימָּא. קֶרֶן, דְּנָטִיל קֶרֶן וְרוּחַ לְאָתָבָא רוּחֵיהּ לֵיהּ.
179a.12 וְהַאי קֶרֶן דְּיוֹבְלָא הוּא. וְיוֹבֵל ה'. וה' נְשִׁיבָא דְּרוּחָא לְכֹלָּא. וְכֹלָּא תַּיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ, דִּכְתִּיב, (ירמיה א) אֲהָהּ יְיָ' אֱלֹהִים, כַּד אִתְחָזֵי ה' לה', יְיָ' אֱלהִים אִתְקְרֵי שֵׁם מָלֵּא וּכְתִיב (ישעיהו ב׳:י״א) וְנִשְׂגַּב יְיָ' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. (ס"א כד אתחזר ה' לה' ואסתלק י' פורענותא אתי לעלמא ואי לאו בשביל אדם יהו"ה לא אתקיים עלמא וכלא אתחרב ועל דא כתיב ונשגב וגו') עַל כֵּן סָתִים וְאִתְעַטַּר צְנִיעוּתָא דְּמַלְכָּא, דְּהַיְינוּ סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא. זַכָּאָה (נ"א למאן דנפק וידע) לְמַאן דְּעָאל וְנָפַק וְיָדַע שְׁבִילוֹי וְאָרְחוֹי.