Addenda

Pointed Text

264a.1 (ישעיהו נ״ה:א׳) וּבְלָא מְחִיר יַיִן וְחָלָב, מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַיָּיִן הוּא פַּחַד וְחָלָב הוּא חֶסֶד. וּמִפְּנִי מָה הִזְכִּיר יַיִן תְּחִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב אֵלֵינוּ יוֹתֵר, יַיִן וְחָלָב סַלְקָא דַּעְתָּךְ, אֶלָּא אֵימָא דְמוּת יַיִן וְחָלָב. ע"כ.

264a.2 רַבִּי חִיָּיא אָמַר מֵעוֹלָם דָא הֲווּ, וְגוּבְרִין גִבָּרִין דְּסִטְרָא בִישָׁא הֲווּ, דִּכְתִיב אַנְשֵׁי הַשֵׁם. אַנְשֵׁי שֵׁם לָא כְּתִיב, אֶלָּא אַנְשֵׁי הַשֵׁם כְּגווָֹנָא דָא כְּתִיב, זְכוֹר רָחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶּיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, מֵעוֹלָם וַדָּאי נָטַל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינוּן אֲבָהָן קַדְמָאֵי לְמֶהֱוֵי רְתִיכָא קַדִּישָׁא לְעֵילָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מֵעוֹלָם דָא אִיהוּ מִטָּתוֹ שְׁלִשְׁלֹמָה דִּכְתִיב וְכוּ':

264a.3 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵי אוֹרִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ, דִּכְתִיב וַיְהִי אוֹר. וְעָלָיו נֶּאֱמַר כִּי טוֹב. וְלָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאֶחָד וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא דִּכְתִיב מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

264a.4 מְלַמֵּד שֶׁאוֹר הָרִאשׁוֹן אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּרְא אֱלהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, רָאָה טוֹב מְאֹד, מָזְהִיר וּבָּהִיר. וְלָקַח מֵאוֹרוֹ הַטּוֹב וְכָלַל שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה וּנְתָנוֹ לְעוֹלָם הַזֶּה.

264a.5 וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי ד׳:ב׳) כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִּי אַל תַּעֲזוֹבוּ. הֱוֵי אוֹמֵר אוֹצָרָה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יִשְׁמֶרוּ זֹאת הַמִּדָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁזֹאת הַמִּדָּה נֶחְשֶׁבֶת בִּכְלַל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. יִזְכּוּ לְחַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הַטּוֹב הַגָּנוּז. וּמָאי נִיהוּ עוּזוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

264a.6 דִּכְתִיב (חבקוק ג׳:ד׳) וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה. עָתִיד הַנֹּגַהּ שְׁנִלְקַח מֵהָאוֹר הָרִאשׁוֹן לִהְיוֹת כָּאוֹר, אִם יֵקַיְימוּ בָּנַי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כַּתָּבְתִּי לְהוֹרוֹתָּם. וּכְתִיב (משלי א׳:ח׳) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִיטוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.

264a.7 וּכְתִיב (חבקוק ג׳:ד׳) קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּהּ, וּמָאי חֶבְיוֹן עֻזּוֹ. אֶלָּא אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁגָנַז וְהֵחְבִּיא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל"ד) צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, וְזֶה שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ. (תהלים ל"ד) פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ, אוֹתָם שֶׁחוֹסִים בְּצִלְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשׁוֹמְרִים תּוֹרָתֶּךָ וּמְקַיְימִים מִצְוֹתֶּיךָ וּמְקַדְּשִׁים שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּמְיָּיחַדִּים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, שְׁנֶּאֱמַר, נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

264a.8 אָמַר רַבִּי רְחוּמָאי, מְלַמֵּד שֶׁהִיא אוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה אוֹרָה. שְׁנֶּאֱמַר, (משלי ו׳:כ״ג) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְאָמַר נֵר זוֹ מִצְוָה. וּמִצְוָה זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אוֹר, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּבָר נִתְקַיָים הָאוֹר קָרֵי לָהּ אוֹר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם צָנוּעַ בְּסִיפֵי הַבַּיִת אַף עַל פִּי שְׁיוֹם הוּא וְאוֹר גָּדוֹל בָּעוֹלָם, אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס בּוֹ נֵר. נֵר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נֵר, צְרִיכָה לָהּ תּוֹרָה לְפָרֵק קוּשִׁיוֹתֶיהָ וּלְבָאֵר סוֹדוֹתֵּיהָ.

264a.9 וּמָאי נִיהוּ יִרְאַת יְיָ, זֶה הָאוֹר הָרִאשׁוֹן. דְּאָמַר ר' מֵאִיר מָהוּ דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר וְלָא אָמַר לֵיהּ וַיְהִי כֵן. מְלַמֵּד שֶׁהָאוֹר הַהוּא גָּדוֹל וְאֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. גְנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא

264a.10 וְהִיא מִדַּת כָּל סְחוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם וְהוּא כֹּחַ אֶבֶן יְקָרָה שְׁקוֹרִין סוֹחָרֶת. וְדָר וְעַל מָה הִיא מִדַּת דָר, אֶלָּא מְלַמֵּד שְׁלָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזִיוָה אַחַת מֵאֲלְפָּיִם, וּבָנָה מִמֶּנָּה אֶבֶן יְקָרָה נָאָה וּמְקוּשֶׁטֶת וְכָלַל בָּהּ כָּל הַמִּצְוֹת. בָּא אַבְרָהָם וּבִיקֵשׁ כֹּחוֹ לָתֵת לוֹ, נָתְנוּ לוֹ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ וְלא רָצָה אוֹתָהּ, זָכָה וְנָטַל מִדַתּוֹ שְׁנֶּאֱמַר (מיכה ז׳:כ׳) תִתֵּן אֱמֶת ליַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.

264a.11 בָּא יִצְחָק וּבִיקֵשׁ כֹּחוֹ וְנָתְנוּ לוֹ, וְלא רָצָה בָּהּ. זָכָה וְנָטַל מִדַתּוֹ שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה דְּהַיְינוּ הַפָּחַ"ד. דִּכְתִיב (בראשית ל״א:נ״ג-נ״ד) וַיִּשָׁבַע יַעֲקֹב בְּפָחַד אָבִיו יִצְחָק. בָּא יַעֲקֹב וְרָצָה בָּהּ וְלֹא נְתַּנוּהוּ לוֹ, אָמַר לֵיהּ הוֹאִיל ואַבְרָהָם מִלְמַעְלָה וְיִצְחָק לְמַטָּה, אַתָּה תִּהְיֶה בְּאֶמְצַע וְתִכְלוֹל שְׁלָשְׁתַּם דִּכְתִיב תִתֵּן אֱמֶת ליַעֲקֹב.

264a.12 וּמָאי אֱמְצָע, הַיְינוּ שָׁלוֹם. וְהָא כְּתִיב תִתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, אֱמֶת וְשָׁלוֹם חַד הֲוִי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ט׳:ל׳) דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאֱמֶת (ישעיהט'ל) כִּי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בִּימֵי וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (ישעיהו נ״ח:י״ד) וְהַאָכַלְתִּיךָ נָחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. דְּהַיְינוּ נָחַלָה גְמוּרָה דְּאִית לֵיהּ הַחֶסֶ"ד וְהַפָּחַד וְהַאֶמֶת וְהַשָׁלוֹם.

264a.13 וּלְפִיכָּךְ אָמַר (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּינָה. אֶבֶן מָאֲסוּ אַבְרָהָם ויִצְחָק שְׁבָּנוּ אֶת הָעוֹלָם, הָיְתָה עַתָּה לְרֹאשׁ פִּינָה. וְלָמָּה מָאֲסוּ בָּהּ וַהֲלא נֶּאֱמַר (בראשית כ״ו:ה׳) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִשְׁמוֹר מִשְׁמָרְתִּי מִצְוֹתָי חֻקוֹתָי וְתוֹרוֹתָי. מָאי מִשְׁמָרְתִּי, אָמַר מִדַּת חֶסֶ"ד. כָּל יְמֵי היוֹת אַבְרָהָם בָּעוֹלָם לא הוּצְרָכְתִּי אֲנִי לַעֲשׂוֹת מֵלַאכְתִּי, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם עָמָד שָׁם בִּמְקוֹמִי. וַיִשְׁמוֹר מִשְׁמָרְתִּי, בְּמִדָּה זוֹ הָיְתָה מֵלַאכְתִּי שֶׁאֲנִי מֵזָכֵּה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֲפִילוּ נִתְחַיְיבוּ, אֲנִי מֵזָכֵּה אוֹתָם.